לעניין הראיון עם זילבר 20007
בעקבות הדיון באייל הזדמן לי השבוע לקרוא הראיון עם אריאל זילבר. הראיון הובא במדור "שלך" של ידיעות אחרונות, והטון הפרשני-צהובוני של הכתבה מגדיל השגיאה הכרוכה באימוץ הנחת הפשטות הבלבנית "כל מה שכתוב בעיתון - נכון" לסף לא סביר. לכן אני מרשה לעצמי לייחס חלק מהטון ההזוי-מתלהם המשתמע מהראיון למראיין ולעורך, אף-על-פי שאין לי כקורא כל דרך לבדוק מה אמר זילבר (קל וחומר מה על לבו), ומה הוא פרי כוונותיו המסחריות של העיתון למכור תמונה. תחת רשות מפליגה זו לא מצאתי בדבריו של זילבר דבר-מה המעורר צורך להפנותו לטיפול פסיכיאטרי או אחר. למען האמת חלק מהטענות שהעלה היו מעניינות, עם חלק אני מסכים בלב שלם ועם חלק לא, ומחלק מובן לי בעליל שדבריו נפלו על אוזניו הערלות של כתב שרעיון "ביקוש האמת" מצוי ממנו והלאה.
בפרט, כיוון שעל כך התמקד הדיון, הרשו לי לצטט חלק מהתייחסותו לעם היהודי וכו':

"(...). אנחנו, במתת, שומרי הקרקעות של העם היהודי. ככה אני רואה את זה. אני יושב כאן כדי שיוכלו לבוא לפה עוד יהודים, שיראו שיש פה נס גדול שקמה מדינה יהודית. כל השמאל הזה, שיורק על המדינה היהודית, יש להם בתים בניו-יורק או בלונדון. זה השמאל השמן, הנהנתנים, כל המרצ והשינוי. הם פשיסטים".
ש: איפה אתה על המפה?
ת: "אני ימני קיצוני. אני בעד מדינת הלכה. הלוואי שהיה פה ראש-ממשלה דתי, או נשיא דתי. לפי דעתי יש רוב דתי בארץ. אני לא מקיים את המצוות, אבל אני דתי. איך אמר הרב קוק לבן-גוריון: 'העגלות המלאות הן של היהודים הדתיים, העגלה הריקה היא של החילונים'. אין לחילונים מה להציע היום. יש להם רק לקנות ולחלות באיידס ולהיות הומו, לסבי, ולראות עירום מלא בכל מקום. טפפפו! אני רואה ילדות שמבליטות את הבטן. מי צריך את זה לכל הרוחות. תשים לה שרוולים ארוכים וצווארון".
ש: אל תגיד לי שתמיד חשבת ככה.
ת: "תמיד חשבתי ככה. תמיד חשבתי שמחשופים זה נורא. לא משנה שאהבתי בחורות עירומות. אבל זה יצר".
ש: מה יש לך נגד הומואים ולסביות?
ת: "לא אמרתי שלהיות הומו זה לא מוסרי, אמרתי שזה סטייה. סטייה מדרך הטבע. אם אתה לא מביא ילדים לעולם, אין לך שום סיבה להיות עם מישהו. אני לא הייתי מתחתן עם אשתי בחיים אם היא לא היתה נכנסת להריון. אז בסדר, הומואים יכולים לגדל חתול, או כלבה, או לאמץ ילד. אני לא אומר: תהרגו אותם. שיחיו, יש לי כבוד אליהם, אבל לא בבית-ספרנו, איך שאומרים. אולי יש לי אפילו חברים הומואים או לסביות, שיהיו בריאים, אבל אני, מבחינתי, סולד מזה".
ש: גם מגראס אתה סולד?
ת: "עישנתי. עישון זה ביני ובין אלוהים. אבל הפסקתי לעשן אחרי שהבנתי שעובדים עלי. יש חבורה של אנשים שמעוניינת שאני אעשן, שאני אקנה סיגריות. אני לא מעוניין לשתף איתם פעולה. אף פעם גראס לא היה לגיטימי ותמיד הרגשתי עם זה לא טוב. יש לי ילדים, וצריך לחנך אותם. אני לא יכול לחנך אותם על עקרונות שאני לא שומר. אני רואה את בתי-הספר החילוניים, שלא נותנים כלום".

(והמאמר ממשיך ואני סוגר ציטוט)

בהמשך המאמר מעלה זילבר טענות מעניינות נוספות שאינני מוסיף ומצטט ולו מפאת כבוד לירדן ולמאמרו שבזילבר לא עסק. אני מוצא את תפיסתו עקבית גם אם איני שותף כמדומני לכל ההכרעות הערכיות עליה היא מבוססת, כפי שאני מפרשן באופן חופשי מן הכתוב בעיתון. כך למשל לפי שיטתי זילבר אינו דתי, לא הייתי מצביע ליברמן, והקול של שרית חדד לא עושה לי את זה (ביחוד לא כשהיא מלווה באורגנית, צר לי). אך אלה חילוקי-דעות *ערכיים* ואינם מלמדים חלילה על מצבו הנפשי של המוסיקאי הנהדר אריאל זילבר, לא משנה מה מרמז מר בירנברג במוסף קקיוני של ידיעות.
לעניין הראיון עם זילבר 20012
שמעתי אותו בראיונות ברדיו.
סטיה כסטיה מהנורמה.
הומו-לסבי איננו עניין לא מוסרי.
מעוניין במדינת הלכה.
השמאלנים נהנתנים שאין להם הרבה מה להציע.

אין לי בעיה עם הטקסט הזה. זהו טקסט לגיטימי בעיני. אולי טיפה מתלהם (יש להם להציע אידס) אבל זה כבר קשור לסגנון ולטעם הטוב.

זרק ''פשיסטים''. כנראה בלי קשר לשום דבר. אבל בשיח הישראלי, ביטויים כאלה הם חזון נפרץ. בכנסת זורקים ''אנטישמי'', ''גזען'', ''פשיסט'' וכיוב, בתדירות רבה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים