''מפת הדרכים'' ועצם קיומה של מדינת ישראל. 163955
שמעתי זה עתה ברדיו ידיעה על דברים שאמר שעת': הפתרון היחיד לפליטים הפלשתיניים הוא שיבתם לפלשתין כולל הערים שבתחומי הקו הירוק.
הגיע הזמן שנבין שזה לב העניין. הפלשתינים מתמידים באופן עקבי בעמדתם זו ששוללת למעשה את מדינת ישראל באיזה שהם גבולות. לראשונה הבאתי את העניין במאמר "ערפאת מאיר את טפשות אוסלו" שהתפרסם לפני פסגת קמפ דויד והתפוצצות אוסלו.
ובדיוק את אותם הדברים אמר גם "האיש שלנו" אבו מאזן עם תחילת ממוש "מפת הדרכים", ומנקודת הראות שממנה אני רואה את כל העניין הדברים האלה מבטאים בדיוק מי הוא ואת מה הוא מייצג, ולא עמדתו בשאלה טקטית כזאת או אחרת, ואם את הפיגועים צריך לעשות היום או לדחות אותם לזמנים שלאחר המנוחה.

מה שאני טוען כל הזמן שאסור בכלל לעשות עם הפלשתינים הסכמי ביניים וצריך להתחיל עם הסכם סופי. כלומר, לא אכפת לי שבתנאים כאלה או אחרים יהיה הסכם הפסקת אש, אבל אסור ללוות אותו בנסיגות, כי הסיכוי היחיד לשנות את עמדתם של הפלשתינים בשאלת קיומה של ישראל הוא ללחוץ עליהם, ולהראות להם שמבלי שינוי עמדתם הבסיסית הזאת לא יהיו להם חיים כלל.
זה לב העניין.
*לכן הסכמי אוסלו היו שטות מוחלטת*
*לכן מפת הדרכים של היום היא שטות מוחלטת*
אין דרכי בינים.
או שלום מוחלט או מלחמה מוחלטת.
''מפת הדרכים'' ועצם קיומה של מדינת ישראל. 163964
מאחורי מוחלטות הדברים האלה אני לא עומד. אני _כן_ בעד צעדים הדרגתיים. אבל הם צריכים להיות מובנים, הדדיים, והפיכים. שלא כמו ב"תהליך אוסלו" או "תהליך מפת-הדרכים," בהם כל האיזונים והבלמים שבהסכמים נזרקים לעזאזל, לטובת "צרכים מידיים."

יש מקום לצעדים בוני אמון. אין מקום לכניעה לסחטנות. קברניטים מדיניים יודעים לנווט בין קיצוניויות כאלה.. האם לנו יש קברניטים מדיניים, או סתם מלחים זוטרים?
''מפת הדרכים'' ועצם קיומה של מדינת ישראל. 163967
אתה לא עומד משום שכמו כל עם ישראל אתה נגוע ב"אוסלואיזם" מאד חריף.
"צעדים בוני אמון" הוא מושג אוסלואי. קשה לי להאמין שיש עוד דוגמאות לדברים כאלה שקדמו להסכמי שלום.
"הפיך" זה גם מושג אוסלואי. "אם הפלשתנים לא יקיימו את הסכמי אוסלו נוכל לשוב ולכבוש את השטחים אחת שתיים" אמר רבין, וזה גם היה נכון במידה מסויימת. עובדה שעשינו זאת אחרי אלף הרוגים, וגם אז לא חזרנו ממש למצב העדיף ששרר קודם. טוב שזה לפחות היה הפיך, אבל לא מספיק טוב. במה זה מועיל לגרום נזק ולחזור להתחלה ?
ואני לא מאמין ב "קברניטיות" ופטנטים אחרים. אני מאמין במדיניות ברורה, בעקביות ובעקשנות.
הפיגוע וההפיכיות 164629
איזה כיף לנו. התהליך הפיך.
אז מה עושים עכשיו ?
חוזרים שוב לערים, או מחכים לאלף ?
עוד משהו על בנית אמון 163968
יש המציגים את הבעיה בינינו ובין הפלשתינים כבעית אמון. הם לא מאמינים לנו. אנחנו לא מאמינים להם. נוצר "מעגל דמים", פורצת אלימות וכו' וכו'.
לא נראה לי כלל שזו הבעייה, והצגת העניין כך היא טמינת הראש בחול.
אם שעת' אומר שלדעתו הפתרון היחיד הוא זכות השיבה אז אני צריך לא להאמין לו ? למה לא להאמין לו ?
בגלל שהשמאל החליט על "פתרון" "נכון", וכל מי שסוטה ממנו משקר ?
עוד משהו על בנית אמון 163982
אם זו עמדתו האמיתית, אז הפרגמטיקה תעיף אותו בסופו של דבר מההנהגה הפלסטינית. אלה התנאים אותם עלינו ליצור בשטח. הצעדים בוני האמון יבהירו כי אנו אכן עומדים מאחורי ההכרזות שלנו. זה לא מובן מאליו. איזו מן הבלגה היא ההבלגה? הכרזות ההבלגה הישראליות הן לרוב חסרות תוכן, כפי שלמשל ניתן לראות בספרו של דניאל דור, עליו דיברתי בזמנו, "עיתונות תחת השפעה." גם בנושא פינוי המאחזים המצב דומה. בדיחה, הלצה, הצגה. כאשר תהיה תאימות גבוהה יותר בין הכרזות "חיוביות" לבין מעשים, אז הם ייאלצו להראות שהם עומדים מאחורי הכרזות שלהם, או לסגת מהן.

ואז יגיע תורה של "זכות השיבה" למצוא את מקומה לצד "זכויות" אחרות בהיסטוריה — בפח חוסר-הרלוונטיות.
עוד משהו על בנית אמון 164534
לא הבנתי את עניין ההבלגה ולא ראיתי את תגובותיך הקודמות בעניין זה וספרו של של דניאל דור, ולכן לא ברורה לי כוונתך.
אשר לפינוי מאחזים, אכן גם דעתי היא שמדובר במשחק, אבל אולי לא במובן שלו אתה מתכוון. זה משחק שלנו עם עצמנו ואולי ועם האמריקאים. לדעתי הפלשתינים לא מתעניינים בזוטות האלה בכלל, וגם לא יצא לי לשמוע התייחסות שלהם לעניין זה. הם מדברים על זכות השיבה על כך שאין הבדל בין שכם וערים בתוך הקו הירוק וכדומה.
כשאנחנו מדברים על ''מאחזים בלתי חוקיים'' הם כלל לא מבינים מה אנו שחים כי בעיניהם כל ההתנחלויות משני עברי הקו הירוק בלתי חוקיות. אי החוקיות היא הגדרה פנימית שלנו שברוב טפשותנו הצלחנו להדביק בה את האמריקאים.
ב''מפת הדרכים'' האלמנט ההתחלתי החשוב שעלינו לקיים הוא להחזיר לשליטתם את הערים, והאלמנט המרכזי שעליהם לקיים הוא להילחם בטרור. עניין המאחזים הוא זוטה שגם לא ברור אם הוא צריך לבוא לפני או אחרי המלחמה בטרור.
וזו עובדה שאת הדבר המרכזי הזה אנחנו עושים ומחזירים לידיהם עיר אחר עיר. מה שהם עשו זה איזו ''הודנה'' שאינה חלק ממפת הדרכים. מלחמה בטרור הם לא עשו לא עושים ולא יעשו.

איני מקבל את עמדתך לפיה אפשר לקבוע היום אילו נושאים יהפכו בעתיד לבלתי רלוונטיים ואילו לא.
השמאל אמנם הגדיר מצב מסויים כ''פתרון הוגן'', ואז כל מה שמחוץ לו הוא בעיניו בלתי רלוונטי. אבל,לדעתי, אם נגיע לבסוף להסדר קבע מוסכם יהיה זה אחרי מאבק, ואת התוצאות, ומה יהיה כן רלוונטי ומה לא רלוונטי אפשר יהיה לדעת רק אז.
עוד משהו על בנית אמון 164537
ועוד לעניין הרלוונטיות של זכות השיבה.
כידוע בפסגת טבה (קמפ דויד ב') הוצע לפלשתינים קבלת מאה אלף פליטים לתוך תחומי הקו הירוק.
זה, בעצם, קבלה חלקית של זכות השיבה למרות שהאנשים שניהלו בשמנו את המו''מ נתנו לחיה הזאת את השם ''איחוד משפחות''.
כלומר ''זכות השיבה'' הייתה בפרוש רלוונטית בעבר, ואיני יודע למה מעטים סכוייה להיות רלוונטית פחות בעתיד.
עוד משהו על בנית אמון 164550
גם הספקנות שלך ''אם זו עמדתו האמיתית'' שבה פתחת את דבריך מאד תמוהה.
זו העמדה לא רק שלו אלא של כל ההנהגה הפלשתינית. זה נכון שחלק מהם (כמו הממונה על הדסק הישראלי ששכחתי את שמו) אומרים שעכשיו זה לא הזמן לדון בכך, אבל גם הוא לא אומר שעמדתו לגופו של עניין אחרת.
אני חושב שמבחינת ישראל עדיפים המנהיגים שמנופפים בעמדה זו בגלוי (ערפאת שעת' ואבו מאזן), על אלה שרומזים שרק אחרי ששוב יקבלו מתנות יתבססו ויתחזקו, יעלו את העניין הזה על סדר היום. זה אולי יעיר את הפיל המסומם.
אבל אנחנו כל כך דפוקים שכאשר אנחנו שומעים את האמת אנחנו אומרים שזה ''לא רלוונטי'', ולכן אני כבר לא יודע מה טוב בשבילנו יותר. שום דבר לא טוב בשבילנו.
עוד משהו על בנית אמון 164566
האם עלינו להסיק כי הציונים עלו על התוכנית שלנו, והיא תכשל?

כנראה שלא. תראו את החמור הזה, שרון, נותן לנו עוד ועוד ערים. מז'נון.
עוד משהו על בנית אמון 164567
ועכשיו ברצינות:
נניח לצורך הדיון שכל פוליטיקאי פלסטיני היה שמח, ואפילו מוכן לפעול לא מעט למען נושא "זכות השיבה." האם זה אומר שאין טעם לדון עמם כלל? האם זה אומר שהם תמיד יפעלו לפי זה, גם אם יובהר להם שזה בלתי-אפשרי? האם אי אפשר להבהיר להם שזה בלתי-אפשרי ללא מרחץ דמים? וגם אם, לצורך הדיון, הם יתפשו את הקמת המדינה הפלסטינית כצעד בתוכנית שלבים לחיסולנו המוחלט, למה זה צריך להפריע לנו, כל עוד מדובר בתפישה ("בשנה הבאה בפלסטין המשוחררת") ולא במציאות?

כזכור לך, סעדאת מכר לעמו את השלום הישראלי-מצרי כנצחון מצרי, לא משנה שבפועל המנצחים (לפחות בשטח) במלחמת יום הכיפורים היו הציונים הארורים. שנים לאחר מכן, קיבלו המצרים בשלום ובפירוז את שרצו לקבל בלוחמה ובנצחון. אז הם מרגישים שניצחו, אנחנו מרגישים שניצחנו, וחוץ מזה שהשלום הזה קר כמו שלגי אלסקה, מבחינה בטחונית (היא-היא החשובה לך, הלא כן?) זה הסכם טוב.

אני לא יודע מה איתך, אבל מצדי שהפלסטינים ירגישו שניצחו. העיקר הוא שאנחנו לא נפסיד _בפועל_. כמובן, כל זה דיון בעלמא — בפועל קורים דברים מוזרים והזויים מאיזור הדמדומים. אבל נניח שנחזיר את השעון חודשיים-שלושה.
עוד משהו על בנית אמון 164604
אני לא אומר שאין טעם לדון עמם כלל, ואני לא אומר שבכל סיטואציה הפלשתינים יתבעו את זכות השיבה ואת הכל.
אבל כדי שתיווצר סיטואציה שבה לא יתבעו את הכל, אסור, לדעתי, לעשות הסכמי ביניים, לשפר את מצבם בעזרת כל מיני תהליכים בוני אמון ובולשיטים אחרים, תוך דחיית הדיון בשאלות העיקריות.
אני בעד דיון עמם עכשיו על הכל, אבל בעד התחלת איזו שהיא פעולה בשטח רק כשהכל סגור, כפי שהיה, למשל, בהסכם עם המצרים שאותם הזכרת. (לא הבנתי למה אתה הזכרת את ההסכם עמם.)
''מפת הדרכים'' ועצם קיומה של מדינת ישראל. 163966
ושמעתי עכשיו גם את תגובתה של הממשלה:
"בירושלים" דוחים את דבריו של שעת', ומוחים על כך שהפלשתינים מעלים על סדר היום נושאים שאינם כלולים במפת הדרכים.
איזה קשקוש.
למה אסור לדבר על דברים שאינם קשורים במפת הדרכים ?
מה אנחנו רוצים בעצם ?
לתת להם מדינה זרועת מתאבדים מעבדות שנפץ וקסאמים ורק אחר כך להתחיל לדבר על זכות השיבה ?
מה יצא לנו מזה ?
נראה לי שדרוש תהליך גמילה ממש חריף כדי להתרפא מכל שטויות אוסלו.
''מפת הדרכים'' ועצם קיומה של מדינת ישראל. 165400
אני לא מסכים לכל הפרטים, אבל אני דווקא מסכים לשורה התחתונה שלך: המסקנה העיקרית מנסיון אוסלו צריכה להיות סירוב ישראלי לחתום על כל הסכם שאינו סופי, וכולל הצהרה של שני הצדדים על סיום הסכסוך.
''מפת הדרכים'' ועצם קיומה של מדינת ישראל. 165401
ומה יגרום לצד הפלסטיני לחתום על הסכם סופי הכולל הצהרה כזו?
''מפת הדרכים'' ועצם קיומה של מדינת ישראל. 165404
הצעדים עליהם יתחייבו שני הצדדים במסגרת ההסכם - פינוי ההתנחלויות, למשל. *מימוש* ההסכם יכול להמשך לאורך זמן (גם ימית לא פונתה תוך יומיים), אך פרק הזמן אמור להיות סביר (בוודאי לא שנים רבות, כמו במקרה של אוסלו).
''מפת הדרכים'' ועצם קיומה של מדינת ישראל. 165408
העמדה שלנו צריכה להיות שכל ההטבות, שנוי חייהם העלובים וכו' יבואו רק אחרי חתימה על הסכם סופי והצהרה כזאת על סיום הסכסוך, וללא זאת שום דבר בחייהם לא ישתנה ואולי אפילו מצבם יורע.
זה מה שיגרום להם לחתום על שלום.
הסדרים זמניים ללא הסכם על נקודת הסוף, כמו למשל ההודנה הזאת לא מביאים לשום תכלית. את זאת אנו רואים ממש בימים אלה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים