על דאבדין 199682
בעיני זה די עצוב, ולא כל כך בגלל הנזק למחקר, אלא בגלל עצם האובדן של משהו בעל ערך. ולשפה טבעית יש בעיני ערך שלא יכול להיות לשפה מומצאת (בתשובה לאיזי). מה הערך שיש לשפה? כתבתי זאת פעם בתגובה 42979, אבל רק חלק קטן מהתגובה הארוכה ההיא רלוונטי כאן, לכן פשוט אצטט:
_____

עבורי, כל שפה אנושית היא יצירה בעלת ערך *אסתטי*, בדומה ליצירת אמנות. אני חושב שתחושת היופי שלי נובעת מהמתח, הקיים בכל שפה, בין סדר והגיון לבין חוסר-הגיון; בין כללים לבין היוצאים מן הכלל. אבל זו רק מחשבה שניה; תחושת היופי והסיפוק היא ראשונית ואינטואיטיבית.

הבדל ברור בין שפה אנושית כיצירה לבין יצירה אמנותית במובן המקובל (מוזיקה, ספרות וכו') היא ששפה אינה יצירה חד-פעמית של אדם אחד, אלא יצירה משותפת של מיליוני אנשים, לאורך דורות, ללא הבדל מעמד ומצב כלכלי (אפשר אפילו לטעון שהאנשים הפשוטים תורמים להתפתחות השפה יותר מהמשכילים, כיוון שבבורותם הם פחות מחוייבים לשימור הקיים!). ככזו, יש בה משהו דמוקרטי מלבב. מסיבה זו, אגב, איני מוצא עניין באספרנטו.
_____
על דאבדין 199908
that was truly lovely, as well as thought provoking.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים