הארנב הנוקדן 16593
בלעז: "ז'אנר" ובעברית: "סוגה".
העורך העצבן 16599
כן, אבל רצינו שיבינו.
הארנב הנוקדן 16619
אולי מספיק? לא כל מה שמישהו באקדמיה מכריז עליו כעל מילה בעברית מקובל עלי כמילה בעברית.

המטרה: תקשורת. ליתר פירוט: לכתוב כך שכמה שיותר אנשים בקהל היעד יבינו אותך. כמה אנשים הבינו את "ז'אנר"? כמה אנשים היו מבינים את "סוגה"?

האם המילה ז'אנר לא מופיעה במילון עברי-עברי? האם אין די בכך כדי להפוך אותה למילה עברית כשרה?

אני בז גם לגישה של "למד את הקהל הרחב", בסגנון: "בסוגה (ז'אנר) זה..." וכו'. כך למשל המילה העברית ל"וניל" (מיץטער, לא זוכר אותה. אני בטוח שאסף ברטוב, למשל, ישמח לספר לנו מהי) שמתעקשים לדחוף בתרגום לכל סדרת טלוויזיה לילדים בכל פעם שמישהו אומר "וניל". למה? וניל אינה מילה טובה מספיק בשבילכם? היא לא מופיעה במילון עברי-עברי? הקהל לא מבין אותה?

-----

יצויין שאני מחסידי "שימור" השפה העברית, ומניעת חילחול מיותר של מילים זרות במקום מילים קיימות, מקובלות ומובנות. אבל אני מתנגד להמצאת מילים חדשות במקום מילים אחרות, קיימות מקובלות ומובנות, רק משום שמקורן של מילים אלה לועזי. לפעמים באמת יש צורך בהמצאת מילה חדשה, כתחליף למילה לועזית *חדשה* (או שאינה הולמת את השפה מבחינת משקל, וכו'), אולם זה לא המקרה עם "ז'אנר".
מסכים לחלוטין, אבל וניל='שנף' 16622
מסכים לחלוטין, אבל וניל='שנף' 16623
בדיוק. בפעם הבאה שמישהו ימכור לי גלידת שוקולד-שנף, אני אסכים שזו מילה בעברית.

(במה שונה "שוקולד" מ"וניל", אגב? גם זו מילה מלעז).
סוגה או ז'אנר? 16631
בעבודתי כמתרגם אני נתקל תכופות בבעייה של הצורך לבחור בין מילה לועזית למילה עברית מבית היוצר של האקדמיה.

שתי דוגמאות:
מובייל (mobile)= מרצדת
ויטראז' = חלון משכית

הצעות האקדמיה לשתי המילים מוצאות חן בעיני, במיוחד 'חלון משכית', ובכל זאת בספר האחרון שתרגמתי השתמשתי במילים הלועזיות כי היה ברור לי שהמילים העבריות לא יהיו נהירות לקוראים מתוך ההקשר.
אבל לו הופיעה המילה 'ויטראז' בספר העוסק בתולדות האמנות למשל (המלווה בד"כ בתמונות) הייתי משתמש ב'חלון משכית', שכן אני בעד החדרת הצרוף היפה הזה לעברית.

הבנת המילה מתוך ההקשר היא רק קריטריון אחד (אבן בוחן) מתוך רבים שמפעיל המתרגם בהחלטה באיזו מילה יבחר. לדוגמה, הוא תמיד יתחשב גם במשלב (רמת השפה), וכך אם הצבעים שבאו לסייד ידברו על קיר בעל גוון 'וניל' הרי שבלא ספק הדוקטור למחול ידבר על קיר בעל גוון 'שנף' (רק אל תשאלו מהו בעצם גוון שנף).

לכל מילה חדשה חבלי היקלטות בשפה, היא אינה נקלטת בן לילה, לא בפקודה של האקדמיה ולא של שר החינוך. תהליך הטמיעה של המילה תלוי באימוצה על ידי 'סוכני תרבות': מורים, עיתונאים, שדרי רדיו, מתרגמים, פזמונאים ועוד. לאלה יש בדרך כלל מדיניות לגבי השימוש בלעז ובמילים חדשות, בין אם היא מודעת ובין אם לאו.

לדעתי, על האייל כסוכן תרבות לגבש עם הזמן מדיניות מודעת לגבי טיב העברית שהוא מפיץ במאמריו, בפרט לנוכח העובדה שלרבים מהמשתתפים הפעילים באתר יש עמדה או גישה בנושא זה.

ובאשר לסוגיית "ז'אנר" או "סוגה":
המילה סוגה נקלטה בחוגי האקדמיה, כלומר, כבר יש לה נוכחות בשפה. לי לא הפריע השימוש במילה 'ז'אנר' בטיזר (גריין) שכתב דובי. עם זאת, אם אלי אשד יכתוב בעתיד מאמר שלם העוסק בז'אנרים במדע הבדיוני, הרי שהייתי מעדיף במקרה זה שייעשה שימוש במילה סוגה.

דוגמה אחרת: הייתי שמח לו האייל כסוכן תרבות היה מקדם את הפצת המילה העברית ל'סטרט-אפ', 'חברת הזנק'. לדעתי מילה זו שהמציאה האקדמיה מוצלחת ומביעה יפה את הרעיון. שמעתי שעושים בה שימוש בתוכניות רדיו למיניהן, וכדאי להמשיך ולהזניק אותה.

יש הגורסים שעל טעם וריח אין מה להתווכח, איני מסכים עמם. אני חושב שיש על מה להתווכח בתנאי שמביאים נימוקים טובים.
טעם וריח 16678
וכבר שנה ניטשה (אני מצטט מהזכרון): "יש האומרים שעל טעם ועל ריח אין להתווכח. ואני אומר, על טעם ועל ריח – *רק* על זאת יש להתווכח!"
טעם וריח 16688
או:
אם על טעם ועל ריח לא נתווכח, אז על מה נתכווח? על עובדות?!
הארנב הנוקדן 16677
חבל שאתה רואה את גישתי באופן כה צר. אינני טהרן. אני בהחלט אדם המוקיר את השפה העברית, והחושש לעושרה ההולך ונשכח (שים לב, לא "לגורלה"). לא דגדג לי באצבעות לקפוץ ולהזכיר לדובי שיש מלה עברית במשמעות "ז'אנר", ומקובל עלי השימוש שנעשה במלה הלועזית במאמר.

עם זאת, אינני מבין מדוע אתה בז, כלשונך, לגישה שאתה מכנה "למד את הקהל הרחב". כפי שכתב יפה ג. שמעון בתגובה למטה, לסוכני תרבות יש הזדמנות ויכולת משמעותית להשפיע על השפה השגורה בפי הציבור הרחב.

בהתחשב בדעתך, ייתכן שתופתע לקרוא שאני בהחלט לא חותם אינסטינקטיבית על כל חידוש של האקדמיה, ואיני עושה כל שביכולתי לעשות בו שימוש בלעדי במקום המונח הלועזי שהוא בא להחליף. אני בהחלט מסכים שמטרת השפה היא תקשורת, ואין להכביד עליה ללא הצדקה.

מה תהא הצדקה, אם כן, לנסות ולהחליף מלה לועזית מוכרת ושגורה בפי כל (כגון 'קסטה') במלה עברית חדשה? בעיני, יש ערך לנסיון כזה בכמה מישורים - מישור העקביות של השפה (היינו מלים הגזורות משורשים לפי משקלים עבריים), מישור האסתטיות הצלילית והחזותית (המורפולוגיה והפונולוגיה העברית), ואף המישור התרבותי המבדיל את העברית משפות אחרות. ההצלחה של האקדמיה בהחדרת המלה "קלטת" כתחליף למלה "קסטה" מגשימה את המטרות הללו בעיני, ותורמת תרומה חשובה לשימור עושר השפה העברית.

כך, אם כן, אני מוצא שהגישה שאתה מוקיע, שאני הייתי מכנה "השכל את הקהל הרחב", היא טובה ונאותה בידיו של עורך או מחבר האמון על העקרונות ששורטטו על-ידי ג. שמעון ואנוכי בקצרה, וכמו רוב הדברים הטובים, גם בה ניתן לעשות שימוש לרעה. אבל בשימוש מושכל, היא יכולה להוות שביל-זהב המשלב את השגת המטרה העיקרית (תקשורת) עם המטרה המשנית (שימור עושר העברית והעקיבות הלשונית שלה).
לשון 16684
פעם קראתי ראיון עם מישהו בכיר מהאקדמיה העברית ובו הוא טען, שלמרות קיתונות הלעג הנשפכים תדיר על המילים המשונות, למעלה משישים אחוזים מהמילים שהם ממציאים נקלטות במלואן בשפה העברית (!)
אני רק יכול לתת דוגמאות מתוך הזכרון:
חומרה, תוכנה ושותפה.
קלטת, חברת הזנק ודואל.
צלמית, קדימון וידוען.
הארנב הנוקדן 16701
ראשית, לרגע לא תקפתי אותך או את גישתך.

(ולשם ההבהרה: מי שהשתמש במילה "ז'אנר" בפתיח לסיפור היה אני, ולא דובי. כל אשמה על שגיאות עריכה במאמר זה, היא על כתפי בלבד).

גם אני מוקיר את השפה העברית, וחושש לעושרה.

אני בז ל"למד את הקהל" בהקשרים בהם הצגתי את הנושא - תרגום של תוכניות טלוויזיה, למשל. כמובן שיש מקום לכך בהקשרים אותם הציג ג. שמעון.

שים לב גם לכך שציינתי כי אני מתנגד לחלחול של מילים זרות במקום מילים *קיימות ומקובלות*. במיוחד עבור מונחים טכניים חדשים, לעיתים המילים פשוט לא קיימות: ועד שנמצאת מילה עברית, משתמשים במילה הלועזית, לא כמילה בעברית אלא כתחליף זמני. למשל - "הזנק", המילה העברית עבור "סטארט-אפ". אם תבדוק במילונים שיכתבו בעוד 10 שנים, אין לי כמעט ספק כי המילה העברית תמצא בהם; לא כך המקור הלועזי. לעיתים לוקח זמן עד שנמצא תחליף מקובל, ובמצב זה עשוי התחליף הלועזי לעבור "תהליך גיור", בעיקר אם המשקל וההברות אינם סותרים את השפה העברית באופן קיצוני. למשל - "קסטה", שמופיעה במילונים, למרות שהמילה העברית "קלטת" ירשה אותה באופן יסודי למדי.

שים לב לכך שכל הדוגמאות שהוצגו על-ידך וע"י רן בר-זיק למילים עבריות חדשות שנקלטו בהצלחה הן מילים למונחים טכנולוגיים שונים (כן, פעם "קלטת" היתה חזית הטכנולוגיה. היו ימים). המילים שאני מתנגד נחרצות לנסיון למחותן מהעברית ולהחליפן במילים עבריות "אמיתיות" אינן עונות על קריטריון זה: "ז'אנר" ו"וניל", למשל. מדובר במילים עבריות לכל דבר, שפשוט אינן ממוצא עברי. זה הכל. הנסיון להחליפן במילים "צבריות" גובל בגזענות על בסיס מוצא. אפליה לשמה!

וכשאדם מרגיש שהוא מתחיל לדבר שטויות, הוא יודע שהגיע זמנו לפרוש להיום.
הארנב הנוקדן 111642
חייכתי כשראיתי את "סוגה" כאן, בדיון 1265. אתה? העורכים שלך? נחמד :-)
הארנב הנוקדן 111649
אני. גם עקשנים כמוני משתכנעים לפעמים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים