 |
אבל אני לא חושבת שצריך להשוות את התקליטים של בק אחד לשני ולחפש איזה תקליט מתעלה על חברהו. בק הוא יוצר מוכשר ומקורי, ולא ממש איכפת לי באופן אישי מהביקורות או הפרשנויות השונות על "sea change" אני פשוט יודעת שנכנסתי לחנות התקליטים, שמעתי 2 רצועות והחלטתי ללכת על זה. אתם מנסים לפענח למה האלבום הזה מצליח? בגלל שהוא אמיתי ונוגה. וכל אחד, גם אלו מבינינו שלא חובבים את הרעש האופייני לבק ולא אוהבים את ה"טקסטים הסוריאליסטיים" שלו, יכולים להתחבר לכאב ולפשטות של המלודיות ביצירת המופת הזו. וזו היא לפי דעתי בהחלט יצירת מופת- לקחת את כאבך ולהפוך אותו לחם להמונים מבלי לפגוע באיכויות שלו. האלבום הזה הוא בהחלט חיה נדירה בעולם המוסיקה, וכל פעם שאני שמה אותו, אני נעה בעולם שבין עצבות כואבת למלנכוליה נוגה...
עצבות שחודרת אל מתחת לעורקים וכמו מאטה את זרימת הדם לקצב הגיטרות בעדינות פלאית.
אין מקום להשוואה בין האלבומים של בק משום שהוא יוצר מתפתח וכל דבר שהוא עושה נשמע שונה מזה שקדם לו, וזו היא איכותו המרכזית, הוא מתפתח ומפתיע. ואני אוהבת אותו בשל כך...
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש