 |
|
 |
||
|
||||
 |
הייתי לא מזמן בהרצאתו של עמואל לוטם "מד"ב כחיזוי טכנולוגי", והועלו שם שתי נקודות מענינות: 1) למרות שעדיין איננו "מדברים אל מחשבים", אף אחד מסופרי המד"ב העכשויים (כולל מייקל קריצ'טון ודומיו) לא חזה מראש את "התפוצצות המידע" האדירה והדחיפה קדימה של עולם המחשוב. 2) מה שיותר מענין: דוקא ספר צנוע של לארי ניבן בשם "הזרוע הארוכה של גיל המילטון" קלע לא רע אל המציאות. בספר מתוראת פשיעה נרחבת של גניבת/שדידת איברים עקב מצב שבו השתלות איברים כגון עיינים, ידיים וכו' הן דבר יום-יומי. בשנה שבה יצא הספר עירוי דם נחשב לפריצת דרך וכל הסיפור נשמע בהחלט כמו מדע בדיוני. היום - האם קשה לדמיין מצב שבו מאפיונר חוטף מישהו כדי להשיג ממנו "תרומת" כבד/לב/ריאה נדירה? מד"ב הוא סוג של משל, לא ניבוי. "אם נמשיך כך זה מה שעלול לקרות". ובכל זאת מעניין לקרוא את ה"נבואות" הפחות והיותר מוצלחות. הספר של ניבן מומלץ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי גם שהרבה מהדמויות שלו מעשנות. בתוך חלליות. באפס גי. אז כמו שאמר יוסף לפיד (ציטוט חפשי) ״כשאני כותב בעיתון כבר ארבעים שנה, אז פה ושם גם יוצא שצדקתי״. והמד״ב, בעיני לפחות, הוא לא ניבוי ולא משל אלא בידור (כמו כל זאנר אחר). ניבן מתאפיין (שוב - לעניות דעתי הצנועה בהחלט) במנעד ענק - מספרים טובים בצורה גאונית ממש לכאלה שחבל על הנייר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כל הסוגות הם בידור, אז משהו בכל זאת מייחד את המד"ב. נראה לי נכון לומר ששני מאפיינים שבולטים בסוגה (לא מגדירים אותה) הרבה יותר מבאחרות הם (ניסיון ל)ניבוי, ומשלים חברתיים. ונראה לי גם נכון למדי לומר שהשני דומיננטי יותר מהראשון, לפחות ככל שיצירת המד"ב טובה יותר. אם תרצה, גם אם אפשר לומר שהכל בידור1, הדרך שבה מד"ב מבדר הוא קצת באמצעות ניבוי ויותר באמצעות משל. דיסקליימר: קראתי הרבה פחות ממך ומאחרים כאן ספרים בכלל ומד"ב בפרט. המד"ב שכן קראתי נבחר בפינצטה, ומן הסתם הוא מתוך דברים שנחשבים לעידית שבתחום (אבל לא יותר ממעט מאוד טעימות מתוך העידית). 1 ל"סולאריס" קשה לי לקרוא "בידור", והוא נחשב מד"ב מעולה. אפשר למתוח את המושג "בידור" כך שהוא יכלול גם אותו, אבל אז הוא יכלול גם את רוב ספרות העיון הפופולרית, והמתיחה הבאה של המושג תכלול גם מאמרים אקדמיים במתמטיקה. הייתי רוצה לעצור איפשהו קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 סולאריס, על פחות ממאתיים עמודיו, זכור לי כקריא למדי, ורחוק מספר עיון או מאמר אקדמי יבשושי. יחד עם ניחוח האימה שנמצא בו - סוגה שפורחת כרגע בקולנוע כבידור נפוץ ומוערך - בהחלט אפשר להכריז שגם הוא כזה, גם אם רובו בידור אינטלקטואלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) מה שפונז אמר. ב) מאמרים אקדמיים במתמטיקה זה לא בידור????!? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב) המאמרים שלך הם בידור אנין ומשובח. אלה של רוב עמיתיך הם שעשוע נחות לטמטום ההמונים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |