אסוציאציה חופשית 169320
הבית השני (שיחת השכנים) מאוד הזכיר לי את "A Most Peculiar Man" של פול סיימון.
אסוציאציה חופשית 169492
לי השיר מזכיר את מותו של שמוליק צ'יזיק, התמלילן הנהדר של אריאל זילבר.

השיר הזה לא נגע לי באף נים, לצערי. הייתי מורידה ממנו את הבית האחרון, שקצת "מותח" את האמירה יותר מדי. אבל יש בו שיחה פנימית שנותרת סתומה ולא מרתקת עבור הקורא.

"(אילו ידעו כמה שקט)" - ולמה שאנחנו נדע? זה כנראה אומר שהדובר באמת היה מאוד שקט. ומה זה אומר על עצמו, שהוא מעיד שהוא שקט יותר מאשר אנשים ידעו? אם זו אמירה אירונית, היא נותרת לא מוסברת, כיוון שאין לי שום כלים להסיק משאר הכתוב עד כמה הכותב היה שקט באמת, ועד כמה השקט הזה היה מכוון או כפוי, נעים או קשה, וכולי.

או אולי (עולה לי עכשיו) השקט מתייחס למוות, ואז הדובר אומר שהיה בבחינת מת עוד בחייו. למה? עד כמה זה קשור לשכנים, לבת הזוג המוזכרת?

שאלות מעניינות על פניהן, גם הנושא שעולה מהנקודה האחרונה - אדם חי-מת, שרק ממתין למותו - יכול היה לגעת באמת. אבל אבל התשובות לשאלות ולתהיות לא נמצאות בשיר. זה כמו לקרוא דף מקרי ביומן של מישהו שלא מכירים, ולא להבין חצי ממראי המקום.
אסוציאציה חופשית 169622
גם אני איני יכול אלא להצטער על כך שלא נגעתי לך באף נים. שאלה: האם קראת את את מאמרי ההסבר/פרשנות לשיר ב"אוקפי", ואם כן, האם הם שינו משהו בהתייחסות שלך?
אסוציאציה חופשית 169776
לא, לא קראתי. לו הייתי קוראת אותם ייתכן שהייתי מבינה את השיר לעומק, או לפחות לוגית. אבל מבחינה רגשית הוא לא נגע בי.
אסוציאציה חופשית 169824
ולי השיר מזכיר את דוד אבידן (כלומר, מותו).
אסוציאציה חופשית 169878
איך בדיוק זה מזכיר לך את דוד אבידן???
אסוציאציה חופשית 169882
צורת המוות. בשקט, לבד.
אסוציאציה חופשית 169618
לא הכרתי את השיר הזה, ואכן יש דמיון מסויים, כמעט עד רמה שגורמת לי חוסר נוחות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים