לא תינוקות, ולא נשבו 186633
עברתי היום על כמה גליונות ישנים של כתב העת "דעות" של תנועת "נאמני תורה ועבודה", וגיליתי שם מאמר מעניין הקורא להתייחסות אחרת לחילונים- והשוללת את המושג "תינוקות שנשבו" בקשר אליהם.

הגליון השלם (לצערי אין את המאמר בנפרד) נמצא כאן:
המאמר נמצא בעמוד 25 של הקובץ.
לא תינוקות, ולא נשבו 186637
שני דברים שיש להדגיש:

א. מקור הביטוי "תינוקות שנשבו" ביחס ליהודים החילוניים אינו בהשאלה סתם של מונח תלמודי, אלא בהשאלה המעוגנת בפסקי הלכה, לפיהם דין החילוניים כדין תינוקות שנשבו.

ב. כתב-העת המדובר מייצג עמדה יהודית פלורלסטית למדי (הם מכנים את גישתם "מודרן אורתודוכס", ופועלים נגד תופעת ההתחרדות בציונות הדתית). בפרט, מחברת המאמר מצטטת הוגה (שאינו מוכר לי) בשם יוסף (יוסק'ה) אחיטוב, שלדבריו "החילוניות אינה תופעה חולפת כפי שהאמינו דורות ראשונים של ציונות דתית" (והשווי זאת לעמדתה של ניצה כהנא, כפי שהובעה באתר זה). לא רק זאת אף זאת: "פיתוחה של מחשבה ציונית דתית פלורליסטית, המכירה במגבלות החשיבה האנושית ובעובדה שכל עמדה אידיאולוגית היא תוצר של ההקשר התרבותי וההסטורי שבו צמחה, מאפשרת הכרה בחלקיותה של כל עמדה. מכאן נובע, כמובן, כי לאף עמדה אין בלעדיות על פירוש המציאות, וכי כל תיאוריה, ציונית דתית או ציונית חילונית, קרובה ל'אמת' באותה המידה" (ע' 26). כמעט פוסט-מודרניזם: דתי המכיר בכך שייתכן ובעצם החילוניים צודקים, ואין לפסול את תפישת עולמם על הסף, ובוודאי שאין להתייחס אליהם כאל "תינוקות שנשבו"; למעשה הקריאה היא לביטול ההתנשאות (וראי הכותרת למאמר, "מפטרונות לדיאלוג"). אלא שלמרבה הצער, נדמה כי מדובר במיעוט בלבד מקרב הדתיים האוחזים בתפישה זו. בעיני השאר, אם איננו דוברים לטינית (אה, סליחה, ארמית) הרי שיש פגם של ממש בחינוך שלנו.
לא תינוקות, ולא נשבו 187500
אני דתי משמע אני חושב שאתה טועה.
לא יכול להיות שאני מאמין באל כלשהו, ומקבל את זה שיכול להיות שאתה צודק בטענה שהוא לא קיים.
אין פה שום התנשאות. התנשאות קיימת רק אצל אלו שטוענים שיש להם הוכחות אובייקטיביות ומי שלא מקבל את ההוכחות שלהם הוא נחות. לי יש הוכחות *סוביקטיביות* לאמונה שלי.
שליטתך ברזי השפה הארמית אינה מטרידה אותי כהוא זה. זה ש'האייל הדתי' צהל עם השפה הסודית שלו לא אומר שאני הבנתי אותו. הפגם בחינוך שלך מתבטא בזה שאתה לא מאמין כפי שאני מאמין שאתה צריך להאמין. מאותה סיבה ובאותה מידה החינוך שלי פגום כשמסתכלים מהצד השני (או השלישי).

ההתייחסות אל מישהו כאל 'תינוק שנשבה' נועדה לגשר על הפערים ולאפשר לכל אחד מאיתנו לקבל את זה שהשני קיבל חינוך שונה. מי ששומע את הביטוי ולא מבין אותו יכול להעלב, וחבל שנשיא המדינה השתמש בביטוי שפגע בכל כך הרבה אנשים, ומצד שני חבל שכל כך הרבה אנשים לא מבינים מה כוונת הביטוי ונעלבים.
לא תינוקות, ולא נשבו 187526
מצויין. אני עצמי, בלשון המעטה, לא חסיד של הרעיונות המכונים "פוסט-מודרניזם". אם באמנות מדובר בגישה המניבה פירות מהנים לעיתים, זה יופי, אבל כשמדובר בחקר ההיסטוריה למשל, הרי שהגישה הזו פסולה לדעתי מכול וכול. לכן גם איני מצפה מאנשים דתיים להיות פוסט-מודרניים בגישתם לאמונה, כמו אותו אחיטוב, והגישה שלך, בחלק הראשון של דבריך, מקובלת עלי לחלוטין.

נחמד לדעת, אגב, שבניגוד למה שכתב "האייל הדתי", לא כל מי שלמד כיתה ד' בבי"ס דתי יודע לקרוא את האגף הארמי של מדף הספרים היהודי שלו. (אין זה ציטוט מדויק של דבריו אבל למיטב זכרוני זו היתה רוח הדברים).

באשר לחלק השני של דבריך: כשמשתמשים בביטוי בהשאלה סתם, הכוונה היא אכן זו שאתה מציין כאן - למרות שהיא, לדעתי, שגויה. אלא שכאמור, הביטוי שימש בפסקי הלכה שונים, ויש לו "הגדרה משפטית" בנוגע ליחס לחילונים - הגדרה שלחלוטין אינה מקובלת עלי. איני מומחה לאותם פסקי הלכה (למעשה אני מכיר אותם "מיד שניה" בלבד) אך למיטב הבנתי, הם מאפשרים להתייחס לחילוניים כאל "ישראל" ולא כאל מקרים אבודים, ולכן ניתן, למשל, להנשא להם – ומצד שני, פירוש הדבר גם שחל עליהם הכלל "כל ישראל ערבין זה בזה", ובפרט מצוות התוכחה שהיא, במקרים רבים, הבסיס לכפיה דתית ("הוכח תוכיח את עמיתך" - ויקרא י"ט, והרמב"ם מפרש במשנה תורה: "אם קיבל ממנו מוטב ואם לאו יוכיחנו פעם שניה ושלישית", ובמקרה של דברים שבין אדם למקום, "*עד שיחזור למוטב*"). כלומר, הביטוי פוגע ומקומם לא רק בשל "לשון ההקטנה" שבו, אלא גם בשל האידאולוגיה שעומדת מאחריו במקרים רבים.
לא תינוקות, ולא נשבו 186640
אכן גיליון מעניין, ולא רק בשל המאמר על היחס לחילוניים (ולכן דווקא אין לך להצטער שאין את המאמר בנפרד!). אמליץ גם על מאמרו של שפרבר "שיתוק וגמישות בהלכה בת-זמננו", אם כי חבל שהוא נגמר קצת לפני מה שהיה צריך להיות החלק המעניין.

ושאלת תם לי: מיהו יוסק'ה אחיטוב?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים