לאום אחד 181643
אני מבקש להעיר על כמה מן התגובות שהתפרסמו על מאמרי שהמערכת נתנה לו את השם "ובחרנו בחיים".
תחילה יישר כוח לרודי וגנר, שכבר הבהיר בצורה מצוינת את כוונותי במאמר תגובה 181173, תגובה 181293, תגובה 181175. גם יוסף גלילי תגובה 181603 הוסיף ממדים חדשים ואישושים חשובים לתוכן דברי.
תגובות רבות דומה שנכתבו כאילו המגיב ראה סמרטוט אדום לנגד עיניו, ומרוב התרגשות לא קרא כלל כי כל מה הצעתי לא היה אלא קריאה לתת מעמד של אזרח מלא, ללא אפליות, ל*תושבי ישראל*. איך צעד כזה יביא לידי "שפיכות דמים נוראה" - נשגב מבינתי.
גם טל כהן תגובה 181131 ייחס לדברי מה שאין בהם. לא דיברתי חלילה על "דיכוי תרבותי", אלא רק על הסרת הגבולות שמציב החוק בין "מיגזרים" שונים של החברה הישראלית. אדם יכול לשמור על זהותו, השקפותיו, מנהגיו ואורח חייו, כולל שפתו, כאוות נפשו, גם אם לא ימנע ממנו החוק מגורים ביישוב שהוא רחמנא ליצלן איננו מן ה"מיגזר" שלו (הבאתי לדוגמה את עאדל קעדאן מבקה אל-ע'רביה).
גם תגובתו של אלכסנד מאן תגובה 181131 עירבה מין בשאינו מינו. לא דיברתי על "השטחים". אמנם ייחדתי מחשבה גם לתוצאות העתידות לבוא כתוצאה מהמעשה שנעשה אנחנו (בלי "הסכמים", "הבנות" או "קבלות רשות" מגורמים לא-ישראליים), והבעתי סברה שלהקניית אזרחות שווה לכל אזרחי ישראל (מה שהוא בגדר מובן מאליו ב*כל דמוקרטיה* ומדוע לא במה שנקרא בשם המשונה *דמוקרטיה יהודית*) - תהיה השפעה לא רק על רוגע וריפוי הפצע והשסע הקיים בתוך ישראל (מה שגם טל כהן רוצה), אלא יהיו תוצאות גם מחוץ לישראל, הן בפורום הבינלאומי הנרחב והן בחלחול החדשה המרעישה הזאת גם אל תושבי מדינות ערב, ובהן גם אל תושבי "השטחים". אינני מדבר על המנהיגים ושופרות התעמולה שלהם, אלא על התושבים. יתברר להם, לאט לאט ובמשך הזמן, שניתן לחיות בזהות ערבית כאזרחים שווי זכויות גם בישראל. וכדי להיגאל מן הסבל הנוכחי יש גם דרך אנושית שאיננה של שאהיד מתאבד הזוכה בגן-עדן.
לגד תגובה 181190 אומר כי אכן ציבור קדם-דמוקרטי מתקשה להסתגל לאורח חיים דמוקרטי, אבל השלטון הדמוקרטי (בלי "מיגזרים") מאלץ גם את הבודדים האחרים לנהוג לפיו, והגורם המקשר את החברה הלאומית (המכילה את *כל* האזרחים) נוצר ומתפתח ממילא כשחיים במשטר של שוויון וכבוד הדדי.
בענייני נישואים או "נישואי תערובת" (מונח דתי-גזעני) אינני חושב שמישהו מלמעלה צריך להתערב. זה בדיוק מה שקורה היום, גם אם יש דרכים יקרות ולא נוחות לעקוף את האיסור לנישואים בין-דתיים. השאירו זאת לבני הזוג ולמשפחותיהם.
שאלות קשות העלו סתם איילת מארץ ישראל תגובה 181150, רבקה ירון תגובה 181221 והאייל הלאומי תגובה 181140.
אכן תחום השדה הסמנטי הזה של "לאום" או "עם" ,"אומה" וכו' איננו חד משמעי, לא בעברית ולא בשפות אחרות. ציינתי בתשובתי הקודמת תגובה 181137 שהאמריקנים מחתימים בחותמת Nationality: Isrl את נושאי הדרכון הישראלי. אבל באותה ארץ רווח הסיפור על five nations בסביבות האגמים הגדולים, שהם חמישה שבטים אינדיאניים...
שם הארגון הבינלאומי בעברית מציין "אומות", בעוד שקודמו נקרא בעברית "חבר הלאומים". וכבר היטיבה רבקה ירון להדגים. אוסיף עוד שז'בוטינסקי טבע סיסמה: "בראשית היה האומה", וכוונתו ברורה. אני לא לא המצאתי את השימוש הזה (וגם לא את השפה העברית). לכן, אינני מתכוון להגדיר כאן הגדרה "מדעית" את כל אחד מן המונחים. המונח "עם" אינו מבהיר מהו "לאום". "עם" הוא חבר אנשים שאפשר לייחס להם כל מיני תכונות, הרבה פעמים השימוש הוא פחות או יותר אתני, אבל בעיקרו איננו אלא "אנשים". למשל במסורת היהודית מדובר הרבה על "עם הארץ", והכוונה לאנשים הגרים בארץ ולא באו מבבל (אחר כך, מכיוון שהאנשים האלה לא היו "תלמידי חכמים" נעשה צירוף זה מבע ל"בור"). אין כל צורך להגדיר כאן "עדה" או "שבט". אבל המונח "מילאט" הוא מונח משפטי ברור, שנקבע בחוק התורכי לפני כ- 150 שנה ולרוב התמהון קיים רק בישראל מכל הארצות שהיו תחת השלטון התורכי. כדאי לציין כי בשנים הראשונות של העצמאות תורגמה בתעודת הזהות המילה "לאום" ל"מילאט" בערבית (יותר נכון, לפי הערבית ולא לפי התורכית - מילה (אולי אצליח אחר כך לרשום זאת בערבית)). ופירושה הפשוט הוא "עדה אתנית-דתית" - מתאים מאוד להגדרת "יהודי", וספק אם מתאים להגדרת "ערבי".
אזכור הקולוניות של ספרד ופורטוגל באמריקה הדרומית - ממש לא לעניין.
השאלה מה בין אזרחות ללאום היא שאלה חשובה מאוד. רוצה אני לומר כי אזרחות היא יותר עניין טכני, הכולל חובות של אזרח, זכויות של אזרח, אבל אין הוא מחייב הזדהות נפשית עם הארץ שאתה אזרח בה. לא כן לאום. גם אם יכולים להיות גוונים שונים לבני הלאום (במובנים שונים שכבר הוזכרו) יש עניין אחד העוטף את כולם, וזוהי אהבה לארצם, למולדתם (בלי מליצות), רצון להוסיף ולחיות בה, לגדל את ילדיהם בה, ולשאוף לשלמותה, לרווחתה ולשלומה של המדינה נושאת הלאום.
הלאום אינו נוצר בהבל פיהו של מישהו, ולעיתים עשויות לעבור שנים עד שיתפתח ויגיע לבשלות של לאום. יכול גם ציבור שתחילה היה שבט להתפתח לכיוון כזה, ולכן ייתכן קיומו של ציבור שהוא קדם-לאום, למשל כי לא העמיד מדינה. אבל לא תיתכן מדינה המבקשת לשמור על שלמותה ולהתקיים לאורך דורות שלא תעמול לאחד את אזרחיה ולהעמיד לאום משותף לכולם. אפרטהייד הוא סגולה בדוקה להתפוררות.
לאום אחד 181663
עוזי,

כדאי להבדיל בין "לאום", שהרוב בדיון השתמשו בו במובן "עם", לבין "אזרחות", שנדמה שלכך כיוונת. כבר ציינתי שיש צורך בשוויון מלא בפני המדינה לכל אזרחיה; אולם הנסיון לגרור מכך שכל אזרחי המדינה יהיו *עם* אחד הוא שגוי.

בפסקת הסיום אתה כותב כי "לא תיתכן מדינה המבקשת לשמור על שלמותה ולהתקיים לאורך דורות שלא תעמול לאחד את אזרחיה ולהעמיד לאום משותף לכולם". ועובדה היא כי קנדה מתקיימת ובה שני לאומים, וכך גם בלגיה, ובמדינות רבות ישנם מיעוטים לאומים מובהקים. השוויון המוחלט בין לאום לבין אזרחות קיים, למעשה, רק במיעוט במדינות העולם (צרפת למשל) וגם שם, נדמה כי שוויון זה עומד כיום (עם ההגירה מארצות המגרב) בפני אתגר לא פשוט.

לסיום, למרבה הצער, נראה כי כיום (בניגוד אולי לעבר) יחס שווה (ואף אפליה מתקנת) לערביי ישראל לא יפתור עוד את בעיית ערביי השטחים (בבחינת "חלחול חדשה מרעישה"), ולא ניתן להתייחס לאחת הבעיות תוך התעלמות מהשניה.
שאלת תם 181666
מה מידת בדלנותם של הלאומים בקנדה? קריא: נניח שגבר קנדי נחמד מתאהב בבחורה קנדית חביבה, אבל ר"ל שניהם שייכים ללאומים שונים - מה מידת האנטגוניזם שהזוג המסכן מיצר?
(כי במדינת ישראל מדובר בהתאבדות חברתית לא קטנה ולא רק בגלל חוקי המדינה).
לאום אחד 181686
דע שבבלגיה, במסמכי החוק, מכונות הקבוצות הפנימיות בשם communities ולא nations . כולם שייכים ל Belgian Nation ומעניין לציין שבלגיה מקיימת "מועדונים בלגיים" בארצות רבות בעולם, וכל הבלגים - פלמים, ולונים או גרמנים - מוזמנים למועדונים אלה אם הם מזדמנים לאותה עיר (כנראה לא רק הישראלים מטיילים בעולם). גם המלך נקרא בשם "מלך הבלגים". החלוקה הפנימית הברורה למדי אינה מונעת מכולם להשתייך ללאום הבלגי, במפורש. לא צדקת.
לא בדקתי את המצב החוקי בקנדה, אבל ברור שיש שם רק לאום אחד, הוא הלאום הקנדי, שאכן בין בניו יש קנדים-צרפתים ויש קנדים (ברירת מחדל). בתעודות הזהות שלהם (אם יש כאלה) לא רשום מי "צרפתי" ומי "אנגלי"(?). ואין שם גם מינהל מקרקעין המונע מצרפתי לשבת איפה שהוא רוצה.

בדברי הבעתי את הדעה שיש הבדל גדול בין אזרחות ובין לאומיות.אני בהחלט מדבר על לאומיות ולא על אזרחות. לכאורה בישראל כולם "אזרחים" , אף על פי שיש שני סוגים, כידוע. יש אזרחים מכוח שבות לפי סעיף 2, קרי, יהודים (גם אם אבות אבותיהם יושבים בארץ שבעה או עשרה דורות - החוק עושה גם אותם ל"קולוניאליסטים")). ויש אזרחים מכוח ישיבה לפי סעיף 3 באותו חוק, קרי לא-יהודים. יש מקום לשינוי החוק: כולנו אזרחים מכוח ישיבה. אגב, אין זה נוגע לחוק השבות (שאלה אחרת היא אם נכון עדיין לתת לחוק זה תוקף). כאילו חייבים מייד לתת ליהודי שזה מקרוב בא מעמד של "אזרח", אפילו אם אינו יודע את שפת הארץ, או שבא בכוונת זדון, או החליט לבוא ולהסביר לנו איך ישראל צריכה לנהוג (כמו כהנא, ובדומה לפלאטו-שרון). כאילו לא יכלו אלה לשבת בארץ חמש שנים ואז לבקש אזרחות, כמו כל בני האדם ברוב הארצות.

הלאומיות נושאת איתה ערך נוסף על האזרחות, אבל על כך כבר כתבתי בתגובה הקודמת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים