כיצד נוצר העוני 185115
היום מתפרסמת במוסף "ספרים" של "הארץ"‏1 סקירה מרתקת של ספרו של משה פרל: "בעיניים פקוחות מנגנון ההרס העצמי של הכלכלה הישראלית - הסיפור האמיתי"

בולטת ואפילו מפתיעה במיוחד פעילותם האנטי חברתית של הפוליטיקאים החרדים ובמיוחד זו שכנגד הציבור שבוחר בהם. את זאת, כפי שעולה מן הסקירה, עושים הם במודע ובניגוד למצפונם - בשירות ההון של האדמורים, שמוכיחים שוב עד כמה הם דואגים לצאן מרעיתם.
הדגשתי נקודה זו משום שבניגוד לציבור החופשי, הניזון מחופש מידע ומן היכולת להבינו וכן מחופש דיבור ופעולה, סמוך הציבור החרדי על מילת ושולחן אדוניו מבחינות רבות, חומריות ונפשיות כאחד.

מתוך הסקירה:
...
פרל מראה כיצד קצבאות אלה מעודדות את העוני. לדבריו, שיטת הקצבאות הישראלית הופכת את הילד הרביעי למקור הכנסה נטו עבור הוריו, מכיוון שהוא עולה פחות מהקצבה החודשית שהמדינה מעניקה להם עבורו. ... אפילו חברי כנסת חרדים, כמו אברהם רביץ ומשה גפני, הודו שלא לציטוט כי הם מתנגדים לחוק, אך לא יכלו כמובן להצביע נגדו.
...
כמעט בכל פעם שמישהו מעז להרהר בתבונה שבהמשך המצב הקיים, תוקפים את גישתו אלה הסבורים כי מעשרה קבין של טוב לב שירדו לעולם נפלו אחד עשר בחיקם. לדבריהם, כל מהלכי יריביהם מונעים מאנוכיות, אטימות ורשעות. בעולמם אין מקום למורכבות, והזיהוי בין החלש לצודק הוא אוטומטי.
...
כשמחלקים כל כך הרבה כסף למי שלא מגיע לו (למשל, לחרדים בריאים), לא נשאר כסף לחלשים האמיתיים - לנכים ולחולים. אבל בניו-ספיק של הדוברים בשם "טובת החברה" מי שסבור כך הוא לא חברתי, אלא אויב העם ואף גרוע מכך.
...
אחד הביטויים החביבים על הדוברים והפעילים החברתיים הוא חמלה. אבל פרל מראה שעיקר החמלה במשק הישראלי ניתנת למי שאינם ראויים לכך. הספר עשיר בדוגמאות כיצד מדיניות הרווחה יצאה מכלל שליטה עד שנוצלה לרעה בידי גורמים אינספור, כמו האנשים הרבים שעובדים מבלי לדווח על כך ונהנים מהשלמת הכנסה.

כך קרה שבשנת 1982 חיו 11 אלף משפחות בישראל על קצבת הבטחת הכנסה. 20 שנה אחר כך עלה מספר המשפחות ל-‏157 אלף. האם באמת היתה עלייה כל כך דרמטית במספרם של מי שאינם יכולים להתפרנס, או שמא הורחבו הקריטריונים לסיוע מעבר למידה? מדוע מעניק החוק הישראלי קצבאות הבטחת הכנסה למי שאינם נמצאים בארץ, ולמי שמחזיקים במכונית? מדוע נהנים אברכים כה רבים מהנחות של 70% בארנונה, בעוד שלא מעט סטודנטים נאלצים לעבוד בשתי עבודות כדי לממן את תשלומה?

והשאלות שמתעוררות בעקבות קריאת הספר הן רבות מאוד. למשל, מדוע עיכבה ש"ס את יישום החוק שעיגן את ייקור העסקתם של עובדים זרים, על אף שהיא מתיימרת להיות מפלגה חברתית? (אגב, מתנגד נוסף לחוק היה אותו ח"כ הלפרט). ושאלה נוספת: האם מקרה הוא ש-‏67% מהגברים החרדים אינם עובדים למחייתם, בעוד שכ-‏66% מהמשפחות החרדיות נמצאות מתחת לקו העוני?
...
מדכא לקרוא כיצד הצליחו העשירים במלחמתם נגד מס העיזבון (על אף שהוצע להטילו רק על ירושות הגדולות ממיליון דולר, בשיעור של 10% מהכספים הניתנים מעבר למיליון הראשון). אגב, גם חברי הכנסת החרדים התנגדו להטלת מס על ירושות, במהלך שפרל מספק לו הסבר מפתיע: "לימים התברר פשר ההתנגדות של החרדים. כמה רבנים מרכזיים, ביניהם הרבי מגור, פטרונו של ליצמן, הם בעלי רכוש עצום". תמיכת החרדים במחילת החובות בגין אי תשלום מס רכוש מוסברת בספר באותו אופן: "פטרונו של ליצמן, הרבי מגור, הוא בעל קרקעות בשווי של עשרות מיליוני שקלים".
...

כיצד נוצר העוני 185125
סקירה על הספר הופיעה גם ב"ידיעות" של שבוע שעבר (או אולי לפני שבועיים?). מרתיח את הדם ממש. יש שם גם התייחסות לנושא הוועדים, והנזק שגורמת ההסתדרות לשכבות החלשות. ויש גם את נושא חדירת הוועדים למפלגות הגדולות, והשפעתם על בחירת המועמדים. בין השאר מדובר גם על כך שאנשי חברת החשמל, "חביביהם" של כמה משרי שינוי, מנסים כעת להכנס לשורות המפלגה.
כיצד נוצר העוני 185126
שכחתי משפט מפתח בקטע הראשון שציטטתי:
"כך הקצבאות שאינן מותנות ביציאת ההורים לעבודה אינן אלא מלכודת עוני שמתמרצת ריבוי ילדים דווקא במשפחות עניות."
מה הקשר לעוני? 185140
(בלי להכנס לשאלה מהו הגובה הנכון של קצבאות ילדים, או מהו הגודל הנכון של משפחה).

נכון שקצבאות ילדים אינן מותנות ביציאת ההורים לעבודה - הם גם אינן מותנות באי-יציאה לעבודה. מדוע הקצבאות מהוות "מלכודת עוני"? ברור שאם גובה הקצבה עולה על ההוצאה לילד הרביעי, והמשפחה זקוקה לכסף, הבאת ילד רביעי לעולם עשויה להועיל מבחינה כלכלית (אגב, אני מטיל ספק ברלוונטיות של הטיעון הזה למציאות). אבל אם אלו פני הדברים, ריבוי הילדים אמור להיות נתיב בדרך החוצה מן העוני, ולא מלכודת. במקל הזה אי אפשר לאחוז משני קצותיו.
מה הקשר לעוני? 185145
אתה צודק. בהנחה שתיקצוב ילד רביעי ומעלה ימשיך כפי שהוא, הולדָת-יתר היא אכן ריווחית ובעצם גם מחנכת את הצאצאים לויתור על רכישת מקצוע יצרני ובמקום זאת להתפרנס בכבוד ובהצלחה מחלציהם. ואולם ספק אם האוכלוסיה העובדת, שרמת חייה בשחיקה מתמדת, תוכל לשאת על גבה לאורך שנים את קצב הילודה החרדי. קצב זה צמח בשנים האחרונות ללא תקדים עולמי (למיטב ידיעתי). אשר על כן ברור שמצב זה הוא רק זמני ולכשיפסק הוא, תיוותר אוכלוסיה גדולה עם מנטליות של עוני - ריבוי ילדים, השכלה לא מתאימה ותרבות של בטלה שיש לה מן טבע כזה של מעבר לדורות הבאים. משום כך זוהי מלכודת.
מה הקשר לעוני? 185146
בעיה נוספת היא הצירוף בין הכדאיות הכלכלית של ריבוי ילדים מחד, והאיסור על יציאה לעבודה למי שמתחמק מגיוס מאידך. הבאת ילדים נוספים (או עבירה על החוק) הופכת להיות האפשרות היחידה לשפר את רמת החיים (או אפילו לשמור על רמת חיים מינימלית).

(הנחה סמויה: האשה לא יוצאת לעבודה – בין השאר משום שבמקרים רבים, היא תתפרנס סכום נמוך יותר מעלות הטיפול בעוללים. כמובן שהנחה זו לא תמיד מתקיימת, ולמעשה בשנים האחרונות מספר הנשים העובדות בחברה החרדית הולך ועולה, למיטב ידיעתי).
מה הקשר לעוני? 185172
למיטב ידיעתי:
נשים עובדות בחברה החרדית זו תופעה רווחת מאוד. הנשים הן לא פעם המפרנסות היחידות או העיקריות.

בנוגע לבעלים עובדים, גם אם ברמת התיאוריה ההעדפה הברורה היא לגבר שאינו עובד אלא לומד, בפועל בקבוצה החסידית גבר עובד הוא תופעה רווחת יחסית, ומקובלת חברתית. בחברה הליטאית התופעה מקובלת פחות חברתית והסטיגמה היא גדולה יותר (גם שם קיימים גברים עובדים).

המצב אצל החרדים כיום הוא באמת בלתי סביר. משפחות בעלות הכנסה נמוכה מאוד נדרשות לא רק לגדל ילדים רבים, אלא "לחתן" אותם, כאשר הדרישות הכלכליות שם הן מרקיעות שחקים (חצי דירה כמינימום). ברור שהחברה לא תוכל לשאת בנטל הזה עוד זמן רב. בהכללה, "דור הסבים" היה בעל פחות ילדים וגם בעל הכנסה בדרך כלל, (להוציא קבוצות קיצוניות מאוד), ויכול היה להרשות לעצמו ליצור את הדור הנוכחי. הדור הנוכחי הוא בעל מספר ממוצע גבוה יותר של ילדים, יחד עם הורים בעלי הכנסות נמוכות בהרבה (למרות הקצבאות). והנטל הכלכלי עליהם הופך בלתי אפשרי.
בארצות הברית קיימת תחושה של ילודה ושל פרנסה "גליים" בקרב הציבור החרדי. דור אחד עובד - ומפרנס את דור הבנים, אבל אלה כבר לא יכולים להרשות לעצמם לגדל דור לא עובד, כך שדור הנכדים עובד שוב. (לא שמדובר בתהליך מתוכנן, כמובן). אם בישראל יקרה תהליך דומה, הרי שהדור החרדי הנוכחי (אם אפשר להכליל) ייאלץ לצאת לעבודה. חוק טל לעניין זה עשוי להיות גורם דוחף אחרון בכיוון זה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים