 |
|
 |
||
|
||||
 |
במותו ללא עת של יורם ברונובסקי היפסדנו עוד איש אשכולות, בדומה למותו המוקדם של מיכאל אוהד. שניהם, שתמיד גדרמו לי להרגיש כזה קטן כקראתי את הכתבות שלהם, במיוחד מול הידע הספרותי הנרחב של ברונובסקי. ההמאמרים והתרגומים שלו היפנו אותי ליוצרים ויצירות עלומות עבורי - קוואפיס, הרברט, בורחאס וגם לחזור ולקרא את הקלסיקה היוונית בעיניים חדשות לאחר ההרג שהרג בהם בית הספר. מוזר שמותו בא בדיוק באותו סוף שבוע בו השיב על הישתלחותו בו של מנחם בן. אני חושב שהמאמרים שלו ותרגומיו יחסרו להרבה מאיתנו, קוראיו הנאמנים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מוות בטרם עת. בנוסף למחברים שהזכרת, רון, גילה לי ברונובסקי בתרגומיו את ההיסטוריון הספרדי חוזה אורטגה אי גאסט. הוא תרגם שניים מספריו: "מרד ההמונים" ו"מסות על אהבה" (ספר מומלץ לרווקים ולנשואים כאחד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על ההצתה ה*קצת* מאוחרת - אבל אתה זוכר על מה השתלח בו מנחם בן? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |