בירור קטן 17720
האם הפוסטר של הסרט דומה במשהו לציור של טוד? האם ציור זה מופיע בספר, או שיש רק תיאור טקסטואלי שלו? אם ציור זה מופיע והוא איננו הפוסטר, האם יש עותק שלו באינטרנט (עדיף בממדים גדולים יותר מהפוסטר)?

מאמר מרתק, אגב.

ועוד קושיה קטנה - ראיתי באמאזון את הרשימה של הספרים הנוספים שכתב וסט, האם הנושאים של ספרים אלו (ובמיוחד של Miss Lonelyhearts) דומים במשהו לאלו של 'יום הארבה'?
תשובה ארוכה לבירור קטן 17725
שלום גלעד,

א. כרזת הסרט אינה דומה לציור של טוד היא מתארת את ההתפרצות ההמונים בחזית "היכל התענוגות של מר חאן" (אם מתבוננים בה היטב אפשר להבחין בטוד הנסחף בנחשולי האדם שם).

ב. אכן בספר מופיע רק תיאור טקסטואלי של הציור "שריפתה של לוס אנג'לס". כשהכנתי את המאמר לפרסום באייל הרצתי מספר מנועי חיפוש בתקווה למצוא ציור של מאייר שניסה לצייר את התמונה על פי תיאורה בספר, אבל לא הצלחתי למצוא.
(אגב, מנועי החיפוש הנ"ל מצאו מאות קטעי עיתונות שתיארו שריפות בלוס אנג'לס שכן את האזור פוקדות מדי פעם דליקות ענק שלעתים משתוללות במשך מספר ימים.)

ג. לא מכבר התפרסמה בארה"ב מהדורת "כל כתבי וסט" בעריכת חוקר התרבות והספרות האמריקנית סקוון ברקוביץ' (כ-‏800 עמוד). היא כוללת מסות, תסריטים של וסט וגם את ארבעת הרומנים שלו. ספר מעין זה יכול לעניין רק חוקרים מקצועיים. להערכתי חובבי ספרות יכולים להסתפק במהדורה המכילה את 2 הרומנים הידועים של וסט "Miss Lonelyhearts" (עלמת הלבבות הבודדים) ו"יום הארבה". האנגלית של וסט משובחת וצלולה ואינה קשה במיוחד לקריאה (לעברית תורגם רק "יום הארבה". איני יודע מה איכות התרגום).

המשותף ל"יום הארבה" ול"עלמת הלבבות הבודדים" הוא העיסוק בנפשו של ההמון העירוני, בדידותו ותיסכוליו והעסוק באשליות שנוטעת ביחיד התרבות המודרנית, בשבירותן של אשליות אלה והתנפצותן.

עלמת הלבבות הבודדים, אינה גברת אלא אדון - בעל טור בעיתון יומי, שעונה למכתבי קוראים השרויים במצוקות רגשיות ובהן חוסר היכולת לפתח קשר עמוק עם הסובבים אותם. עלמת הלבבות מפתח מעין תסביך דתי, הוא רואה בעצמו מרפא, כומר שצריך להביא מזור לכל האנשים המנוכרים והכואבים, אבל הוא עצמו לוקה באותה מחלה מודרנית. ברגע מסוים הוא אינו מסתפק עוד בניחומים שהוא מנסה להעניק לקוראיו בעתון ויוצר קשר אישי עם אחת הקוראות... אבל גם קשר זה נידון לכשלון ולגורל טרגי.

"The Dream Life of Balso Snell" ספרו הראשון של וסט (1931) הוא פנטזיה על הציוויליזציה המערבית. בלזו הוא משורר שנתקל בסוס הטרויאני ונכנס לתוכו בעד פי הטבעת שלו... ומגלה בפנים את התרבות המערבית. הוא עורך שם סיור מלווה במדריך תיירים ופוגש דמויות כמו פיקסו, ויליאם ג'יימס, הנרי ברגסון ועוד ועוד ומנהל איתם ויכוחים.

"A Cool Million", ספר מ-‏1934, הוא התקפה על 'החלום האמריקני", בפרט על סיפורי ההצלחה נוסח הורשיו אלג'ר שאביו של וסט ניסה לפטם בהם את בנו בילדותו בתקווה שהבן ייכנס לעסקי המשפחה. כל ספריו של וסט מעידים שהחינוך הזה נכשל והבן מרד בו עד עמקי נשמתו.
עוד משהו קטן 17727
ראשית, תודה על התשובה המקיפה.

האם יכול להיות ש"היכל התענוגות של מר חאן" הינו הרמז ל"התאטרון הסיני של מאן", המוסד ההוליוודי הידוע מולו נערכים טקסי טבילת ידיהם ורגליהם של כוכבים שונים בבטון לח?
התיאטרון הסיני 18452
התיאטרון נבנה ב-‏1927 ע"י גראומן (מאן רכש אותו ב-‏1973). לא מצאתי ראייה מפורשת לכך שהיכל התענוגות של חאן בספרו של וסט הוא אכן התיאטרון הסיני אבל זו השערה סבירה לגמרי.

פרטים נוספים על ההיכל ההוליוודי המפורסם:
Miss Lonelyhearts 54438
תורגם לעברית כ"גברת לב בודד", ויצא לאור בזמורה ביתן בשנת 1982.

מהספר הזה עולה הרבה חמלה למין האנושי, חמלה שהופכת לתסכול ולאלימות, כיוון שהגיבור מבין שאין ביכולתו לעשות דבר כדי לעצור את סבל הזולת. יש שם גם מוטיבים נוצריים חזקים, או לחלופין ביטויים של יאוש גם מהדת. ההמונים, בסבלם, פונים לגברת לב בודד כאילו היו פונים לישו בעצמו. וכמו שאומר העורך של גיבור הספר: "גברות הלב הבודד הן הכוהנות של המאה העשרים".

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים