 |
|
 |
||
|
||||
 |
במקרה הזה, העובדת הודיעה שהיא בהריון לאחר שכבר הודיעו לה שמעוניינים להעסיק אותה, כך שהיה קל למערכת המשפטית להכריע שמדובר באי העסקה על בסיס ההריון בלבד. זה באמת מרגיז, ואני שמחה עבור שרון חדד (שאלה - האם בית הדין לעבודה יפסוק שיש להשיב אותה לעבודה, או יפסוק לה פיצויים?) אבל עד כמה פסק הדין הזה ישמש, באמת, תקדים למקרים אחרים? בהרבה מקרים עובדת שלא תרצה להסתכסך עם מעבידיה הפוטנציאליים תספר על ההריון כבר בראיונות העבודה המוקדמים, ואז אם היא לא תתקבל לעבודה היא לא תוכל להוכיח שמדובר בהפליה פסולה - המעבידים יוכלו לטעון שכישוריה לא הספיקו למשרה המוצעת. אני לא יודעת עד כמה צורת החשיבה לפיה הריון הוא מין נכות, וחופשת לידה היא מין חור שחור שלא חוזרים ממנו, תשתנה בעקבות פסק הדין הזה. האם מעבידים יכבדו נשים המעוניינות לעבוד ולהרוויח את לחמן גם כשהן בהריון (לא שהבחירה השניה היא לא לגיטימית), או שהם פשוט יהיו יותר זהירים ביצירת נימוקים אלטרנטיביים כשלא יקבלו נשים לעבודה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אופס... בעיה בהבנת הנקרא - נפסקו פיצויים ולא החזרה לעבודה. שאלה העולה מכך - עד כמה הזיקה הליטיגציה הזו לסיכוייה העתידיים של שרון חדד למצוא עבודה בתקופת ההריון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שעד לקבלת הפשרה היא היתה בשלב הריוני/פוסט-הריוני שאינו מאפשר עבודה, מה גם שלעבוד במקום מסויים אחרי סכסוך שכזה הוא דבר מאוד בעייתי, ועדיף לכל הצדדים להפרד. הסנקציה של הפיצויים אמורה להוות גורם הרתעתי כנגד מעסיקים שישקלו לעבור על החוק בעתיד, ובפרט לגבי שרון חדד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חופשת לידה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבחירה השנייה (לא לעבוד בהריון) היא לגיטימית, למה המעבידים הפוטנציאלים צריכים לשאת בעלויות של הבחירה של האישה? הם אפילו לא המעסיקים שלה. מה בדיוק הם חייבים לה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את ההערה שלך. מה עניין שמיטה להר סיני? החובה על המעבידים אינה "לשאת בעלויות של הבחירה של האישה". אשה שאינה רוצה לעבוד בתקופת ההריון שלה, לא מחפשת עבודה מלכתחילה, ולכן הבחירה של האשה בכלל לא רלוונטית לחובה של המעסיקים. אין חובה אוניברסלית שכל אישה בהריון תועסק. *יש* חובה חוקית למעבידים שלא לקחת הריון כשיקול האם להעסיק עובדת או לא, *יש* לאשה אפשרות חוקית שלא לספר על ההריון כלל, ורבות מספרות בכל זאת. המעביד לא חייב לקבל אשה הפונה לקבל עבודה בכל מחיר. הוא/היא יכולים לשקול שיקולים ענייניים של כישורים מקצועיים, ולקבל את מי שנראה להם, כן או לא, על בסיס זה. יש דברים שהחוק בחר להעדיף, ובצדק, על הזכות הזו של המעסיקים: רגישות לנושאים של הריון ומילואים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שזה המצב החוקי. אני לא מצליח להבין את ההצדקה לכך. אני תוהה מדוע לדעתך החוק הזה מוצדק. להריון יש מחיר מבחינת המעסיק. אני בהחלט מקבל שבמסגרת יחסי מעסיק-מועסקת המעסיק יצטרך לשלם את המחיר הזה. אבל זה לא המקרה שלפנינו. מקום-העבודה אינו המעסיק של האשה, ולא ברור לי למה הוא צריך להפגע מהבחירות שלה, שנעשו כשהיא לא עבדה אצלו. זה לא דומה למילואים או לנכות, שאינם תוצאה של בחירה של מחפש העבודה. אין כאן שאלה של שוויון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |