שכחנו איך ''אוכלים'' את הפוליטיקה בלי האינפוזיה של דימויי המדיה 178723
ניתנו הסברים שונים לאחוז המצביעים הנמוך בבחירות לרשויות המקומיות, מהטענה שהציבור לא בוטח בכל הפוליטיקאים ולכן לא משנה לו מי יהיה ראש העיר, ועד לקביעה שלמעשה ידיו של ראש הרשות כבולות וכוחו להשפיע מועט, וסיבות נוספות. ברצוני להעלות כאן עוד טענה, שיש בה גם משום הסבר לעובדה שאופן כללי בערים גדולות היה אחוז הצבעה נמוך מהממוצע ואילו ברשויות קטנות אחוז ההצבעה היה גבוה יותר.

כולנו פוסטמודרנים ומתוחכמים ויודעים שהפוליטיקה כפי שהיא מוצגת במדיה בנויה מדימויים שיוצרים הפוליטיקאים לעצמם, מ"ספינים" תקשורתיים, מ"ספקטקלים" של בלונים וסיסמות ריקות וכו', שהפוליטיקה אינה אלא "אינפוטיינמט" (ראו דיון 886). הבעייה היא שכל כך התרגלנו להתייחס לפוליטיקה באמצעות הדימויים התקשורתיים הכוזבים והמתעתעים האלה, שבהיעדרם איננו יודעים עוד איך להתייחס לפוליטיקה - וזה מה שקרה בבחירות לרשויות.

לפוליטיקה של הרשויות אין כמעט התייחסות במדיה (בוודאי שלא באופן פרטני לגבי כל רשות ורשות), רק פוליטיקאים מקומיים בודדים הצליחו לבנות במדיה תדמיות שאיכשהו יש לנו יחס אליהן. ולכן, אף שהעיר עצמה ובעיותיה מוכרות לנו במידה לא מעטה, כפי שציין נתנזון במאמרו, הרי שאנחנו לא מחוברים לפוליטיקה שלה, בגלל חוסר הייצוג במדיה, ולו גם באמצעות דימויים כוזבים. רובנו כבר איננו יודעים ל"אכול" את הפוליטיקה בלי האינפוזיה של דימויי מדיה. ויש בכך לדעתי משום הסבר נוסף להתעניינות הנמוכה של רוב אזרחי המדינה בבחירות לרשויות.

הדבר נכון במיוחד לערים הגדולות שאין להם כל מגע ישיר עם נבחרי הציבור, ועם מוסדות העירייה, ולכן בלי הדימויים המתווכים של המדיה המגע נותק כמעט לחלוטין. ביישובים קטנים יותר, הקהילתיות גדולה יותר ויש בכל זאת תחושת קרבה והכרות אישית מסוימת עם הנבחרים ולכן התיווך של המדיה הוא פחות קריטי. ובהתאם לכך, בת"א אחוז ההצבעה היה 26%, ברשויות קטנות האחוז עלה על הממוצע הארצי של 40%, ואילו ברשויות מקומיות ערביות, שם ההצבעה מתנהלת על בסיס קהילתי-חמולתי נרשמו גם אחוזי הצבעה של 90%.

דומה, שבמידה רבה איבדנו את יכולתנו להתייחס לפוליטיקה בהיעדרם של הדימויים התיקשורתיים הכוזבים.
שכחנו איך ''אוכלים'' את הפוליטיקה בלי האינפוזיה של דימויי המדיה 178770
אבל למדיה גם תפקיד כסתם תווך להעברת אינפורמציה. מה רע בטענה הקצת פחות מרחיקת לכת, על פיה בערים הגדולות שיעור ההצבעה היה נמוך יותר כי הבוחרים פשוט לא מכירים את המועמדים השונים ואת ההבדלים בין גישותיהם?
שכחנו איך ''אוכלים'' את הפוליטיקה בלי האינפוזיה של דימויי המדיה 178883
השבוע יתנהלו כל מני בחירות ברחבי ארה"ב. אחת מהן תהייה מערכת הבחירות לבתי הנבחרים של מדינת ניו ג'רסי. מצד אחד זוהי כנראה מערכת הבחירות היקרה ביותר שנוהלה אי פעם, משהו כמו 80 מליון דולר*, כשרוב הכסף הולך כמובן לפירסומת בתקשורת. מצד שני, הציבור בכללו לא מראה התענינות מי יודע מה.

אז אולי צריך להוסיף שהבעיה איננה רק "היעדר הדימווים התיקשורתיים הכוזבים". האם יכול להיות גם שהציבור מגיב רק לנושאים "סקסיים" שעומדים "ברומו של עולם". כל אחד רוצה להשתתף בדיון על עתיד השטחים, יחסי חילונים-דתיים, המלחמה בעירק או הפלות. אבל כשזה מגיע לדיון בתקציבי בתי הספר, פינוי אשפה וחוקים מוניציפליים (נושאים שבסופו של דבר קרובים מאד ונוגעים בחיי היום יום), סף הרוויה התקשורתית מאד נמוך.

*כנראה בגלל שני שווקי התקשורת מהיקרים בעולם, ניו יורק ופילדלפיה.
ואולי זה עדיף? 179204
אני לא מוצא פסול בכך שבעלי הדעה, שנוצרה משיקולי התנסות והיכרות עם המועמדים ולא שיקולי ספינים תקשורתיים, הם שטורחים להצביע.

כלומר, לא יפריע לי אחוז הצבעה נמוך מאוד גם בבחירות ארציות, אם הוא תוצאה של פחות רעש תקשורתי: יצביעו מי שקוראים את בעלי-הטורים בעיתונים, ומכירים את עמדותיהם של המועמדים כפי שהם באים לידי ביטוי במעשים, ולא כל מי שנתקל בשלט חוצות עם תמונה של מועמד פוטוגני (או מועמד במדי אס.אס).
ואולי זה עדיף? 179215
שיעור-הצבעה נמוך נראה לי בעייתי. כשמספר קטן יחסית של מצביעים קובעים את תוצאות הבחירות, זה מזמין התארגנות של קבוצות בעלי-אינטרסים ומעלה את האפשרות לדילים ושחיתות. ההנחה היא שכששיעור ההצבעה גבוה אין טעם לשחד את הבוחרים, כי זה במילא טיפה בים.
ואולי זה עדיף? 179219
שיעור הצבעה של 40% בבחירות ארציות עדיין מעיד על כמות גדולה מאוד, מספרית, של אנשים. כמובן שעדיף מספר גדול יותר של אנשים, השאלה היא האם "שוחד ע"י שטיפת מוח תקשורתית" הוא דבר חיובי.
ואולי זה עדיף? 179221
זאת שאלה טובה, הבעיה היא שתשובה שלילית לשאלה היא עילה לפסילת הדמוקרטיה.
ואולי זה עדיף? 179223
אני מבדיל בין ''העברת מידע בעזרת התקשורת'' (עדיף כתובה), לאורך כל השנה, לבין ''שטיפת מוח תקשורתית'', חודש של תעמולה ויזואלית קופצנית וחסרת תוכן ממשי. פסילת הסוג השני אינו גורר פסילת הסוג הראשון.
ואולי זה עדיף? 179231
התקשורת לא "מעבירה מידע". היא עוסקת בהבניית המציאות: בוררת את החלקים החשובים בעיניי הכותבים והעורכים, בוחרת את המושגים, מראה צילומים מסוימים ולא אחרים וגו'. אני בטוח שאני לא מחדש לך כלום. אני לא חושב שאני מבין את ההבדל שאתה רואה בין הצורות השונות של הבניית המציאות.
ואולי זה עדיף? 179238
ועדיין, ''הבניית המציאות'' של התקשורת, כשהיא עוזרת למצביע הפוטנציאלי לקבוע את דעתו, עדיפה בהרבה על קביעת דעה על-סמך שירה, ריקודים ווידאו-קליפים של מועמדים מנשקים ילדים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים