חדשנות מדהימה 178963
בניגוד לעצתה של סבתי ז''ל, שנהגה להגיד ''אם אין לך משהו טוב להגיד, מוטב שתשתוק'' , אני אומר שהמאמר הזה הוא די שבלוני מבחינה רעיונית. לא הכל נקבע מראש, ולא הכל בשליטתנו. תובנה מרעישה.

מה שכן, הסגנון נחמד.
חדשנות מדהימה 178972
הנה הרעיון שהלך לאיבוד בסבך הסגנון הנחמד:

אפשר להתמודד עם אותו חלק של החיים שהמזל אחראי לו בצורה טובה יותר.

זה מצריך ניתוח של המנגנון או התופעה שאנחנו קוראים לה מזל. חלק מהניתוח הזה הוא בהכרח שבלוני, ויש לפצות על כך בעזרת סגנון נחמד, כך סבתא היתה תמיד אומרת.
חדשנות מדהימה 178973
הדגם בבקשה איך תושבי פוקוקה יכלו לצאת נשכרים מניתוח המנגנון של התופעה שאנחנו קוראים לה מזל.
חדשנות מדהימה 178978
מצוין! עצם הבחירה דווקא בדוגמא הזאת מראה שהניתוח הצליח.

יש הפרדה בין אותם מקרים שמשויכים לתופעה מזל והם בלתי ניתנים להתמודדות , לבין אותם מקרים שהאקראיות נבנית מתוך חוסר מידע, לבין אותם מקרים שיש לנו שליטה כזו או אחרת על פונקציית ההסתברות וההשלכות שלה עלינו.

לא פחות חשובה יכולת ההתמודדות עם סיטואציות מתוך הכרה באלמנט האקראיות והיכולת שלנו לפתח איסטרטגיות שיביאו את האלמנט הזה בחשבון.
פתיחה מסויימת ומוכרת בשחמט תזמין בדרך כלל אחד מכמה מהלכים קבועים שמוכרים בספרות. בשש-בש אין את התופעה הזאת, דווקא בגלל חופש הבחירה האיסטרטגית שמקנה אלמנט המזל במשחק.
חדשנות מדהימה 178986
ראשית, אתקן את עצמי ואומר שהתכוונתי לתושבי נאגאסאקי.

אתה מגדיר כאן מזל בצורה אחרת ממה שהשתמע במאמר שלך. הבנתי מהמאמר שלך שמזל הוא כל מה שאי אפשר לשלוט עליו באמצעות הכישרון וכולי. כלומר היכולת להוציא 6:6 בשש בש לא תלויה ביכולת לפתח אסטרטגיות שיתנו לנו שליטה על פונקצית ההסתברות. ה"יכולת" להוציא 6:6 - מזל
היכולת לנצח (בדרך כלל) בשש בש, למרות שהיריב מוציא יותר 6:6 ממך - כשרון.

כל נסיון לערבב בין שתי היכולות באמת גורם לבילבול, אבל דווקא במאמר אתה מבדיל היטב בין לקחת מטריה כאשר יש סיכוי לגשם( לא מזל), לבין הפגישה המקרית אם אהוב פוטנציאלי שאין לו מטריה(מזל).
חדשנות מדהימה 179028
אני שותף לדעתך.
מאידך גיסא, אני לא מוכן לפסול על הסף את הקונספט שיש מזל (במובן של יכולת "לשלוט" על אירוע רנדומי). כדי לבחון את האפשרות, צריך להציע איזשהיא הגדרה סבירה למזל ולעשות ניסוי.
ניתן למשל להגדיר אדם בר-מזל בתור אדם שבזריקת קוביה רנדומית (נניח, כשהקוביה נזרקת ע"י רובוט) מקבל תוחלת משמעותית גבוהה יותר מ-‏3.5. למעשה, הייתי מעיז ואומר שבניסוי שכזה רוב האנשים יתגלו כחסרי מזל... מאידך, יתכן שזה הגדרה רחבה מדי - למישהוא יש רעיונות אחרים?
חדשנות מדהימה 179030
אני מניח את ההנחה המקובלת ששליטה על אירוע אקראי כמו שתארת כאן הוא בלתי אפשרי. כל הנחה אחרת זורקת אותנו לכיוון הפאראפסיכולוגיה, כיוון שלא מעניין אותי לדון בו. מצטער.
חדשנות מדהימה 179060
אז למה ענית? יתכן שבכל זאת היית צריך להקשיב לסבתא.
אגב, אני דוקא מוצא עניין רב בהעלאת הנחות משעשעות. אבל יכול להיות שזה רק אני.
חדשנות מדהימה 179883
מאד מעניין אותי נושא המטריה, קרה לי לא פעם ,לקחתי מטריה כי אמרו שיהיה גשם ,אבל לא היה,לא לקחתי מטריה למרות שאמרו שיהיה גשם, ואכן התרטבתי,--חוסר מזל?או מה?
חדשנות מדהימה 179958
זה לא חוסר מזל, זה חוסר הסתגלות לעולם אקראי.

לוקחים מטריה קטנטנה ומתקפלת בתיק בכל מקרה (לא באוגוסט כמובן) ולא נרטבים. גשם זה כמו גודווין, הוא בטוח יבוא בסופו של דבר.

אם אנחנו בטוחים שירד גשם זלעפות (וגם יובש קצות הנעליים זה משהו שמאוד חשוב לנו) אפשר להצטייד במטריה ההידראולית והאולטרה דינאמית שלנו, שנפרשת על פני שלושה דונמים ומחירה כמחיר מכונית ספורט קטנה.
חדשנות מדהימה 179995
נראה שיש לך את כל התשובות :))))) איפה היית כשנרשמתי לעתודה.
לדעתי, הפתרון שלך יוצא מנקודת הנחה מאוד מקילה. לי ולהרבה גברים ישראליים הצורך בסחיבת מטריה מהווה כורח מרגיז - קטנטנה ככל שתהיה (אלא אם כן היא נכנסת בכיס של הג'ינס). יתר על-כן, ניסיוני עם החורף הישראלי מראה שלא בהכרח הגשם בא בסופו של דבר (אלא אם כן אתה מקפיד ללכת ללא מטריה :) ).
אגב, כדי להסתגל לעולם אקראי, הייתי ממליץ לך ללכת עם קפל"ד שכן הפיגוע הבא יבוא בסופו של דבר.

למתקדמים במרפי-אולוגיה - יש מספר הסברים דטרמיניסטיים לתופעה של שמיעת שיר מסויים ברדיו בסמיכות מיידית לאחר שזימזמת אותו לעצמך:
א. מקרים כאלו מושכים מאוד את תשומת הלב. ולכן משקלם היחסי נראה גדול ביחס למקרה המשלים (השיר ברדיו אחר מזה שאתה מזמזם) שאליו אתה לא שם לב בכלל.
ב. לפני שהתחלת לזמזם, אתה שומע את הרדיו בעוצמה חלשה מאוד, אך מספיק חזקה כדי לנטוע את הזמזום בתת-מודע שלך.
ג. השירים בגלגל"צ נבחרים מחזורית מתוך קבוצה קטנה עד כדי פעוטה. הסיכוי לזמזם אחד מהם ולשמוע אותו שוב הוא עצום.
חדשנות מדהימה 179997
ההסבר המעניין באמת (לשיר, לא למטריה) הוא דווקא עיקרון הסינכרוניסיטי של קארל יונג שהוזכר כאן בתגובה 179710

אמנם הרקע לתורה הזו הוא קוואנטי ולא דטרמיניסטי, אבל עדיין נחמד לחשוב שהתודעה המשותפת שלי עם העולם בכלל ועם עורכי גלגל"צ בפרט תדאג להוסיף את פיטר האמיל לפלייליסט.
בקשר לזמזום שירים 180047
קרה לי כמה פעמים שהלכתי עם חבר והייתה לי מנגינה בראש שפתאום הוא התחיל לזמזם.

הסבר אחד שהיה לי היה שהוא זמזם בקול נמוך ולכן המנגינה נכנסה לי לתת מודע.

ההסבר השני (ולדעתי היותר מוצלח) אומר כך:
המוח שלנו מקשר כל שיר לסיטואציה שבה שמענו את השיר. כאשר אנו נתקלים בסיטואציה דומה מיד עולה המנגינה בראשנו. לפעמים לשני חברים הסיטואציה של השיר היא זהה, ולכן באותו רגע אותה מנגינה עולה לשניהם לראש.
בקשר לזמזום שירים 180071
בוא ננסה רגע להרחיב לאותם מקרים שלא מדובר בשני חברים שהולכים יחד.

הנה מקרה לדוגמא מהשבוע האחרון: באחד מפרקי העונה החדשה של "חברים" (זה נחשב ספויילר הדבר הזה?) פיבי קונה באיביי נעלי בית של שנייה טויין. למחרת הקרנת הפרק אצל מישהו בבית השמיעו את טויין ברדיו. אפשר לנסות ולהתחקות אחרי ארוע משותף שגרם למקריות הזאת, למשל - העונה החדשה של הסדרה הגיעה לחנויות, עורך התוכנית ברדיו בדיוק ראה את אותו הפרק השבוע ונזכר בזמרת.

אפשר גם להתייחס לזה בקונספט המוכלל של יונג ולנסות לבדוק היכן הסיבה והמסובב. האם העובדה שקיימת איזו שהיא תודעה משותפת השפיעה על המאזין ועל העורך המוסיקלי בוזמנית, או שאולי אפשר להפוך את זה ולומר שהפופלריות של "חברים" היא היא שיוצרת את התודעה המשותפת, או לכל הפחות מכנה משותף של הקשרים שהמודל של יונג עשוי לתאר אותו בהצלחה.

בהשלכה למקרה הפרטי שתיארת, האם העובדה שאתה וחבר שלך חלקתם את אותן סיטואציות שמקושרות לשירים מסויימים "יצרה" אצלכם תודעה משותפת? או שהתודעה המשותפת הזאת קיימת אצלכם באופן בלתי קשור ודוחפת אתכם לזמזם את אותם שירים? (ויסלח לי יונג, אני בוחר כאן לרדת מהקונספט האוניברסלי של התודעה ומחבר רק שני חברים. ככה זה. עולם קטן).
בקשר לזמזום שירים 180178
אני שומעת את שניה טווין גם סתם ככה. האם אני חלק מהקונספירציה?
בקשר לזמזום שירים 180197
לא, אבל כדאי שתפני לייעוץ מקצועי :-)
בקשר לשרשור זימים 180182
בעבור ההדיוטות, תוכל להסביר מהו עקרון ה-Synchronicity, מהי תודעה אוניברסלית, ומה קוואנטי בזה?
בקשר לשרשור זימים 180184
גם אני אשמח
שרשור זה דו-חי? 180186
הנה אחד טוב:

אחד טוב? 180190
אוי ואבוי. נראה כמו סלט לא מעורר תיאבון במיוחד. יחסות, דואליות גל-חלקיק, complementarity, מסה-אנרגיה, 4-ווקטורים, ניים-דרופינג היסטרי, ואנלוגיות מבולבלות לחומר לעומת נפש. ציטוטים חצי-מקריים:

Bohr's idea of complementarity is especially interesting to Jungian psychologists, for Jung saw that the relationship between the conscious and unconscious mind also forms a complementary pair of opposites.

Indeed, just as the wave is the unobserved aspect of the quantum and the particle is the observed aspect, so the unconscious is the unobserved aspect of the psyche and the conscious is the observed aspect. Moreover, the wave is continuously spread throughout space, while the particle has a limited location. Similarly, Jung states that:

"The area of the unconscious is enormous and always continuous, while the area of consciousness is a restricted field of momentary vision."

Thus, synchronicity essentially involves the manifestation of meaning in the sense of an unconscious compensation that serves an individual's process of individuation toward wholeness. Nonlocal correlations between quanta, in contrast, are connections between two physical events, and do not involve a manifestation of inner psychological meaning.

אם עלי להבין מהעמוד הנ"ל מה זה synchronicity, כנראה שנכשלתי. לא שאין בעיות מרתקות בנושא המדידה בתורת הקוונטים (ע"ע דיון 1177 והמשכיו) , אבל להשליך כל זאת על פסיכולוגיה? אולי אפשר, אבל דרוש יותר מגבב מילים כזה כדי לשכנע אותי.

בתור תגובה, אתרגם תרגום חופשי פסקה של אבנס הארל מתוך, איך לא, מאמרו על "Science Wars" והטררם סביב מאמרו של סוקאל והספר Higher Superstition:

"מגוחכים במיוחד הם המבקרים הרבים המנופפים במינוחים מדעיים ברוב סמכותיות, בעודם מגלים לכל בעל הכשרה מדעית שאין להם שמץ מושג על משמעותם של מינוחים אלה. במתמטיקה, הם נטפלו למושגים אופנתיים כמו כאוס ואי-לינאריות ושגו בהתלהבות בהבנתם... שטויות דומות הם מלהגים על פיסיקה יחסותית וקוונטית..."‏1

אבוי 180221
ניסיתי לחסוך לעצמי עבודה ועוררתי את חמתך.

ראשית, הנה התשובה לשאלה המקורית שלך (תגובה 180182):

סינכרוניסיטי זה כאשר ארועים שאינם קשורים זה לזה באופן סיבתי קורים יחד למרות שההסתברות לכך נמוכה מאד וכאשר יש לעובדה הזאת משמעות.

קארל יונג ניתקל בתופעות כאלה במהלך עבודתו הפסיכיאטרית וניסה לקשור אותן לאיזו תודעה משותפת שיש "לעולם".

דיונים שנערכו במאה הקודמת סביב תורת הקוואנטים, נושא חוסר הלוקאליות והקשר האפשרי בין התודעה לעולם הריאלי גרמו ליונג לנסות לקשור בין התנהגות עולם החומר לעולם הנפש.

----------

פסיכולוגיה היא תורה, לא מדע. כל דבר שקשור בראייה הסובייקטיבית שלנו לא יכול להיות מנותח בכלים מדעיים, אובייקטיביים.
אשר על כן, ניתוח של קונספטים מהסוג שמתואר לעיל בראיה מדעית גרידא, נדון לכשלון.

כמובן שיכול אדם לבוא ולומר "אם זה לא מדע זה לא מעניין אותי" ולנער את חוצנו מכל הנושא. אבל אם הנושא כן מצליח לעורר את הסקרנות האינטלקטואלית, חייבים לגשת אל הנושא מתוך סביבת המחיה שלו. במקרה של פסיכולוגיה, מילים ותיאורים, לא משוואות.

כותב המאמר שהבאתי אליו את הקישור הוא בוגר אוניברסיטת סטאנפורד בפיסיקה ומוסמך אוניברסיטת וושינגטון במתמטיקה. קשה להניח שאין לו שמץ של מושג לגבי משמעות המונחים שהוא משתמש בהם.

עם זאת, הרעיונות שמדובר בהם אכן מכילים הרבה מושגים, שגם כאשר הם מוכרים לקורא, מהווים קריאה לא פשוטה. הניסיון לעקוב אחרי האנלוגיה והקישור האפשרי בין התחומים הוא יותר מהכל תהליך של חשיבה, לא של הבנת הנקרא.

חשוב לזכור שמדובר במודל, המודל מחזיק מעמד כל עוד הוא יכול להסביר את הדברים שהוא בא למדל. במקרה הנוכחי, מעבר ליכולת להסביר יש גם חשיבות למודל הזה כקרקע לחשיבה וגרוי אינטלקטואלי, נכון לא לגמרי מדעי (בגלל מהות הפסיכולוגיה) אבל בהחלט אחד כזה שניתן להשליך אותו על חיי היומיום. (ומה יותר יומיומי משנייה טווין?)

----------

יותר מהכל, אני מקווה שהצלחתי לשכך את חמתך.
אבוי 180228
חמתי? חלילה - אינני כועס כלל...

ראה, אין כל פגם בתאוריה שאין בה משוואות, אבל כדי שסקרנותי תתעורר עלי להבין את הנאמר. דומני שאינני צר אופקים במיוחד, אך אם אקרא ספר פסיכולוגיה ברומנית לא אוכל לפרש את הטקסט. באופן דומה, אינני מבין את ההיגד:

"סינכרוניסיטי זה כאשר ארועים שאינם קשורים זה לזה באופן סיבתי קורים יחד למרות שההסתברות לכך נמוכה מאד וכאשר יש לעובדה הזאת משמעות". הסיפא של המשפט לא ברור לי: אני יכול באותו אופן לומר "זנייטה-מונדטה זה כאשר להקת אווזים עפה בשמיים וכאשר יש לעובדה זו משמעות". האם הבנת מהי זנייטה-מונדטה? האם תדע לזהותה אם תיתקל בה? כך בדיוק אינני מבין מהי סינכרוניסיטי. פסקת הסיום של החיבור של מקפרליין אליו הפנית, למשל, היתה יכולה להיות כתובה בסינית ולהשיג ממש את אותו תוצא על התודעה שלי.

יש בתורת הקוונטים אפקטים לא לוקליים, אבל תסכים אתי שדרוש יותר מאשר ציון עובדה זו לצד העובדה שלפעמים אנשים חושבים על אותו שיר כדי שיהיה כאן באמת משהו שראוי לדיון - מודל, תאוריה, שבב רעיון שאפשר גם לעשות איתו משהו.

לגבי כותב המאמר - אני משתדל לשפוט טקסטים עפ"י תוכנם, לא עפ"י הרזומה של הכותב.

"חשוב לזכור שמדובר במודל". מה המודל? מה הוא בא למדל? "...כל עוד הוא יכול להסביר..." מה הוא יכול להסביר? "ניתן להשליך אותו על חיי היומיום" - איך? שאלה: האם ייתכן שמודל הסינכרוניסיטי *איננו* נכון? תוכל לתת דוגמה למצב בו תיווכח שהוא אכן לא נכון? או שאין כאן בכלל נכון ולא נכון, רק קרקע לחשיבה?

--

יותר מהכל, אני מקווה שתסכים איתי שגלי עטרי הרבה יותר יומיומית משנייה טויין.
אבוי 180261
"יש לעובדה הזאת משמעות": לעובדה שהם קורים יחד. משמעות תודעתית.

למשל, להקת האווזים עפה בשמיים ולגלי עטרי יוצא תקליט חדש באותו זמן. אין לעובדה ששני הארועים האלה קורים יחד שום משמעות בעיני אף אחד (כן, ברור לי שתיכף ומיד יופיע האייל האלמוני שיש לעובדה הזאת משמעות רבה בעיניו ויעמיד אותי על טעותי).

בחורה יושבת בבית קפה ומזמזמת לעצמה שיר של שנייה טוויין, עובר שם עלם חמודות שבדיוק נזכר בשיר הזה קודם לכן בלי כל קשר, רואה בכך סימן לכך שהם שתי נפשות תאומות ומציע לה נישואין. לעובדה ששניהם זמזמו לעצמם את אותו שיר ביחד יש משמעות רבה בעיניהם.

מה עשוי היה לחבר את התודעה של הזוג הצעיר והמקסים הזה למרות שהם שוכנים בגופים פיסיקליים נפרדים? הא לך תופעה לא לוקאלית. ניתן אולי לקשור בין תופעות שאנחנו רואים בעולם הפיסיקלי לבין תופעות מהעולם התודעתי.

הדוגמאות שמביאים יונג ופאולי הן מורכבות יותר מזימזום שירים (דוגמאות של תודעה מהטיפולים הפסיכיאטריים שערך יונג), אבל עדיין אין בהן כמובן הוכחה אובייקטיבית. יש כאן בעיקר קרקע לחשיבה. איזשהו בדל של חשיבה "יומיומית" על הרקע הזה נמצא למשל בפסקה השנייה של תגובה 180071.

---

גלי עטרי, בטח שגלי עטרי, אין בינינו ויכוח בכלל. (אני מודה שאם היית מכניס לתמונה גם את ג'ניס ג'ופלין ואת אנני האסלאם, החיים היו מסובכים יותר, אבל היה לך את שאר הרוח להשאיר את זה ברמה של טויין. עניין של תודעה).
אבוי 180389
הבעייה נמצאת בקפיצה שלך מהפסקה השלישית (בה לשניהם נדמה) לפיסקה הרביעית (בה אתה מניח שזה לא רק נדמה, אלא משהו שבאמת קרה ורק שואל ''איך'' או ''מה עשוי''). לדעתי, משהו נפל בין הפסקאות.
אבוי 180275
יש נקודות למי שיודע מה הקשר בין סינכרוניסיטי לזנייטה-מונדטה?
אבוי 180530
12, ועוד 2 בונוס אם הוא זוכר, בלי גוגל, את השמות (האמיתיים!) של חברי הלהקה.
אבוי 180552
מה הבעיה?

---------------------------------
ל.ב.פ, נצמדת לתקווה שנובעת מכך שפוליס אף פעם לא התפרקו.
אבוי 180554
מ'זתומרת מה הבעיה? זו שאלת טריוויה (נכון, לא קשה במיוחד, ולכן רק שתי נקודות). אם יודעים, אז יודעים...
אבוי 180563
בוא נראה... אנדי סאמרס, גורדון "שלום אני סטינג ופעם עשיתי אחלה מוזיקה אבל עכשיו אני כבר זקן אז אני עושה מוזיקה של זקנים" סאמנר, ו... המממ... לא זוכר את השלישי.
נקודות אקסטרה: אאוטלנדוס ד'אמור ורגאטה דה-בלאנק.
אבוי 180586
גורדון מתיו סאמנר, אגב, וסטיוארט קופלנד האלוהי.
פוליס 180596
נכון בדיוק, כולל התואר "אלוהי". מתופף מדהים באמת. רק מבעס קצת שגם סטינג וגם הוא קצת (הרבה?) שונאים אותנו, כמדומני (אין לי מידע לגבי אנדי סאמרס). במקרה של קופלנד זה כנראה נובע מהסביבה בה גדל, במקרה של סטינג אין לי מושג למה.
פוליס 180639
מי זה אותנו ולמה שונאים?
פוליס 180640
סטיוארט קופלנד גדל בלבנון, שם הוצב אביו מטעם ה- CIA. לפי מה ששמעתי, שם הוא גם פיתח שנאה לישראל ולישראלים, ולכן הוא מסרב להופיע בארץ.

יש לי זכרון עמום שאנדי סאמרס דווקא כן הופיע בארץ לפני כמה שנים (אולי יחד עם איזה נגן הודי?).
תיקונון 180642
לא לבנון אלא מצרים, לפי allmusic. גם סטינג הופיע בארץ, אבל רק ב-‏1994, כשהיינו ארץ אחרת...
פוליס 180641
אותנו: את ישראל. למה: כפי שאמרתי, אני לא יודע, חוץ מזה שקופלנד נולד וגדל במצרים. סטינג, לדעתי, פשוט נוטה להזדהות עם האנדרדוג, וברור לו מי זה בסכסוך הערבי-ישראלי, אבל זה רק ניחוש. שונאים: לא יודע אם שונאים, רק לא מחבבים במיוחד.

אני גם לא ממש זוכר מאיפה ולמה אני בכלל יודע על הנטייה הזו של חברי פוליס, רק זכרונות מעורפלים על התבטאויות של סטינג. הנה, מצאתי איזה קישור, לא מרשים במיוחד אבל משהו:

(זה יופי - באמת באמת - להופיע במצרים ולהעביר 10% מההכנסות לילדים פלסטינים. אבל יש בקישור הנ"ל מין סאב-טקסט שמבהיר את התמונה. בסיבוב ההופעות הנ"ל ב-‏2001 סטינג הופיע בקהיר, עמאן, דובאי, ביירות ותוניס אבל למיטב ידיעתי דילג על תל-אביב).
אבוי 180259
פסיכולוגיה זה מדע. ניתן לנתח את נפש האדם בכלים מדעיים אובייקטיביים למשל - מחקרים סטטיסטיים, וניסויים. מצב שהוא לא שונה בהרבה ממדעי חברה אחרים וגם מלא מעט תחומים במדעי הטבע.
אם אני מבין נכון את דבריך, אז עקרון הסינכרוניות נהנה מאותו מעמד של חוק מרפי למשל, והניסיון להתהדר בעטיפה מדעית הוא לא יותר מהונאה.
אבוי 180277
ניתן לנתח את *התנהגות* האדם בכלים מדעיים אובייקטיביים, לא את נפש האדם.

בהבנה מה קורה בתוך נפש האדם פנימה יש יתרון לדיסציפלינות לא מדעיות בדיוק בגלל שהן לא מחויבות לאובייקטיביות. אתה לא יכול לדעת מה בוודאות עובר בנפשו של אדם. רק חלק מהתודעה שלו עשוי לעבור דרך מה שהוא מעביר לך בשיחה, בציור, תחת היפנוזה וכו'.

בלתי אפשרי לתכנן מחקרים מדעיים שיתנו תשובה אובייקטיבית למה שקורה בתוך נפש האדם. לכן ההבנה שלנו מתקדמת הרבה פעמים דרך "מקרי מבחן" - לא סטטיסטיים, לא מכלילים, לא אובייקטיביים. זה מה שיש.

האם עיקרון מהסוג הזה הוא הונאה? פרויד היה משוכנע שיונג מקשקש בקומקום. מאידך יש גם הרבה אנשים (חסידי יונג, למרבה ההפתעה) שמשוכנעים שפרויד מקשקש בקומקום. כרגיל, כולם צודקים.

השאלה היא מה אתה עושה עם רעיון מהסוג הזה. אם הוא גורם לך לחשוב לפעמים מזוית ראייה קצת אחרת, לאתגר ברמת החשיבה דברים שנראים מובנים מאליהם, הרי זה משובח. לא צריך יותר.
אבוי 180280
אנחנו גם לא יכולים לדעת בוודאות מה קורה בתוך השמש. רק חלק מהתהליכים המתרחשים שם מגיעים לידי ביטוי על-פני השטח, נקלטים במכשירים שלנו, וכו'. האם המסקנה היא שאסטרונומיה אינה מדע? שלא ניתן לחקור תופעות אסטרונומיות באופן מדעי?

(יש גם אנשים שטוענים ששניהם צודקים, כלומר, גם פרויד וגם יונג קשקשו בקומקום. יש ויכוח עדין על השאלה האם מדובר באותו קומקום ממש או בשני קומקומים נפרדים).
אבוי 180305
לא היה בכוונתי חלילה להפחית ממעמדה של הפסיכולוגיה. רק הצבעתי על הבעיה המובנית בנסיון לחקור תודעה באופן אובייקטיבי.

הבעיה שיש לאסטרונמיה עם השמש דומה להבדל בין מחקר התנהגות האנושית למחקר התודעה האנושית. אתה יכול לחקור באופן מדעי כיצד מתנהג אדם ולהגיע למסקנות מדעיות לחלוטין.
אתה לא יכול לחקור באופן מדעי מה קורה בתוך התודעה, בדיוק כפי שאתה לא יכול לעשות זאת לגבי מה שקורה בתוך השמש.

אפשר לשער, אפשר לבנות מודל ולהשוות את הניבויים שלו לתוצאות שהן כן ברות מדידה. אי אפשר לקבל מדידות אובייקטיביות עליו.
הבדל מרכזי בין השמש לבין נפש האדם היא רמת הסיבוכיות של המודל הזה.

לגבי הקומקום, כאמור, כולם צודקים.
אבוי 180290
זה שמשהוא לא נתון לתצפית ישירה, לא מקנה שום יתרון למחקרים "לא אובייקטיביים". כמעט בכל מדע יוצרים תיזות לפי מקרים פרטיים, ואחר כך בודקים אותם לכל הפחות ע"י מבדק סטטיסטי.
הערך פסיכולוגיה מתוך אנצקלופדיית בריטניקה:
scientific discipline that studies mental processes and behaviour in humans and other animals.

Psychology is the science of individual or group behaviour. The word psychology literally means “study of the mind”; the issue of the relationship of mind and body is pervasive in psychology, owing to its derivation from the fields of philosophy and physiology.
לסיכום, אני אנסח שאלה חדה: האם לעקרון הסינכרוניות יש אותו מעמד כמו לחוק מרפי (שגם הוא גורם לי לחשוב מזוית ראיה אחרת)?
א. אם לא, מהו ההבדל?
ב. אם כן, למה נועדה הכתיבה המדעית?
אבוי 180308
כמובן שאין לו את אותו המעמד.

חוק מרפי הוא הרבה יותר פופולרי והרבה יותר משעשע.

את חוק מרפי כולם מבינים בקלות, לא צריך לקרוא יונג ופיסיקה קוונטית כדי לגבש לגביו עמדה. אין צורך, אף לא לרגע קט, להשתמש בחשיבה לא שגרתית, לא לצורך ההבנה שלו, ולא כדי לנסות ולעמת אותו עם המציאות.

בפרט קוסמת לי העובדה שלא צריך להשקיע שום מאמץ בכדי לפשט חומר די מסובך לתגובה סטנוגרפית שתאפשר לנהל עליו דיון באינטרנט.

בקיצור, אין על חוק מרפי. אני בוחר חוק מרפי כאן ועכשיו!
אבוי 180318
ממה שהבנתי מהלינק, כדי להבין את עקרון הסינכרוניות ולעמתו עם המציאות, לא צריך לקרוא פיזיה קוונטית או להשתמש בחשיבה לא שגרתיתית, וגם זה אני אומר מתוך נימוס בלבד.
ועכשיו את הולכת מפה, ולא באה יותר בלובה בחיים שלה!!
אבוי 180319
הופ, הנה זה מתחיל. אין ספק - קשת יודעת לעשות טלוויזיה. אין עליהם.
אבוי 180513
?
גם אני שאלתי, וקיבלתי תשובה: 180515
תגובה 180363
אבוי 180337
בדיוק כמו חבר שלי צביקה.

צביקה היה עושה כל שנה מילואים בביקעה. יושבים, מדברים.

פעם תפס אותו רונן בזמן שהיו שומרים בש.ג., אמר לו, תגיד לי מה עם כל היחסות הזה.
אז צביקה אמר לו אנרגיה זה מסה כפול משהו, ככה, פחות או יותר.

רונן חשב על זה איזה חצי שעה, אחר כך אמר לו בסדר, אני פחות או יותר בעניינים של אנרגיה ומסה, אבל המכפלה הזאת - משהו פה נראה לי חשוד. לא מסתדר לי עם ניוטון בכלל.

אז צביקה אמר לו, רונן, חביבי (ב' דגושה. גם השנייה), לפחות תן לזה מחשבה עד סוף השמירה. תבוא מחר בעליית משמר, תגיד לי כל היחסות זה חארטה, בסדר, אני אקבל את זה. הרי ידוע, הכל חארטה, רק הסביח אורגינל.

(ולפני שתולים אותי בכיכר העיר - אפילו לשנייה, אפילו לשנייה אני לא משווה את רמת החשיבות והנכונות של החוקים. כל האמור לעיל הוא בסך הכל אילוסטרציה לזה שגם צביקה עושה מילואים, וגם הוא כמובן מאמין בחוק מרפי).
אבוי 180348
מה שחשוד הוא לא רמת הסיבוך, אלא הצביעות שבהיתלות בתורות מדעיות מחד, ובהתכחשות לצורך בביסוס מדעי מאידך.

זה כאילו שצביקה היה אומר - מה עם כל המרפי הזה? ואז רונן היה אומר לו: כל מה שעלול להשתבש ישתבש, וזה נובע מקריסת פונקציית הגל הקוואנטית בזנב הצ'ביצ'בי שלה. ואז צביקה היה שואל - מה זה מוכח מדעית? ואז רונן היה משיב לו: מה אתה צוחק עלי?? זה חוק מרפי, אי אפשר להוכיח את זה, זה תלוי רק בנקודת המבט הסובייקטיבית שלך.
אבוי 180400
ראה, הבה ונסכים על כך שאבי עבודי דנן, לא רק שהוא צבוע כדבריך, הוא אפילו אידיוט מושלם. אני יודע זאת ממקורות מוסמכים.

אבל יונג ופאולי, יצא להם להגיד איזה דבר טעם אחד או שניים בימי חייהם (פאולי, נדמה לי, אפילו זכה בפרס נובל לפיסיקה). לבוא ולהסיק מסקנות גורפות ונחרצות על איזשהוא רעיון שהם העלו אחרי שבילית כמה שעות עם לינק אינטרנטי כזה או אחר, זה אולי טיפונת מהיר מדי.

למרות שהרעיון הזה בהחלט קשור למאמר שפתח כאן את הדיון, בחרתי שלא להזכיר אותו במאמר משתי סיבות: ראשית הוא רעיון איזוטרי יחסית לנושאים שהמאמר מתייחס אליהם ושנית חששתי שאיזכור שלו בכמה מילים אכן יהווה ניימדרופינג לא אחראי.

מכיון שהעיקרון כן הוזכר באחת התגובות, הנחתי שלפחות לחלק מהקוראים יש הכרות מוקדמת עם הנושא והשתעשעתי בספקולציה מסויימת. עדיין אני חושב שהתפקיד האפשרי של תוכניות טלויזיה פופולריות כמייצרות של משהו דמוי תודעה אוניברסלית הוא נושא הרבה יותר מעניין לדיון מכל מה שהתפתח כאן.

כפי שכבר ציינתי, אני לא חושב שצריך להתייחס לזה כמו אל חוק פיסיקלי שצריך להוכיח אותו במעבדה, אני חושב שהרבה יותר נכון להתייחס אליו כאל קרקע לחשיבה (ואני אומר זאת במלוא הצביעות).
אבוי 180556
1. פרס נובל לא מקנה חסינות מאמירת שטויות. לא מתרשמים מתיאוריה בגלל הרזומה של ממציאיה.

2. לא הסקתי מסקנות גורפות ונחרצות על הרעיון של פאולי ויונג, אלא על התיאור שלו באתר ששלחת בתור תשובה לשאלה מהי סינכרוניסיטי. אם האתר משקף נאמנה את רעיונותיהם של פאולי ויונג, מסקנתי תקפה גם אליהם (לרעיונות): להג חסר משמעות.

3. אם "תודעה אוניברסלית" זה רעיונות או memes שצפים בעולם (או ברוב העולם, או בחלק מהעולם), יש מקום לדון בשאלה אם תכנית טלוויזיה פופולרית מייצרת או משפיעה על תודעה כזו. דומני שזה כבר נדון באייל. אין לשאלה זו דבר וחצי-דבר עם תורת הקוונטים או "אפקטים לא-לוקליים". תחיבת קוונטים לדיון כזה לא מוסיפה כבוד לדיון, לתורת הקוונטים, ולתוחב.
אבוי 180559
לגבי הרזומה, אתה כמובן צודק. אבל כאשר אתה מביא כתגובה את המשפט ''מגוחכים במיוחד הם המבקרים הרבים המנופפים במינוחים מדעיים ברוב סמכותיות, בעודם מגלים לכל בעל הכשרה מדעית שאין להם שמץ מושג על משמעותם של מינוחים אלה.'' אתה למעשה פוסל דברים על סמך חוסר ההכשרה המדעית של אומריהם. נושא פרס הנובל הוזכר רק כדי להראות שפסילה מסוג זה לא תקפה כאן.

יכול מאד להיות שניסוח שנראה לי מובן דורש הבהרות נוספות (למשל המשפט ''וכאשר לעובדה זו יש משמעות'' בתגובה קודמת). אם הנושא מסקרן אותך, אתה מוזמן לפנות לחליפת המכתבים המקורית בין יונג לפאולי.

כשלעצמי, אני רץ לקנות קצת אבקת חלב, בית המרקחת אצלי בשכונה מוכר עכשיו רמדיה במבצע, לא להאמין כמה שזה זול.
רק תיקון קט 180598
''אתה למעשה פוסל דברים על סמך חוסר ההכשרה המדעית של אומריהם'' - אינני עושה זאת כלל. את ההערכה שלי לגבי הבנתם את המושגים אני מבסס על דבריהם, ולא על קורות חייהם (זה עובד בשני הכיוונים).
חיה 360659
תוכניות טלויזיה וכל מידע ורעיון וכמובן מעשה שמישהו עושה משפיע בעולם...יש קשר לא ברור בין כולנו והתוצאות משפיעות אם נדע ואם נרצה או לא. יש גם כאלה שמשפרים את מצבנו בלי שנדע ונעריך...
אבוי 180363
אתה מוכן להסביר את השורה האחרונה שלך (שסביר להניח שהתגובה של דובי מעלי התייחסה אליה?)
אבוי 180373
אני אפילו אשמח:
הסרטון "מה מטריף את לובה"
כן צריך 180531
והרבה יותר. יש משהו "מאתגר" בלומר שאי-הלוקליות (שאיני מקבלה) בתודעה היונגיאנית קשורה לאי-הלוקליות (השונה לגמרי) במכניקת הקוונטים? מה בדיוק מאתגר בזה? מאיזו זווית ראייה אחרת זה גורם לך לחשוב?
למגגלים הידד 180358
אם אפשר, אני מעדיף הסבר על synchronicity בלי קוונטים:

אולי הסיפור הספקני ב-

שמפנה אל:

וגם ההסבר הנחמד הבא:

למגגלים הידד (כה''ב) 180644
אלו באמת הסברים יותר ברורים. תמיד יהיו רבים שיאמינו שמטבע לא יכול בשום אופן ליפול על ''עץ'' עשרים פעמים ברציפות בלי שתהייה לזה ''סיבה'', במיוחד כשבמקום מטבע יש איזה צירוף מקרים בעל משמעות אישית, או משמעות אישית דחוקה.

הניסיון לבחוש את העקרונות הערטילאיים של יונג עם מכניקת הקוונטים הוא פתטי כשם שהוא צפוי.
למגגלים הידד (כה''ב) 181491
מסכים. ובכל זאת צירופי מקרים הם דבר חשוב, מפני ש(גם) כך מתקדם המדע: מישהו שם לב לכך ששני אירועים לכאורה בלתי קשורים נוטים לקרות יחד, ומחליט לבדוק את העניין לעומק באופן מסודר.

מצד שני, אני לא יכול לחשוב על דרך לבדוק באופן מדעי אם synchronicity היא תופעה קיימת.
לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב 180202
הבוקר קמתי,וזמזמתי/שרתי את "ולנטינו" ‏1 הנשכח תוך כדי שטיפת כלים.
שעה אח"כ השיר היה ברדיו.
במקרה הזה ההסבר ברור. בזמן האחרון NMC גאה להציג: אוסף נוסטלגי של "שוקולד מנטה מסטיק",ומשמיעים גם דוגמיות מ"נוח","בוא בוא בוא עוד היום" וגם מ"ולנטינו".
הוא פשוט נדבק אלי וגם אל עורכי התוכניות המוסיקליות.

1"נסיך החלומות" (ולנטינו) הוא שיר אבבא טיפוסי במובן האפוקסי של המילה.
לטובת קוראי האייל אני מצטט כאן את השורות החזקות בשיר:

ולנטינו, ולנטינו
מי היה מאמין שהיית פשוט,
שהיית תמים, ולנטינו.
שהיית בן אוהב של אמא
וחלמת באמת
על פרדס וקלמנטינות.
עכשיו גם אני התחלתי לזמזם אותו 180205
ולמי שלא יודע את כל המילים (כמוני): http://www.mp3music.co.il/Text.asp?ID=4200
כמו רודולף ולנטיני 182636
אבל "ולנטינו" לא מושמע בפרסומת לאוסף של שמ"מ! ולא בכדי, שהרי לא שמ"מ שרו אותו, כי אם גלי עטרי, כפי שמעיד גם הלינק של האייל שמחבב את סמילי (הניק נתקע). אז יונג ופאולי כן צדקו? או שמא שמ"מ נוטה ליצור קשרים סינאפטיים עם גלי עטרי, גם אצל אלמוניים ארסיים וגם אצל עורכים מוזיקליים?
יש יום של דבש יום של בצל מה שצריך זה קצת מזל‏1 182650
קשרים סינאפטיים?
תבדוק במומה על גלי עטרי ותראה שאצלם ברשימת אמנים דומים מופיעה ירדנה ארזי:)
בכל אופן אתה צודק,ואין לי ממש הסבר‏2 אפילו גיליתי שהאוסף יצא כנראה בהד ארצי,אז למה שמעתי: NMC?

1 הכותרת היא מחווה לירח הדבש שלך (מה,התנזרת מהאייל?) לבצל שאתה מאכיל אותי ולנושא המאמר.

2 הסבר קלוש:בפרסומת הם יוצרים מה שקרוי מחרוזת. נסה לשיר את "זה טוב זה טוב" של שמ"מ,וכשאתה מגיע ל-אם הוא יודע לאהוב זה טוב זה טוב המשך באופן מחרוזתי אל:איך כבשת בסערה את היבשת,נסיך החלומות של כל אישה.
הולך מצוין,לא?
יש יום של דבש יום של בצל מה שצריך זה קצת מזל‏1 183267
לגבי הקישור שעשית בסעיף 2 - אכן, שני השירים גזורים באותה נוסחה פופית ‏1. בכל אופן, הקישור הזה יימצא רלוונטי בעיקר אם יקראו לך לתקלט במסיבה עברית בדגש סבנטיז.

1 אבל "זה טוב זה טוב" הוא שיר הרבה יותר מוצלח.
חדשנות מדהימה 179999
בטח שיש לי את כל התשובות, אבל רק לשאלות הלא נכונות (לגבי השאר - יוק).

השמועות אומרות שיש סיכוי רב יותר (בהרבה) להרטב מגשם ושמטריה תוכל לעזור לך, מאשר שתהיה נוכח בפיגוע ושקפל''ד יוכל לעזור לך.

ג. במקרה של גלגל''צ הסיכוי הוא לא עצום, הוא ודאי. ודאי יותר מהסיכוי לגודווין, גשם ופיגוע ביחד.
חדשנות מדהימה 180354
מטריה הידראולית?
אתה כ"כ מיושן:
חדשנות מדהימה 180390
נראה כמו דרך בטוחה למות מהרעלת פחמן דו חמצני (ולהשאר יבש תוך כדי).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים