אומנם זה רק על בסיס שני מאמרים 181810
אבל האם אני היחיד שמתחיל להתרשם שבוסאמה שייך למחלקה המטרידה של הרומנטיקה של השכל הישר?
כלורמ, מן קטע כזה של לבנות מטענות ספציפיות ונקודתיות אנשי קש מתוך יצירת הכללה שלם אל מחוץ לתחום המשמעות המקורי, ואז להראות באמצעות מפגן של כישרון סיפורי מרשים כמה שאיש הקש הזה שברירי בפני מנה של הגיון בריא, פשוט ומוצק.
נוטה להסכים 181824
אבל אל''פ. אולי ככה זה עובד אצלם.
אומנם זה רק על בסיס שני מאמרים 183658
אני גם חושב שהמאמר אינו מאוד מבריק מבחינה פילוסופית (יש לו טיעון ברור, אבל אפשר היה להעביר אותו בעמוד אחד והיה נשאר מקום להעמיק הרבה יותר). אבל שקלול האיכויות שלו מעמיד אותו, לדעתי, כתשליל מסקרן למדע בדיוני.

מדע בדיוני הוא סיפורת, שלפעמים מחביאה בתוכה רעיונות פילוסופיים. לפעמים הרעיונות הפילוסופיים כל כך מוצלחים או מעמיקים, שהיצירה יכול להחשב טובה גם אם איכויותיה הספרותיות (במדדים המקובלים לספרות - דמויות אמינות, עלילה מעניינת, כתיבה מהנה וכו') לא מזהירות.

המאמר הזה של בואוסמה הוא מאמר פילוסופי ולא סיפורת - אמנם בתוכו יש סיפור, אבל הסיפור מוצג בתוך מסגרת: "הבה נדמיין את המקרה הבא, ואז נסיק ממנו מסקנות". איכויותיו הפילוסופיות לא מבריקות, לטעמי, אבל הוא מפצה על כך באיכויות ספרותיות נאות - שוב, לטעמי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים