 |
אורי, תודה על המאמר המעניין.
הייתי מוכנה לקבל חלקים ניכרים ממה שאתה אומר - בהמרת דת, אם מתייחסים אליה לכשעצמה, ודאי שבשינוי אמיתי ופנימי של דתך עסקינן. אנחנו יכולים להתווכח על "סוג היהדות" אליה המומר ממיר את דתו - יהדות אורתודוכסית, רפורמית, קונסרבטיבית או אחרת - כשלדעתי, די בקבלה כנה של אחד הזרמים, ולאו דווקא הזרם האורתודוכסי. אבל זה לא העניין. וכפי שאמרו מגיבים אחרים, הבעיה מתחילה כשהגיור אינו עומד בפני עצמו, רק כשינוי דת, אלא כמנוף ותמריץ לדברים אחרים הקשורים יותר לאזרחות ופחות לדת.
לאחרונה, בשל נסיבות אישיות למיניהן, מצאתי את עצמי מתעמתת עם השאלה מה אני יותר - יהודייה או ישראלית. כשהייתי כנה עם עצמי התחוור לי, שבעוד שאני מוכנה לשקול לחיות בארץ אחרת (האם זה ויתור על הזהות הישראלית שלי? לא ברור, וכנראה שלא1), אני אפילו לא מוכנה לשקול להמיר את דתי - לא בכנות, ולא מהפנים לחוץ.
בארה"ב, מדינת מהגרים, קבלת אזרחות במדינה החדשה - כשדת ומדינה מופרדות - כוללת לימודי אזרחות, שבועת אמונים לדגל וכו'. אזרחי לחלוטין. אני לא רואה סיבה לא לקבל את המודל הזה. אם זה נראה "קל מדי" לחלק מהמגיבים, אדרבא, יבדקו עד כמה "קל" לקבל אזרחות אמריקאית, במיוחד אחרי האחד עשר בספטמבר. וחוצמזה, נכון לעכשיו, כשהמצב הפוליטי והכלכלי בישראל כל כך גרוע, שקשה לי לומר שמי שמתאזרח כיום בישראל זוכה להטבות ולחיים נוחים ונעימים.
שני ספרים מעניינים בנושא שנתקלתי בהם לאחרונה עשויים לעניין את קהל האיילים.
הראשון הוא הספר החדש "מה אתה יותר, יהודי או ישראלי"? בעריכת חנוך דאום, הספר מכיל מונולוגים של צעירים ישראליים יהודים נבונים ומקוריים מכל קצות הקשת הדתית והפוליטית, והוא חף מקלישאות טפשיות.
השני הוא ספרי של דאגלס רושקוף "Nothing Sacred: The Truth About Judaism" - העוסק במשמעותה הפנימית של היהדות, בשאלות של גיור, נישואי תערובת, סובלנות, מיסיונריות וכדומה. מרתק.
1 האם אזרחות היא מילה נרדפת לזהות לאומית? נראה לי שלא. יש הבדל בין "איפה אתה חי" ובין "מי אתה". גיור נופל, מבחינתי, חד משמעית לקטיגוריה השניה, ולכן לו היה עומד בפני עצמו, בלי קשר לאזרחות, הייתי מסכימה עם הצורך שזה יהיה תהליך פנימי ועמוק - הגם שלא דווקא דרך הזרם האורתודוכסי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש