עוד על תחזיות לעתיד 1893
ב"מגזין ממון" של היום יש כתבה על מקצועות שיעלמו בעתיד, שישתנו עם הזמן, או שיווצרו בעוד מספר שנים. בין המקצועות שיעלמו, לטענת הכותב, יהיו מהזכירות והמזכירים, שיוחלפו, לטענתו, ב"סוכן מידע ממוחשב", שיבצע הוראות כמו הזמנת כרטיסי טיסה או כתיבת מכתבים ושליחתם ליעדם. גם המתכנתים יעלמו, לדעת העתידן ד"ר דוד פסיג, שכן יהיו תוכנות שיתכנתו תוכנות אחרות. אני אישית תמיד ספקן לגבי כל שימוש בטיעון של "מחשבים חכמים". מחשב שיחליף מזכירה? עם האינטיליגנציה של מחשבים כפי שהיא מתקדמת בימינו, בעוד 20 שנה, המחשב החכם ביותר עדיין לא יוכל לעשות עבודה של המזכיר/ה המטומטם/ת ביותר...

המטופש בכתבה הזאת הוא שבתחתית העמוד ישנה עובדה "משעשעת" שאמורה להטיל ספק בכל הכתבה - נאמר שם כי "לפני 100 שנה חזה עתידן בריטי שהבעיה שתעסיק את האנושות במאה ה-‏20 תהיה איך להתמודד עם צואת סוסים. יותר אנשים ייסעו אל מקומות העבודה בכרכרות, והרחובות יתמלאו בפרש חיות." נו, אז צחקנו על העתידן הבריטי. יופי. אבל הוא צדק. לא, אין לנו כמויות אדירות של הפרשות סוסים, אבל הוא פספס רק את יצירת המכונית. הוא צדק בחיזוי הנטייה המתרחבת לנסוע מרחקים גדולים יותר למקום העבודה, וצדק בחיזוי הכמות הגדלה של הזיהום המתלווה לכך. הוא שגה בסוג הזיהום. לדעתי האישית, החיזוי שלו היה מדוייק בהרבה ממרבית התחזיות שנותנים לנו אנשים (גם במד"ב, וגם בכתבה האמורה), שמניחות התפתחות מהפכנית במחשבים. המחשב הכי חכם שיש לנו היום, אינו יותר חכם מתולעת ממוצעת, וגם אם ימשיך קצב ההתפתחות של המחשבים, יש עוד זמן רב עד שמחשב יוכל לעשות עבודה שאינה מתוכנתת מראש ומפורשת.

(אגב, בגליון הקודם של גלילאו (אוק'-נוב'), היה מאמר על מחשבים שיכולים ליצור עבודות "יצירתיות", כמו פרסומות, ברמה העולה על זו של האדם הממוצע. מדובר כאן לא בהוכחה שמחשבים הם חכמים, אלא שהפרסומות הן יותר פשוטות משאנו נוטים לחשוב.)
עוד על תחזיות לעתיד 1898
על העלמות המתכנתים ניבאו כבר שיצאה שפת פורטראן – עכשיו לא צריך לתכנת (קרי: לכתוב באסמבלי), מספיק להגיד למחשב מה לעשות! (קרי: לכתוב בפורטרן).

אז אני לא דואג לפרנסתי בעשרים השנה הקרובות.

לגבי מזכירה חכמה, הרי שמזכירה כיום פשוט עושה יותר, משום שהיא נעזרת במחשב. אבל אף טכנולוגיה קיימת לא יכולה להחליף מזכירה טובה, ואם כן תגיע טכנולוגיה כזאת, הרי שמזכירה אישית (או מזכיר אישי. איזה סקסיסט מגעיל אני) יהפוך לסמל סטטוס לעשירים ("אני לא מדבר עם המחשב שלי, המזכיר שלי עושה זאת עבורי").

עובדה היא כי 200 שנה לאחר התחלת התיעוש, מקצוע הפועל טרם נעלם.

ובאשר לד"ר דוד פסיג ספציפית, הייתי ממליץ, בעדינות, לא ליחס חשיבות רבה מדי לדבריו.
עוד על תחזיות לעתיד 1903
למה, מה עשה לך דר' פסיג, העתידן הבלתי מזיק ברובו?

בכל אופן, ההודעה שלך הזכירה לי קטע שכבר הספקתי לשכוח, מספרו המצוין "Being Digital" של ניקולאס נגרופונטי, נביא הסוכנים החכמים והלבישים (wearables) למיניהם. בספר מספר נגרופונטי על מכשיר וידאו חדש שרכש, בעל ממשק משתמש חדיש ומהפכני שמסוגל להבין פקודות כמו "תראה לי את הסרט עם דה-נירו שהקלטתי לפני שבוע, ואל תשכח בסוף לסדר הקלטה בערב לסדרה הזאת שאני אוהב, נו, איך קוראים לה" וכו' וכו'. נגרופונטי פוקד ככל שיעלה על רוחו - והמכשיר מבצע בלי להתבלבל.

בסופו של דבר מגלה נגרופונטי לקוראים ההמומים שהממשק המופלא הזה הוא בעצם בנו בן החמש שמפעיל עבורו את הוידאו.

אסף
עוד על תחזיות לעתיד 1904
פסיג? שום דבר אישי ממש, אבל יש לי משהו נגד אנשים המעיזים לקרוא לעצמם "עתידנים" – אין נביא בעירו, הנבואה ניתנה לשוטים, וכל זה. מה גם שמעט מאד מתחזיותיו נראות לי רציניות; מעט מאד מתחזיותיו מקוריות; והחיתוך של שתי הקבוצות הנ"ל זעום ממש.

ואגב, הקטע הנ"ל מספרו של נגרפונטי אכן מלבב; אלא שהספר ככלל היה מאכזב למדי, בעיקר למי שכבר קרא מעט מכתביו.
עוד על תחזיות לעתיד 1907
נו, על טעם ועל ריח רק דביל יתווכח. לגבי דר' פסיג והעתידנים באופן כללי, אני חושב שעתידן איננו אמור לדעת את העתיד, ולכן אין בלבי דבר על ציבור העתידנים. אתגריו של העתידן לטווח הקרוב-בינוני הם ניתוח טרנדים בהווה ע"י העברתם במודלים של הרחבה והוספת מימדים חדשים כדי לנסות ולנחש לאן יתפתחו, תוך לקיחה בחשבון של גורמים חיצוניים משפיעים ברמה הגלובלית. זוהי טכניקה כמו כל טכניקה, ולאורך זמן היא יכולה להניב תוצאות טובות יותר מאשר ניחוש עיוור. העתידנים לטווח הארוך, לעומת זאת, נדונו מראש לכשלון בניבוי ממש. לכן תפקידם של אלה מתמצה (מבחינתי, כמובן) בהבאת רעיונות מקוריים ש"יפתחו את הראש" לקהל השומעים וישחררו אותם מהקבעונות הרגילים, במסגרת סיעור-מוחות או כל נסיון לייצר רעיונות חדשים ומקוריים. גם כאן ישנן לא מעט טכניקות שהסיכוי שלהן להניב פירות אפקטיביים גדול מהסיכוי לייצר רעיונות כאלה בטכניקות של brute force.

אסף
עוד על תחזיות לעתיד 1908
ב''כנס העתידנים'' של סטניסלב לם, הוא מתאר את השיטה של הפוטורולינגוויסטים (או איך שלא קראו להם) - לוקחים מילים קיימות, מעוותים אותן, משנים אותן, מעבירים אותן אבולוציה מזורזת, ולפי התוצאה מנסים לחשוב איזה מין שימושים יכולים להיות למילה הזאת - ומכאן, איזה דברים יהיו בעתיד (אם אני לא טועה, ניתנה שם הדוגמא של חד-רגל, או משהו כזה). כמובן שאצל לם מדובר בפארודיה על העתידנות, אבל הפארודיה הזאת אינה מרוחקת מהמקור...
עוד על תחזיות לעתיד 1910
יש כל מיני אסכולות ושיטות מתודיות ליצירת רעיונות המצאתיים למוצרים עתידיים. יש למשל בחור אחד בשם אדוארד דה-בונו שמעביר סמינרים וכותב ספרים על טכניקות פיתוח חשיבה המצאתית, ועל המושג שהוא המציא וקרא לו "Lateral Thinking", שאין לי מושג איך לתרגם לעברית. דה-בונו הוא אחד מאלה שהביא לישיבות סיעור המוחות את טכניקת המלה הרנדומלית, שנשמעת מאד טפשית אבל מניבה תוצאות מצוינות (מנסיון).

שיטת המלה הרנדומלית מסתכלת על המוח האנושי כמו על תלולית קטנה של ג'לי, ועל כל רעיון כמו זרם דק של מים רותחים שנמזג על הג'לי הזה מלמעלה. הזרם הראשון ייצור לו מין שביל קטן בשולי התלולית ויזרום דרכו, והשני והשלישי באופן טבעי ייטו לתוך הנתיב שפילס להם הזרם הראשון ורק ירחיבו ויעמיקו אותו, אבל בדרך כלל לא ייצרו לעצמם שבילים חדשים. דה בונו טוען שאם נכריח את המוח לחשוב על מלה רנדומלית (בדרך כלל מגרילים אותה סתם מאיזה מילון), אנחנו יוצרים באופן מלאכותי שביל חדש בתלולית הג'לי שלנו, ובצורה כזאת מגדילים את הסיכוי להגיע לרעיון מקורי. גם אני לא האמנתי עד שלא ניסיתי, אבל השיטה הזאת הניבה עשרות רעיונות מקוריים בדיונים שהגיעו לנקודה שבה לאף אחד כבר אין יותר מה להגיד. פותחים מילון, מגרילים מלה, חושבים עליה דקה או שתיים, ופתאום לכולם יש רעיון חדש.

כך גם עם העתידנים. המשחקים שתיארת עם מלה שמשנים אותה ומעוותים אותה הם בסופו של דבר כלים שמכריחים את המוח שלנו לצאת ממסלולי החשיבה הרגילים שלו ולחשוב קצת "לצדדים", או באופן לטרלי, כפי שמלמדים דה-בונו ואחרים שנחשבים למומחים רציניים מאד בתחום פיתוח החשיבה ההמצאתית והיצירתיות.

אסף
עוד על תחזיות לעתיד 1912
הכל טוב ויפה, אלא שהעתידן בו אנו דנים כרגע לא ממש מרחיב כיווני מחשבה. לפחות לא אצלי. הוא גם לא מתיימר להיות כזה. ומה שממש מציק לי אצלו (אולי זאת לא אשמתו אלא אשמת העיתונאי שמראיין אותו או העורך, אבל זה קבוע אז הוא יכל לפעול לתיקון העניין) -- הוא מציג את תחזיותיו כעובדות מוגמרות. לא ''יתכן ובעתיד'', אלא ''בעתיד''. פתאטי.
עוד על תחזיות לעתיד 1913
אז זהו, שהוא כן. מעולם לא פגשתי את דר' פסיג באופן אישי, אבל למיטב ידיעתי הוא מבלה את השנה האחרונה בקליפורניה כיועץ של מספר חברות היי-טק בעמק הסיליקון. התפקיד שלו הוא לא לספר לחברות הללו מה יהיה בעתיד, אלא לעזור לאנשי המו"פ שלהן להרחיב את כיווני המחשבה שלהם לנתיבים חדשים ומקוריים, באמצעות טכניקות כמו זו שהזכרתי ועוד הרבה אחרות, יחד עם אנליזות של הטרנדים הטכנולוגיים המסתמנים היום בשוק.

לגבי הצגת תחזיותיו כעובדות מוגמרות - אני מתייחס לזה סתם כטקטיקה שיווקית שכמו כל טקטיקה אחרת עובדת טוב רק על חלק מהאנשים. :-)

אסף
עוד על תחזיות לעתיד 1914
אינני מכיר את דר' פסיג מעבר לכתיבתו ב''ידיעות''. אם אכן הוא טוב במקצועו -- קטונתי מלקבוע. באשר לכתיבתו בידיעות, הרי שהיא מעליבה את האינטיליגנציה של הקורא -- בתנאי שיש לו כזאת.
בחזרה לעבר 1902
ראיית המד"ב ככלי לחיזוי העתיד הנה, לדעתי, פשטנית ומטעה. עיסוקו של המד"ב אינו בניבוי אלא באפשרי (שים לב - לאו דוקא *עתיד*, אלא גם עבר והווה אפשריים) ובבלתי אפשרי (לפחות לא ביקומנו אנו). תכונה זו מאפשרת ליצירת המד"ב לבחון את גבולות המדיום בו נוצרה בפרט והאמנות בכלל, ולהאיר נושאים אליהם קשה היה להגיע בדרך אחרת.
תחזיות העתיד הן רק תוצר לוואי של המד"ב, וערכן פעוט. שים לב כי רוב התחזיות המוצלחות בתחום נחזו במאה ה- 19 או בתחילת ה-‏20. הסיבה: בתקופה זו עדיין יכול היה אדם משכיל להקיף בידיעותיו חלק גדול מן הידע המדעי/טכני העדכני ביותר של זמנו. כיום לא תוכל להיות מעודכן לחלוטין אפילו בתחום כללי אחד ויחיד, שכן מספר תתי-התחומים גדול, וכמות האינפורמציה אדירה. לכן "עתידן" הוא מושג שאבד עליו הכלח - לפחות עד שיצליחו לבנות את HAL סוף סוף.
Worms ain"t that smart 1933
[Hope you do not mind the English in this fine mag.]
Mind you, worms ain"t that smart.

It seems to me that when you say _smartest_, you mean your local Pentium III machine (or something close).

How up-to-date are you on AI projects? It so happens that advanced projects, such as CYC (developed by Doug Lenat and team, at CyCorp), are far more advanced than worms (albeit they are a little behind on their biological process management...)

CYC has abilities that emulate common sense to a degree that enables it to understand complicated sentences (aka natural language parsing) and make non-trivial associations and inferences based on its input.

It is true that AI research is still far from HAL or anything *remotely* close to it. But it is *not* true that AI today has pathetic achievements.

Your comparison to a worm reeks of journalistic tendencies to belittle-or-aggrandize-no-matter-what.

Hope this serves to change an opinion for some of you.

S.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים