תהייה 175250
בלי קשר כרגע לתוכן ההסכם: השמאל כרגע נמצא באופוזיציה. יש להם בכלל כוונה להביא את ההסכם לאישור אזרחי ישראל? או שהם מתכוונים להעמיד אותנו בפני עובדה מוגמרת?

אם כן- זה לא ממש מעשה דמוקרטי, ולו רק בגלל זה, אני בספק אם הוא "יחזיק מים" בפועל. הרי הממשלה תמיד תוכל לומר שזה לא מחייב אותה, כי זה נעשה על דעת מיעוט, ללא מנדט מהעם.
תהייה 175262
ה"הסכם" הזה מחייב את מדינת ישראל בדיוק כמו שהסכם השכירות שלי מחייב את ממשלת הוד מלכותה אליזבת השניה.

לישראלים שיחתמו על המסמך הזה אין כל סמכות - לא מוסרית, וודאי שלא משפטית, לחתום על הסכם כלשהו בשם מדינת ישראל. ממילא הם אינם צריכים להביא את ההסכם לאישור אזרחי ישראל.

למסמך הזה יש אותו מעמד של מצע פוליטי: "זה מה שאנחנו מתכננים (אבל לא מחוייבים!) לעשות אם וכאשר נגיע לשלטון. רוצים - תצביעו בשבילנו בבחירות הבאות, לא רוצים - אל תצביעו". לחתימות של הפלסטינאים אין אפילו המעמד הזה.
תהייה 175271
האם את אוסלו הביאו לאישור אזרחי ישראל?
אני לא חושב שזוטות כגון מה חושבים אזרחי ישראל (ובוודאי לא מה חושבים הפלשתינאים) מעניינות את מר ביילין והחבר'ה במיוחד.
בכל מקרה, כל זה אינו משנה הרבה, טיבו של הסכם אפשרי הוא ברור ומובן מאליו. עכשיו צריך רק ששני הצדדים יהיו מעוניינים בהסכם.
תהייה 175274
על אוסלו לא חתמו אנשים שישבו באופוזיציה באותו הזמן.
יחי ההבדל הקטן.
תהייה 175358
כמובן שלא. כמו שאמר פינס - זה תרגיל אינטלקטואלי, לא הרבה יותר. אחרי החתימה, החותמים עומדים לצאת בקמפיין לאיסוף תמיכה רחבה בציבור, בתקווה שאו (א) שהממשלה תקבל את ההסכם ותחתום על הסכם רשמי על פיו בין ישראל לבין הפלסטינים, או (ב) שהציבור הישראלי יחליף, בעוד ארבע שנים, את הממשלה ויתן את אמונו בשמאל על בסיס ההסכם הזה.

ערן בטח יגיד שאני לא מבין מהחיים שלי, אבל מה אכפת לי אני.
תהייה 175386
בעוד 4 שנים!? מתי הבחירות הבאות?
תהייה 175394
הממשלה הנוכחית, אם לא תיפול טרם זמנה, תכהן ארבע שנים ושבעה חודשים, מסיבות טכניות מסוימות שאינני זוכר. הבחירות היו לפני, מה, 8-9 חודשים? אז הבחירות הבאות תהיינה עוד בערך 4 שנים.
''הסיבות הטכניות'' 175506
חוק יסוד: הכנסת, סעיפים 8-9:

8. תקופת כהונתה של הכנסת תהיה ארבע שנים מיום היבחרה.

9. הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת, אולם אם היתה השנה שלפניה שנה מעוברת, יהיו הבחירות ביום ג' הראשון לאותו חודש.

היות שתשס"ז אינה שנה מעוברת, הרי שהבחירות הבאות אמורות להתקיים ביום ג' השלישי של חשון תשס"ח, כלומר בי"ח בחשון, כלומר ב-‏30 באוקטובר 2007. (אם לא טעיתי בחישוביי)
''הסיבות הטכניות'' 175584
מה באמת היה כל כך חשוב להם לקבוע באיזה חודש תתקיימנה הבחירות? למה לא בדיוק ארבע שנים אחרי הבחירות אחרונות, לפי השנה העברית? אם היה אפשר לערוך את הבחירות בתאריך הזה השנה, יהיה אפשר לערוך אותן בתאריך הזה עוד ארבע שנים, כך שאין חשש להתנגשויות עם חגים וכד'.
''הסיבות הטכניות'' 175609
שני הסעיפים האלה (בנוסח זה) זה משהו מימים ימימה או משהו חדש?
''הסיבות הטכניות'' 175694
סעיף 8 - מימים ימימה (כלומר מאז קבלת החוק בשנת ה'תשי"ח)
סעיף 9 - מאז תיקון מס' 1 לחוק, ה'תשי"ט. אינני יודע מה היה נוסחו המקורי של הסעיף - אבל נראה שהנוסח המקורי מעולם לא הופעל, שכן התיקון התקבל תוך כשנה מקביעת החוק.

כל המידע מכאן: http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/yesod2.ht...

ואני מצטרף לתהייתו של דובי בנושא.
תהייה 197861
ועכשיו מתברר, לפחות לפי גל"צ ופרופ' אמנון רובינשטיין, שלא כך הדבר:
לא מצאתי בשום מקום (גם לא בראיון המוקלט עם פרופ' רובינשטיין) הסבר לפרשנות הזאת. קראתי שוב את הסעיפים הרלונטיים בחוק יסוד הכנסת ובחוק יסוד הממשלה ולא מצאתי שום הסבר.
מצד שני, אלע"ד, ורובינשטיין דווקא כן.

מישהו מהצוות המשפטי של האייל מוכן לנסות להסביר?
תהייה 197883
(סליחה שאני עונה לעצמי)
בקריאה נוספת (ועם קצת עזרה מערוץ 2) העניין ברור כשמש. לפי סעיף 9 בחוק יסוד: הכנסת, אם הכנסת סיימה את כהונתה אחרי חודש חשוון, הכנסת שאחריה תכהן *פחות* מארבע שנים. היוצא-מהכלל, שלפיו התנהלו העניינים תמיד (ולפיו כולם הניחו שהעניינים יתנהלו גם הפעם) הוא בסעיף 36:
"החליטה הכנסת להתפזר, תהיה תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה עד לחודש חשון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה."

אלא שהכנסת הקודמת לא החליטה להתפזר, אלא פוזרה לפי החלטת רה"מ (שרשאי לעשות זאת לפי סעיף חדש בחוק יסוד: הממשלה), ולכן סעיף 36 איננו חל כאן.

חבל שלא עשיתי עבודה קצת יותר יסודית בפעם הראשונה שדובי העלה את העניין. הסקופ היה יכול להיות שלי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים