 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני ועוד איך מלמד על הנצרות,בישיבות ומדרשות לבנות דתיות, אבל באובייקטיביות! וזה אומר, שאני נזהר מלגעת ב כ ל ל בקריאה היהודית של הסיפור הנוצרי. די בתסבוכות הנוצריות המביכות מבחינת הנצרות, הנמשכות עד העשורים האחרונים: האם יש"ו נולד לפני הספירה או אחריה? האם מרים נולדה גם היא בהריון ללא רבב או שמא רק יש"ו? מה מצב בתוליה על פי דברי האפיפיור ב1865? מה תפקידו של יוסף אבי יש"ו אם היא הרתה מרוח הקודש? מה אומרים הנוצרים האריאנים (אמרו, עד שהושמדו על יד אחיהם כי סברו שיש"ו סתם מנהיג כריזמטי, לא יותר)? מדוע נוצרים אוכלים בסקרמנטים את דמו ובשרו של אלוהים? איך אלוהים לא ניצל מצליבה, מה הוא לא יכול להיעלם, אפילו הארי פוטר מסוגל? מדוע עם הרצון למצוא חן בעיני האימפריה הרומית גולגל תיק הצליבה(אין כזה עונש בתורה!) על היהודים מכתפיו של פונטיוס פילאטוס הנציב הרומי? מדוע משוכתבים האונגליונים במשך המאה הראשונה כדי שיתאימו לצרכי הפצה ורכישת מאמינים? מדוע ישנם 150,000 גירסאות שונות לספרי הבשורה? עשה טובה, זו דת מביכה מבחינה אינטלקטואלית ומוסרית - שאל את מרטין לוטר ואת המתקנים מאז. השאלה החשובה היא מהם מרכיבי ההצלחה של הנצרות, והתשובות מעניינות, אבל המרכזית היא - בכח החרב! מקום שנכבש על ידי קיסר/מלך נוצרי הפך לנוצרי או חוסל. ואת זה הנצרות המגוהצת, האירופאית, המשכילה והתרבותית עשתה הרבה יותר זוועתי לאורך 2000 השנה האחרונות מאשר עשה האיסלם הקיצוני, אך מה לעשות, הקצת פרימיטיבי. וזה ככה, על קצה המזלג |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום ספק שמי שכותב יש''ו הוא אובייקטיבי לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה כותב יש"ו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש"ו = ימח שמו וזכרו. זאת דרכם של חוגים מסויימים להביע את דעתם על היהודי ההוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ישו, הינו פיגורה דתית-תרבותית ואין בטחון שאכן הוא דמות היסטורית. לגבי הארי פוטר זה גלוי וידוע - הינו דמות ספרותית ולא נברא ולא היה מעולם. ההשוואה בין שתי דמויות מדיסציפלינות כה מרוחקות נחשבת אצלך חומר לימודי? מעיקרי הנצרות - ישו *קיבל* עליו בהכנעה גמורה את הצליבה ע"מ להושיע את המין האנושי מחטאיו, וממילא לא התכוון להינצל ואף לא "להיעלם". ולעומת זאת, דת הדנה עמוקות בשאלה האם מותר לחטט באף בשבת - איננה מביכה מבחינה אינטלקטואלית? נו טוב, אז בעיני היא מביכה מכמה בחינות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי שאלת החיטוט באף - זו אנקדוטה אולי, אבל היא נגזרת מהיותה של היהדות ''דת חיים''. בהקשר הזה, השאלה לגבי חיטוט באף אינה יותר או פחות ''מביכה'' מהפסיקות לגבי זמני נטילת הידיים למשל. הכל בהקשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הכל בהקשר. ואעפי''כ, אני רואה כאן אלמנט בולט למדי של עיסוק בקטנות, אולי משום עניין ''דת חיים'', אבל גם כחלק ממסורת פלפול יתר. אישית, בעיני, זה כן מביך, וזו אינה הדוגמה היחידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צריכה לשאול את עצמך עד כמה את בקיאה בפסיקה ההלכתית של הרב עובדיה יוסף, והאם מרבית הידע שלך בנושא מסתכם בפסיקה המפורסמת בנוגע לחיטוט האף. באם זה המצב, נדמה לי שהסיפור המביך כאן הוא שמה שאת יודעת על השקפת עולמו של הרב עובדיה יוסף זה אנקדוטה מפרסום עיתונאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה הן ביחס לידיעותי בעניין הרב עובדיה והן בנוגע לנושא התגובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תספרי לנו על הכרותך עם הרב עובדיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את שאלת הרומן שלי עם הרבובדיה נדחה להזדמנות אחרת. בימי נעוריי הרחוקים שמעתי בלידס העיר, זו של לידס יונייטד, כמה שיחות בנושא אבות מלאכה (מפי הרב ד"ר קרמר ז"ל מלידס, שאינני חושבת ששמו אומר משהו למישהו). בסוף, בשו"ת, נשאלה שאלה שעוררה פולמוס ארוך וסוריאליסטי-משהו בעניין החיטוט באף. חשבתי על השיחות ההן כשכתבתי את שני המשפטים האחרונים בתגובה 202755, ולא היה לדבריי שום קשר עם הרב יוסף. במקרה, בתקופת משלוח התגובה הנ"ל, בסביבות שנת 2003-4 (נדמה לי), נתעורר עוד אחד מן הרעשים התקשורתיים סביב הרב עובדיה. הפעם עסק הרעש בנושא העתיק ההוא, החוטם האנושי והתחביבים הקשורים בו - וכנראה עקב כך העיר אסף את שהעיר בתגובה 308183. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנוכח גילו המתקדם אני מציע לך לא לדחות את זה בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל דאגה, יומני היקר כבר מוכן. אדווח על התפשטות הגשמיות והתרוממות הנפש עת כגבר יאזור חלציו כבוד מרן ויצליח לחלץ מרקמת שמלתו המוזהבת את חלוצו אל חלציי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה אנחנו ואיפה הוא. אחרי כל מה שהוא עבר בשנתיים האחרונות הוא עוד פה. החברה האלה, פרס, עובדיה, פונדק שקיבל סוף סוף אלוף בגיל מאה, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, הנאצי ימ"ש שהיה המשרת האישי של היטלר ומת עכשיו בגיל 96 - אלה עשויים מחומר (כמעט) בלתי מתכלה, צריך לחקור את הגוף שלהם ואולי לגלות את סוד החיים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |