 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית כל, מאמר משעשע במיוחד. שנית, גם אסימוב, על אף הקרדיט שנתת לו על חוסר ציון השנים המדויקות, נטה להקלע לשגיאות מביכות, לשני הכיוונים בו זמנית- סוזן קאלווין, אשר כבר נזכרה אצלך, היא ילידת שנת 1982, שהיא גם שנת ההקמה של חברת "יו.אס. רובוטיקס" (למישהו מוכר השם הזה?). בשנת 1996 כבר ייצרה החברה בגרסתה האסימובית רובוט-שמרטף חביב בשם רובי, בעוד שמקבילתה הממשית הסתפקה במודמים במהירות 28,800. בינתיים, אגב, האנושות החלה לישב כוכבים אחרים תוך שימוש בחלליות המזנקות בניגוד גמור לאיינשטין. לאחר הפיתוחים השוליים הללו, האנושות התעכבה כ-1000 שנה עד פיתוח רובוטים דמויי אדם (מה כל כך מסובך בזה? את המוח כבר היה לכם!), וכ-20000 שנה נוספות עד לתגלית המדעית הבאה שלה, שהיא כבידה מלאכותית. בכל הזמן הזה, אגב, לא הצליחה האנושות להמציא מחשבים בעלי כונן קשיח או רשתות מחשבים, והמקבילה שלה למחשב אישי היתה מכשיר הדומה לוידאו אשר מקרין טקסט מתוך גבישים. "הנבואה היא לשוטים"? נכון. אפילו אם הם אמיצים ועזי רוח, ומעל לכל, יפהפיים להפליא :) |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אופס - לגבי קלוין, אתה צודק, כמובן. היא כבר בת 20 כמעט. מבחינה טכנית, סיפורי הרובוטים של אסימוב תמיד היו על כרעי תרנגולת. לא רק ההתקדמות הטכנולוגית, אלא גם "שלושת החוקים" ובאופן כללי דרכי פעולתו של "המוח הפוזיטרוני". החברה בספריו של אסימוב נקראה U.S. Robots and Mechanical Men והחברה (האמיתית) למודמים שנקראת על שמה היאU.S. Robotics באופן דומה, יש לי חשד שהארגון לאיכות הסביבה Global Releaf נקרא על-שם Global Relieve (או להיפך) מהספרים של ג'ון בראנר. מישהו מכיר מקרים דומים?ואגב שמות חברות, הסיפור General Services (היינליין, מתוך "הגבעות הירוקות של הארץ") הוא ההצגה המהנה ביותר שקראתי של המצאת כבידה מלאכותית (כמובן, מבלי להכנס לפרטים טכניים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על השגיאה הקלה בשמה של החברה, את הספר (I, Robot) קראתי באנגלית לפני כמה שנים טובות, ומאז שהשאלתי אותו למישהו שלא גילה ענין מיוחד בהחזרתו, התעמקתי בגרסה העברית. היינלין גם הוא אגב לא גילה תחכום מיוחד בחזיית העתיד המיידי בספרו "הדלת המובילה אל הקיץ" (עוד דוגמא מחפירה לקומפלקסים הפרוידאנים שיש לבחור אגב - נראה לו מוסרי לגמרי לחזור בזמן בכדי לשכנע בחורה להתחתן איתו כשהיא עדיין ילדה קטנה וקלה להשפעה, ואז לחזור לעתיד ולפגוש אותה שוב כשהיא בת 21, וכמובן עדיין מאוהבת בו). שם, אם זכרוני אינו מטעני, כבר בשנות השבעים אנחנו עתידים (היינו עתידים?) להתחיל להקפיא אנשים לעשרות שנים בכדי שיתעוררו צעירים ובריאים "כשהעתיד יגיע". דבר נוסף הוא שיגעון המכונות האוטומטיות שהיה אמור לכבוש אותנו ולנשל אנשים רבים מעבודתם. אני לא ממש יכול להחליט אם הוא שגה בפרט הזה או לא... ולמקרה אחר, אם כבר נזכר כאן הסופר הדגול סטניסלב לם, אי אפשר שלא להזכיר את "בחזרה מן הכוכבים" המדהים שלו, שבו פחות או יותר עכשיו אנחנו צריכים לאתר את הגן האחראי על התנהגות אלימה ולבטל אותו אצל מאה אחוז מהאוכלוסיה, לשם יצירת אוטופיה מעוותת ושלווה. בכל השאר אגב, הוא ניבא את העתיד לא רע בכלל - נראה היה לו מאוד עתידני למשל להראות מסופי תקשורת בתחנת רכבת שמנחים את העוברים והשבים לגבי הרכבות היוצאות. כלי הרכב אצלו אגב היו מכוניות רגילות למדי, בעלות מעין קופסא שחורה שמשגיחה על הנהג שלא יעשה שטויות. אך הפרט הכי מצחיק במקרה שלו, היה שכל העולם נהיה מעין קומוניזם יעיל ונטול חיכוכים, שבו אין עניים ואין רעב. מעין גרסה שמחה ל-1984. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסיפור של היינלין קוראים : "We Also Walk Dogs..."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס. תודה. למיטב זכרוני, התרגום לעברית זכה לכותרת ''שירותים כללים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור תורגם בשם: "- אנחנו גם מטיילים עם כלבים", ומופיע בקובץ הסיפורים "הגבעות הירוקות של הארץ". החברה שאליה מתייחסת הכותרת היא חברת "שירותים כלליים". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |