הכל למען השלום 1644
אני חייב להסכים כאן עם הכותבת. למען האמת, חשבתי לכתוב בעצמי מאמר בעניין. מאז שהחלו שיחות השלום (שלום?) עם הסורים, אנשים רבים מסירים מעליהם כל מעטה של אובייקטיביות וממלכתיות שעוד נשאר להם. הדוגמה המובהקת ביותר היא עזר וייצמן, שמתייצב בצורה בוטה משמאל לברק, ומגיע במסעותיו עד הזקן המלכותי של עובדיה.

אבל, כמו שציינה הכותבת, גם אצל עורכי העיתונים יש מגמה כזאת. לפני שבועיים, אם אינני טועה, נערכה הפגנה גדולה בירושלים, של כמה אלפי אנשים, נגד הנסיגה מהגולן, וזכתה לסיקור תמציתי. לעומת זאת, כאשר באותו סוף שבוע שעטו אלפי המתנדבים הימניים לצמתים (מאיפה יש להם זמן, לעזאזל?), ועוד בערך חמישה מתנדבים שמאלניים, הקדיש להם העיתון שטח זהה על העמוד הראשון, כאילו ההפגנות היו באותו היקף. העיתונות מתעלמת מהיתרון הברור של הימין בצמתים – מתנדבי הימין (מאיפה יש להם זמן, לעזאזל?) ממלאים בשלטים צמתים שהשמאלנים עוד לא שמעו עליהם.

מה מוסר ההשכל?
1) די למגמתיות בתקשורת
2) לאן נעלמו השמאלנים? צריך להתגייס לפני שיהיה (שוב) מאוחר מדי. אי אפשר לתרץ את האימפוטנציה בעדיפות המשמעותית של הימין מבחינה כספית (בשבוע שעבר הם הוציאו אלפי חוברות צבעוניות בנייר כרומו מהודר, בעוד שתנועת מרצ מנסה לצרף אגורה לאגורה כדי להימנע מפשיטת רגל).
הכל למען השלום 1645
שמחתי לשמוע שיש אנשים שיודעים להפריד בין השקפתם הסובייקטיבית את נושא הנסיגה-שלום ובין בחינה אובייקטיבית מתבקשת של סיקור התקשורת את הנושא; שמחתי גם לשמוע שהסכמת (לפחות חלקית) עם תוכן הרשימה; קצת התעצבתי שייחסת לי ניתוח טרנס-סקסואלי , אבל לא נורא;
מה שכן, הטענה לפיה הימין נהנה מעדיפות כלכלית משמעותית היא, איך לומר זאת, תמוהה משהו. גם הצגת מרצ כמפלגה קשת-יום האוספת פרוטה לפרוטה היא במקרה הטוב הגזמה פרועה.
הכל למען השלום 1648
בקשר לשינוי המין, אני מתנצל מקרב לב; למען האמת גם לי עשו את זה לא פעם ולא פעמיים (למרות ששרון נראה קצת יותר מועד לפורענות). ולעניין – העובדות מראות בבירור שמרצ נמצאת בקשיים כלכליים חמורים. ההערכות האחרונות ששמעתי בקשר לגירעון נעו בסביבות 15 מיליון שקל, וזה המון למפלגה שאין לה נדל"ן בכל רחבי הארץ (מפלגת העבודה, למשל) או גישה ישירה לכספי המדינה (ש"ס – אגב, אחת המפלגות הבודדות עם עודף תקציבי). זה אומר שמרצ מצמצמת עכשיו את כוח האדם שלה, ואין לה כסף אפילו להתחיל להיערך להוצאות העצומות שדורש פרויקט כמו משאל העם. לעזאזל, אנחנו (נוער מרצ) מסתובבים עם שלטים של מפלגת העבודה ושל שלום עכשיו. זה אומר הכול.
ובאמת, לא בדקתי את המאזנים התקציביים של הליכוד או של ועד יישובי הגולן – למעשה, בקשר לראשונה אני די בטוח שהיא שקועה בחובות גם היא – אבל העובדות בשטח מעידות על משאבים חומריים גדולים שעומדים לרשות מתנגדי הנסיגה: פליירים צבעוניים על נייר לכה בוהק, או מאות שלטים בכל פינה (שלט "פלריג" עולה 100 או 200 שקל, ושלטי ניילון הם זולים יותר, בסדר גודל של 10 שקלים, אם אינני טועה).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים