ניבן ונבואה שנשכחה 1936
הייתי לא מזמן בהרצאתו של עמואל לוטם "מד"ב כחיזוי טכנולוגי", והועלו שם שתי נקודות מענינות:
1) למרות שעדיין איננו "מדברים אל מחשבים", אף אחד מסופרי המד"ב העכשויים (כולל מייקל קריצ'טון ודומיו) לא חזה מראש את "התפוצצות המידע" האדירה והדחיפה קדימה של עולם המחשוב.
2) מה שיותר מענין: דוקא ספר צנוע של לארי ניבן בשם "הזרוע הארוכה של גיל המילטון" קלע לא רע אל המציאות. בספר מתוראת פשיעה נרחבת של גניבת/שדידת איברים עקב מצב שבו השתלות איברים כגון עיינים, ידיים וכו' הן דבר יום-יומי. בשנה שבה יצא הספר עירוי דם נחשב לפריצת דרך וכל הסיפור נשמע בהחלט כמו מדע בדיוני. היום - האם קשה לדמיין מצב שבו מאפיונר חוטף מישהו כדי להשיג ממנו "תרומת" כבד/לב/ריאה נדירה?

מד"ב הוא סוג של משל, לא ניבוי. "אם נמשיך כך זה מה שעלול לקרות". ובכל זאת מעניין לקרוא את ה"נבואות" הפחות והיותר מוצלחות. הספר של ניבן מומלץ.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים