דיון תקשורתי 21063
את עדכון החדשות הנ"ל לא אני פרסמתי. אני מניח שטל כהן פרסם אותו (תודה טל!), והדבר נותן לנו הזדמנות לבחון את צורת ההתבטאות של התקשורת, ואת ההשפעה של אופן המחשבה הזה גם עלינו, מי שאינם אנשי תקשורת "מקצועיים". אני מתייחס לסברה בנוגע למותם של שלושה סורים בהתקפת צה"ל. טל (אם אכן זהו טל) מצא לנכון להוסיף את הסברה הזו כפסקה האחרונה בעדכון החדשות. מותם לא נזכר, כמובן, בכותרת עצמה. איך הייתה נראית כותרת של עדכון בו היה מדובר על תקיפה של החיזבאללה שהרגה חייל?
אבל בואו נעזוב אותנו. עיתונים! מעריב לא מצא לנכון כלל לעסוק בנושא, לפחות ע"פ המהדורה שנמכרת בקיוסקים. הכותרת הראשית עוסקת בויכוח בין היועץ המשפטי לבין שרון. גם הארץ לא הספיק לעסוק בנושא, והכותרת, המשעשעת למדי לאור ההתפתחויות, היא "שרון כינס הקבינט לבחינת צעדי תגובה בשטחים ובצפון".
רק ידיעות אחרונות הצליח להשחיל בזמן את הכותרת הראויה ללילה האחרון: "הקבינט התכנס לדיון חירום לילי: *צה"ל תקף בתוך לבנון*". דיווח על החיילים הסורים שנהרגו - אין. ב-YNET יש דיווח משעה 3:48 בו נאמר כי ע"פ מקורות סוריים, נהרגו "לפחות" שלושה קצינים סורים בהתקפה.
ההתקפה, על פי "ידיעות", נערכה מעט אחרי חצות. בשעה 1:00, שעון ישראל, פרסמה סוכנות רויטרס ידיעה בה נמסר כי לפחות שני סורים נהרגו במתקפה. רק בשעה 4:00 נמסרה ידיעה כי שלושה סורים נהרגו. 1:00 בלילה. ההתקפה, ע"פ ידיעות, נמשכה כ-‏20 דקות. אם היא החלה לאחר חצות, ניתן ללמוד מכך כי פחות ממחצית השעה הפרידה בין ידיעה שכללה הערכה לגבי מספר ההרוגים הסוריים, לבין ידיעה בלי. ידיעות בחר שלא להמתין. הסוגייה לא מספיק חשובה.
עכשיו נחזור אלינו - גם בכותרת שלנו, למרות שאנחנו כבר ידענו הכל, סוגיית ההרוגים הסוריים אינה מספיק חשובה, והיא נדחקת לתחתית העדכון.

מה כל זה אומר עלינו? תאמרו לי כי אין בכך רבותא - אין שום סיבה שנתעניין במספר ההרוגים הסורים, ובוודאי שלא בזהותם או בכל פרט משמעותי לגביהם. אם בכלל, מספר ההרוגים ישמש רק לגאווה לאומית, שהנה הכנסנו להם.
אולי. העובדה היא שסוכנויות החדשות מצאו לנכון לעדכן את מספר ההרוגים בידיעות שלהן. הן כן חשבו שזה חשוב, ויש להניח שגם העיתונות העולמית, כשתדווח על התקיפה, תציין בגדול את מספר ההרוגים הסוריים בתקיפה. רק לנו לא אכפת.
דיון תקשורתי 21071
אני לא יודע מה זה אומר עלינו, אני יודע מה זה אומר עליך - העבודה בעיתון הבינלאומי משפיע עליך לרעה.
דיון תקשורתי 21072
ראשית, אני, בשעות כמו שלוש-ומשהו לפנות בוקר, מקפיד להיות במצב הכרתי שאינו מאפשר פרסום ידיעות חדשותיות באייל. אני מניח שהקרדיט מגיע לערן בילינסקי (תודה, ערן!) או למישהו אחר מהאיילים החרוצים שלנו (תודה לכולם, בכל מקרה!). (יו, עכשיו כולם יודעים כמה שאנחנו לא מתואמים בשעות הבוקר המוקדמות מאד, אף אחד לא יודע מי עשה מה. פדיחה).

שנית, מתברר כי יש לנו עותקים שונים של "ידיעות", ואולי אחד מאיתנו מחזיק מהדורה בעלת ערך אספני. בעותק שלי אין כל זכר להתקפת צה"ל בלבנון; הכותרת הראשית היא: "הקבינט הוזעק לדיון חירום לילי; 'בשבת לא הגבנו על המתקפה בהר-דב, כי האזור היה מלא מטיילים ולא רצינו לגרום להסלמה' אמרו אתמול קצינים בכירים" וכו'. לדעתי משמעות הדבר היא כי בעת הדפסת העיתון הידיעה פשוט עדיין לא הגיע לידי הצוות החדשותי של ידיעות - ממש לקראת הסוף הם הספיקו להדפיס "מהדורה מעודכנת". (היכן כל אותם נערים מוכרי עיתונים המסתובבים ברחובות ומכריזים "אקסטרה! אקסטרה! צה"ל תקף מטרות בלבנון! צה"ל תקף מטרות בלבנון! Read all about it!"...).

לגבי מספר ההרוגים - יש נקודה שהתעלמת ממנה. מה הסיכוי שלאחד ההרוגים יש אמא שמחכה בבית וקוראת "ידיעות אחרונות" (או "האייל הקורא" לצורך העניין)? יפה. כך חשבתי גם אני. במקרה של הרוגים ישראלים, ישנו אלמנט "המשפחה שבבית" והעיתונים הם בהחלט מקור מידע למשפחות כוססות-הציפורניים עד שמתפרסמים שמות ההרוגים (או הפצועים). כשאמא ישראלית (מטאפורית. גם אבא ואח ובן ובת ישראלית, וגם סתם שכנים) שומעת על תקרית בגבול, והיא יודעת שבנה משרת באיזור, הדבר הראשון שמעניין אותה הוא: היו נפגעים לכוחותינו? לא משיקולי מאזן-כוחות, והפגנת יכולת, וגאווה לאומית, אלא משקולים אחרים לחלוטין. זו בדיוק הסיבה שלאחר הפגזה שכזו, כותרת המשנה היא לא "שלושה הרוגים סורים" אלא "לא היו נפגעים לכוחותינו".
דיון תקשורתי 21076
אני אניח שאתה מנוי על העיתון, ומכאן נלמד כי המנויים, שאליהם יש לשלוח את השליחים כמה שיותר מוקדם (כי יש לשליחים הרבה יותר עבודה), מקבלים את המהדורה המוקדמת ביותר של העיתון.
מכיוון שלעיתון היה מספיק לכתוב כתבה של איזה 400 מילה על ההתקפה, אני אניח שהמהדורה האחרונה לא נשלחה לדפוס לפני 1 בלילה.
דווקא בגלל האמא שכוססת אצבעות כל העסק נראה לי מוזר - התקשורת הישראלית *מעכבת* פרסום על הרוגים ישראליים עד שצה"ל מרשה להם להודיע על כך, לעיתים קרובות זמן רב אחרי שהרשתות הזרות כבר פרסמו על הרוגים (ראה ההרוג הישראלי האחרון בסוף השבוע בגבול הצפון). דווקא לגבי ההרוגים הסוריים היית מצפה לפרסום הרבה יותר זריז מצד עיתונים ישראלים.
העובדה שבYNET אפילו ב-‏4 בבוקר לא טרחו לספר לנו מה שרויטרס כבר ידעו לספר (שלושה הרוגים. בYNET דיברו על "כמה הרוגים"), אומרת דרשני.
דיון תקשורתי 21079
אגב, על המהדורה שלי של ידיעות כתוב בפינה "מהדורה II".
דיון תקשורתי 21073
Yes, Dubi, we are evil naughty people. Oh, yes, we just revel in the deaths of our foes.

This was a response to an attack on our forces, in which there were casualties on our side. Under these circumstances, I find it hardly surprising that we feel no empathy at all towards casualties within enemy forces. Had this been an unprovoked attack on our behalf, it would have been a different situation. This is at the basis of the _a_symmetry between us and our Arab enemies - they attack us unprovoked, we respond. Any attempt to point towards some kind of supposed symmetry I consider unjust and pointless.
דיון תקשורתי 21077
לא ככה הם רואים את זה. החיזבאללה, מבחינתו, תוקף כחלק ממערכה שלמה בעקבות הכיבוש הישראלי (לפי דעתם) של חוות שבעה. מצב הלוחמה שם אינו חדש, ולכן קשה לקרוא לאיזושהי פעולה "unprovoked".
לאור הקולות בלבנון כנגד החיזבאללה וכנגד השליטה הסורית במדינה, התקיפה הזו מוזרה עד מאוד, שכן היא מביאה להשתקת הקולות הללו, שישראל דווקא צריכה לעודד. ערן, מה דעתך בעניין?
דיון תקשורתי 21080
I have a grand solution, then. Let's make arbitrary claims on some pieces of land on the other side of the international border. Then, we can bombard Beirut daily with impunity.
דיון תקשורתי 21081
As for your final paragraphs, I had found that quite odd, myself. On the other hand, for all we know, this could be a deniability scheme by the Lebanese government.
יתרושקת ןויד 21085
ידימ בר לקשמ סחייל יתעדל ןיא ,הבובה-טילש לש ויתורהצהל .ירוסה שוביכב םקבאמב הכימתו קוזיח םושמ ךכב תוארל ,ילוא ,ףאו תוינונבלו תוירוס תורטמ לש הפיקת ןיב ןיחבהל לגוסמ ינונבלה רוביצה יכ ,חינהל ריבס ,הירוסב וזמ רתוי תישפוח ןונבלב תונותיעהש ןוויכמ .ילארשי סרטניא הנניא ןונבלב תירוס תוחכונש ,הלשממה שארל םג ,רורב ,םתסה ןמ

.אקווד תירוס התייה הרחבנש הרטמהש הביסה וז ילוא ,השעמל.
יתרושקת ןויד 21088
וואו, זה היה קשה לקריאה... (עבור קוראינו שאינם מורגלים בקריאה לאחור, הרי התגובה שוב, בעברית:
הסורי. להצהרותיו של שליט-הבובה, אין לדעתי לייחס משקל רב מידי
ולבנוניות ואף, אולי, לראות בכך משום חיזוק ותמיכה במאבקם בכיבוש
להניח, כי הציבור הלבנוני מסוגל להבחין בין תקיפה של מטרות סוריות
ישראלי. מכיוון שהעיתונות בלבנון חופשית יותר מזו בסוריה, סביר
מן הסתם, ברור, גם לראש הממשלה, שנוכחות סורית בלבנון איננה אינטרס

.למעשה, אולי זו הסיבה שהמטרה שנבחרה הייתה סורית דווקא)

אז מה שאתה אומר הוא ששרון, כהרגלו, מנסה לשחק בקבוצות השונות בלבנון. מחזיר אותנו ממש לימים עברו...
טוב, נו.
יתרושקת ןויד 21099
אה, דובי, אם כבר טרחת, אז לפחות עד הסוף... גם סדר *השורות* הפוך.

MRP יקר, האם תוכל לומר לי באיזו מערכת הפעלה, דפדפן וכו' אתה משתמש, כדי שאוכל לנסות ולאתר את הבעיה? (שלח לי את המידע בדוא"ל).
דיון תקשורתי 21078
כמובן שמה לי להלין על התקשורת הישראלית, אם התקשורת הסורית עצמה אפילו לא דיווחה עליה...
דיון תקשורתי 21101
האמת היא שזה מה שהתכוונתי לכתוב בתגובה לידיעה זו השכם בבוקר זה, עוד לפני ששי כהן ואתה כתבתם, ועוד לפני שנודע לי שהתקשורת בסוריה נמנעה (באותה עת, לפחות) מלדווח על התקיפה:

האם תמונות החללים מרוחות על עמודו הראשון של העתון של המדינה הסורית? האם כתבות-עומק של "חברים ומשפחה מספרים על" יופיעו בעתונים ובטלוויזיה למחרת הלוויות? האם כבר נשמעת שם הקריאה להחזיר את הבנים הביתה מלבנון? והאם התשובות לשאלות אלה בכלל משמעותיות או חשובות?
''אין טילים סוריים בלבנון'' 21103
"דובר צה"ל הוא דובר צה"ל - אין טילים סוריים בלבנון" (ציטוט מהזכרון של תגובת מנחם בגין ז"ל לקידום טילי נ.מ. סוריים לבקעת הלבנון, 1981 [?])
זה מצביע בעליל על נסיון סורי לא להרים את הכפפה שהטיל לרגליהם שרון, כפפה שכולנו מחכים לתיאורו של ערן את פשרה.

כמי ששמח לפנות בוקר לקרוא (באייל) על התקיפה, וגם הידיעה על ההרוגים לא שינתה את דעתו, אבקש לציין עוד דבר-מה. הדיון להלן יתנהל על משמעויות התקיפה ונחיצותה. יהיו מי שיעמדו כדובי על המשניות החד-צדדית שהוענקה אצלנו לדם השפוך, ויהיו מי שיצדיקוהו כcitizenk. ולי מציקה נקודה שהעלה היום חברי כשקנטרתי אותו על תיאור תקיפות קודמות בלבנון כברבריות. כמה מאיתנו ימצאו עצמם עוד כמה שנים לפני המחשב, עם ארונות על הכתפיים, מנהלים אולי שיחת לילה מרתקת עם אשת-שיח וירטואלית מקסימה. הפצצת משרדנו לא תכוון כמובן נגדנו אישית, אלא תשמש אמצעי פוליטי להעברת מסר למי שצריך לקבלו. אך אין בכך נחמה, ויותר מזה - אין בזאת משום הצדקה. לצורך העניין זהו רצח פוליטי, או יותר נכון רצח של פועל הנקיון כדי לשים יד על המפתחות לחדר. תאמרו - את המפתחות רצינו להשיג, הפועל פשוט היה שם. תאמרו את זה לאשתו. והייתי מסייג את הצדקנות הצבועה המשתמעת מדברי אלמלא היתה זו חלק אינטרינזי מדיון, 'תקשורתי' לצורך העניין, זה.
תחת חשש לצדקנות צבועה כנ"ל, הייתי רוצה לצטט להלן קטע שכתבתי בעקבות רצח חנן לוי ואיילת השחר לוי ז"ל. לפני כן אולי יש לציין כי ניקיון-הכפיים מדם הוא שקסם כנראה למר גורביץ ולאנוכי בקריאותינו הנשנות להשמיד את מטעי הסם בלבנון. בין היתר כמובן.

נהרגה בתאונת איבה

נוראיות ושרירותיות ככל שיהיו, לא רבים נהרגים במלחמות. חלק זעום מן החיילים לא יחזרו הביתה בשלום, רוב האנשים ישמעו רק הדי פיצוצים ודיווחי רדיו. גם מאלה שלא ימותו בשיבה טובה, הרבה יותר ימצאו את מותם בתאונות דרכים, גוועים ממחלות, או נמקים בתת-תזונה מתמשכת - מאשר ימותו בקרב או בפעולות איבה.
ומותו של האדם המסוים אינו מטרת הרוצח. במטרה לכבוש שטח מפציצים מאחז שולט, אך גדיעת חייו של החייל המסוים המאייש את העמדה לא משרתת את הכובש. ובפעולות איבה בולטת עובדה זו באופן מובהק, מכאיב. במאבק להשגת מדינה, או שמא במאבק יוקרה בין ארגון טרור ותיק לעמיתו העולה, מפעילים מכונית תופת בירושלים. המטרה - להרוג כמה שיותר יהודים, כפעולת גרילה המכוונת להשגת מטרות אלו או אחרות.
אלא שמטרות משתנות. מדינות קמות ונופלות, דגלים מתנוססים ונשכחים. ויתומה בת 3 לא תקבל את אמה בחזרה כשהנסיבות יהיו שונות. איילת השחר לוי וחנן לוי, זכרונם לברכה, הרוגים בדרך אגב, תוצאה נלווית לפעולה שמעולם לא כוונה נגדם אישית. ואיך יכולה היתה להיות נגדם? כהרוגים בתאונת דרכים שלא גרמו לה, עוברי אורח שנפגעו מן הסטטיסטיקה. ולא תימצא הצדקה או נחמה, גם אם יורידו את הנהג הפוגע מן הכביש, או ימנעו את התאונות הבאות. הרוגים בתאונות איבה. לפחות יהי זכרם ברוך.

3.11.2000
דיון תקשורתי 21105
דובי,
תפסיק לבלבל את המוח!

היום "יפה נפש" זה שם נרדף למטומטם.

אתה לא צריך את זה. אתה יותר חכם מזה ובטח כבר הצלחת להבין ש ה י מי ן צ ד ק !!!
דיון תקשורתי 21107
אני מודה לך על האמון בחוכמתי, אך אינני רואה בדברי "יפות נפש" (מה גם שאינני שותף לדעתך כי יפה נפש הוא בהכרח מטומטם. נאיבי, אולי, אבל לא מטומטם). אני פשוט תוהה על צורת ההסתכלות שלנו על האוייב. כיום אנו עושים לו, כמו לכל אוייב, דה-הומניזציה. הבעיה עם דה-הומניזציה של האוייב היא שקשה לחזור לאחור כשרוצים להגיע איתו להסכם שלום בסוף. אני לא חושב שצריך לעשות כתבות עומק עם הורי החיילים הסורים. אני פשוט חושב שראוי לציין שאנשים מתים, ואין זה משנה מאיזה צד של המתרס.
חוץ מזה, אם לא תדע ששלושה סורים מתו, איך תוכל לעלוץ ולדרוש עוד?
הי מ י ן לא צ ד ק. הימין טרם מצא פתרון טוב יותר מזה שהציע השמאל. הבעיה היא שאנו עומדים בפני בעיה שאין לה פתרון מוחלט, אלא פתרונות קטנים. כשהפוליטיקאים יתחילו לחשוב לכיוון של פתרונות קטנים, אולי נוכל לצמצם את ההרג, בשני הצדדים.
דיון תקשורתי 21109
הבהרה: כשכתבתי על "כתבות עומק עם הורי החללים הסוריים", התייחסתי לכתבות כאלה (או למעשה, להעדרן ככל הנראה) בעתונות ה*סורית*. וסליחה מראש אם התפרצתי לדלת פתוחה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים