החלטה ראוייה שמגיעה מאוחר 168587
כמי שעוקב אחרי אזור פי גלילות מקרוב, נראה שההחלטה היא החלטה ראוייה, אך התקבלה באיחור וככל הנראה לא תיושם בפועל.
פי גלילות אינו האתר היחיד מסוגו, ואינו הקרוב ביותר לאזורי מגורים. בקרית חיים (בחיפה), בקרית טבעון ובירושלים יש מסופי דלק הגובלים פיסית בשכונות מגורים קיימות, ואיש אינו נאבק לפינוי המפגעים.

מה אם כך קרה בצומת גלילות?
אזור פי גלילות נמצא בלב אזורי הביקוש לנדל"ן, ונראה שריח הכסף מאד קוסם ליזמים ולמינהל מקרקעי ישראל, שכבר מזמן אינו מכניס פרמטרים סביבתיים לחישוביו. תוכנית בנייה שהתחילה ב-‏1993 על שטח של 285 דונם חוות הדלק והגז, הוגדלה ל-‏2150 דונם, כאשר המרוויח העיקרי הוא מינהל מקרקעי ישראל, והיקף יחידות הדיור המתוכננות גדל אף הוא - כיום מדברים רשמית על בין 9000-12000 יח"ד (3000 בת"א והיתר ברמת השרון), ויש שמועות על כך שחלק משטחי התעסוקה באזור ייהפכו לשטחי מגורים - עד 17000 יחידות דיור.

הכסף מסנוור, וגורמים רבים מעוניינים בסילוק מסוף הדלק והגז, תוך הזנחת מכלול בעיות סביבתיות הכרוכות בכך - הן בתוכנית למגורים על קרקע המזוהמת בדלק יותר מ-‏40 שנים, הן בעומס תחבורתי אדיר על הכבישים הסמוכים (ונוסף לתוכניות אלו יש תוכניות של עוד כ-‏40 אלף יחידות דיור בחולות שבין הרצליה ות"א), והן פגיעה בשטחים פתוחים ויצירת מפגע סביבתי חדש, בדמות הגבהתן פי 4 של אנטנות מערכת הביטחון באזור, שעלולות לפלוט קרינה מזיקה שאין עליה שום פיקוח כיום.

התקשורת המעורבת בסיפור, סייעה ליזמי הנדל"ן ביצירת פאניקה בקרב תושבי רמת אביב ג', שבתיה הקיצוניים נמצאים במרחק 800 מ' מהמתחם, וזריעת תרחישי בהלה. מעניין אותי אם המחבלים שניסו לבצע פיגוע באתר עשו כן בעקבות הפרסומים התקשורתיים על תרחיש יום הדין. מעניין עוד יותר, שהתקשורת הארצית לא סיקרה באותו אופן את חוות מיכלי הדלק בקרית חיים, 150 מ' מבתי מגורים, או אתרים אחרים הנמצאים אף הם במרחק אפסי משכונות מגורים.

במהלך תקופה זו, בלטה במלוא כיעורה תופעת NIMBY
(Not In My Back Yard) של תושבי רמת אביב ג', להם לא איכפת אם החווה תעבור לראשון לציון, מפעל נשר או מקומות אחרים, ותסכן תושבים באזורים אלו, ובלבד שהם ישתחררו מהמפגע. התקשורת לא ערכה מעולם דיון נוקב בשאלות החברתיות העולות מהתנהגות זו של אוכלוסייה חזקה ומבוססת.
אפשר לציין שגם הקרקעות המזוהמות של פי גלילות, אמורות להתפנות לאתר היחיד בארץ לסילוק פסולת רעילה, ברמת חובב - ליד אוכלוסייה חלשה של בדווים ותושבי העיר באר שבע. לדעתי, מוטב להשאיר את הקרקעות המזוהמות באתר פי גלילות, תוך יצירת איטום למניעת המשך חילחול מזהמים למי התהום.

דעתי האישית היא שאפשר להשאיר את חוות הגז באתרה, תוך כדי הטמנת המיכלים, והשארת הקרקעות סביב החווה כשטחים ירוקים. כבר היום הסיכון הבטיחותי ירד לאחר סגירתו של מסוף הדלק באתר.

עם זאת, לאור כמות הגופים התומכים בבנייה באזור, ומשקלם הפוליטי, אני מעריך ששר התשתיות ייאלץ לחזור בו מהחלטתו בתוך זמן קצר ואילו אני אמשיך לפעול להשארת חלק קטן מהמתחם שישמר את ערכי הטבע והנוף המיוחדים, כמו שדה הנרקיסים ומערות הקבורה העתיקות מדרום-מזרח למסוף פי גלילות.
החלטה ראוייה שמגיעה מאוחר 168590
תודה על הפרטים. יש לציין כי מבחינה בטיחותית, מיקום החווה במרכז (כשהמיכלים טמונים מתחת לאדמה) עדיף כמובן, משום שהוא מקטין את מס' הקילומטרים שחייבות לסוע משאיות עמוסות גז דליק.
החלטה ראוייה שמגיעה מאוחר 168640
אני מסכים לגמרי עם מה שכתבת.

בזמנו נתקלתי במאמר של דניאל מורגנשטרן שהתמקד בצורך להשאיר את הרצועה הלא בנויה שבין תל אביב להרצליה ורמת השרון במצב זה. הצעתו היתה אכן לקבור את המיכלים עמוק בחול.

הכותרת שהוא נתן לרשימה: "להעתיק את פי גלילות ל... פי גלילות!"

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים