ההוכחה 213009
כותב המחבר אלי אשד על עשרות רבות של שנים,ומחקרים רבים
ולא נמצאה הוכחה לקיומם של חייזרים.אכן אין כל הוכחה.
אני תוהה.לאחר אלפי שנים של מחקרים ומילינים רבים מספור של ספרים וחוקרים.האם נמצאה הוכחה לקיומו של אלוהים?
ההוכחה 213021
לא ממש "חקרו" את קיומו של אלוהים.

אבל אתה צודק שקיומו אינו סביר במיוחד.
באשר לחייזרים, קשה לשפוט את הסיכוי לקיומם. נראה לי קצת לא סביר שבשום מקום אחר ביקום לא התפתחו חיים. לא שיש לנו אמצעים כלשהם לחקור ברצינות את השאלה הזו.

אבל אם במונח "חייזרים" אתה כולל כאלה שגם מסתובבים סביב כדור הארץ, אכן הם קיימים רק בדמיונם של המאמינים בהם.

אבל הדיון הזה לוקה בחסר. במאמץ שלא להיראות כאילו הם מאמינים במשהו לא מכובד, מעקרים המאמינים את הדיון. אני מאמין בעב"מים. כלומר, אני חושב שיש הרבה עצמים שאינם מזוהים כשהם מתגלים. אני מאמין שקיום חיים חוץ ארציים הוא סביר. אבל יש המחברים את האמונות: הם מאמינים שהעצמים הבלתי מזוהים שצורתם צלחת הם חלליות המאוכלסות על ידי יצורים תבוניים שאינם אנושיים. בקצרה, הם מאמינים ב"צלחות מעופפות". חבל רק שהם לא מגדירים כך את אמונתם. היה יכול להיות הרבה יותר מובן.
ההוכחה 213265
יובל.
אני לא אתך,ולא נגדך.הפיסיקאי קרל סאגן כבר העלה בזמנו את האפשרות שייתכנו חיים בחלל,וזאת ע''פ תורת ההסתברות.
אינני מאמין בחייזרים.אך אני כן מאמין בתורת ההסתברות.
ההוכחה 213276
אני מבין שכשאתה אומר "חיים בחלל" אתה מדבר על חיים על פני כוכבי לכת של שמשות אחרות. לא ממש בחלל.

למרות שאינטואיטיבית נראה לך, לי, לסאגאן ולפון-דניקן שבלתי סביר שלא התפתחו חיים בשום מערכת מבין מיליארדי השמשות שביקום, ופון-דניקן אפילו עשה קולות של תורת ההסתברות כשדיבר על כך, אינני מבין מה לתורת ההסתברות ולענייננו.

גם אסימוב חטא בכך בזמנו.

הפירכה נראית כך: "בואו נניח שרק על אחד מכל 10 כוכבי לכת שתנאיו דומים לכדור הארץ התפתחו חיים". זו שטות להניח כך. מדוע לא להניח שרק באחד מכל מיליון? או אחד מתוך שניים? זה לא שימוש בתורת ההסתברות. כשאיננו יודעים מה ההסתברות של אירוע מסויים, איננו יכולים סתם לזרוק מספר באויר ולומר אחר כך שמצאנו את המספר הזה תוך שימוש בתורת ההסתברות.
התחלה של ניסיון לכמת 213316
מצויה במשוואת דרייק:

התחלה של ניסיון לכמת 213317
המשוואה הזו מסכמת את החלק הקל של השאלה. החלק הקשה, כמובן, הוא להעריך את המספרים הללו. למשל:

fl is the fraction of planets in ne where life evolves

Question: On what percentage of the planets that are capable of sustaining life does life actually evolve?

Answer: Current estimates range from 100% (where life can evolve it will) down to close to 0%.

ה"קרוב ל-‏0" הזה יכול להיות עשירית, אלפית או טריליונית בריבוע, והאפקט על התשובה הסופית הוא יכול להיות ההבדל בין "כן" ל"לא".
התחלה של ניסיון לכמת 213406
כשמפעילים את המחשבון שבאתר, מקבלים שמספר כוכבי הלכת בעלי ציוויליזציה תקשורתית נע בתחום 0.000000000000000000003-2,400,000,000,000.

למעשה, הטווח הוא 1-2,400,000,000,000, היות שכדור הארץ כבר קיים.

מובן שכל זה אמור בעניין ציוויליזציות הדומות לשלנו מהבחינה הביופיזית.

בשורה התחתונה - בטווחים כאלה, לא ניתן באופן מעשי לחשב כלל את הסבירות לאירועים המתוארים.
התחלה של ניסיון לכמת 213410
הביקורת שלך מוצדקת למדי, אבל לא לגמרי.

על כדוה"א החיים התפתחו די מהר - תוך משהו כמו חצי ממיליארד שנה מאז שנוצרו התנאים הנכונים כבר היו עליו בקטריות (לא שונות בהרבה מכאלה שנמצאות איתנו בעצם הימים האלה). זה נותן יסוד להשערה שהסיכויים אינם *מאד* קטנים למרות שייתכן, כמובן, שזה היה פשוט מזל של מתחילים.

ההרגשה שלי - וזה באמת סתם ניחוש - היא שהקפיצה הגדולה ואולי החד-פעמית היא לא לגבי היווצרות חיים אלא לאיזה שלב בדרך לציויליזציה טכנולוגית, למשל קיומם של תאים בעלי-גרעין או משהו אחר שהוא תנאי הכרחי ליצורים רב-תאיים וייחודי לחיים על פני כדוה"א.
התחלה של ניסיון לכמת 213419
ההשערה שלי, היא שלא הגרעין הוא הבעיה (יש יצורים חד תאיים עם גרעין תא) אלא יצורים רב תאיים. לקח (יחסית) הרבה זמן עד להופעת החיים הרב תאיים ועושה רושם שהתנאים הדרושים לקיום יצורים כאלו הם מחמירים הרבה יותר מהתנאים הדרושים ליצירת חיים.
התחלה של ניסיון לכמת 213427
יכול להיות, ולכן ניסחתי את ההודעה שלי בלשון מסוייגת. נדמה לי שמאז שהתפתחו בע"ח עם גרעין (איך אומרים יוקריוט בעברית?) ועד הופעת הרב-תאיים עבר זמן מועט, לכן אני קצת סקפטי. הספוגים מראים איך התהליך הזה קורה באופן די "טבעי" ע"י סדרה של שינויים לא גדולים.
אֶאוּקריוטי 213729
(כמו אֶאוּקלידס)
התחלה של ניסיון לכמת 213438
הסייגים שלך נכונים, אך לא לגמרי.

אני בטוח שאין צורך להסביר מדוע מדוגמה אחת איננו יכולים לשערך הסתברויות. "מזל של מתחילים" פה הוא, יותר נכון לומר, "מזל של היחידים שככל הידוע לנו היה להם בכלל צ'אנס לנסות ולבחון את המאורע היחידני הזה".

הדרך המסודרת לשערך הסתברות זו, עליה רמזתם אתה ואיזי בהמשך, היא לבחון את המנגנון של יצירת חיים ולנסות למצוא לו מודל הסתברותי או ניסויי. אני לא חושב שמישהו כבר פרסם משהו משכנע על מודל כזה (מהמרק עד לחד-תאיים, לפחות), אבל הנקודה שלי עומדת בעינה: ה"נוסחה ההסתברותית" שכופלת חמישה או שמונה גורמים היא החלק הקל. *זה* החלק הקשה, והוא עדיין צף בטווח די רחב של אפשרויות.

לי אפילו ניחוש טוב אין. אני נוטה להסכים ש"משכפלות" מאיזשהו סוג הן סבירות למדי בתנאים מתאימים (מה שלא יהיו אלה), אבל אין לי מושג כמה קשה לקפוץ מהן למשהו שסביר לכנותו "חי" ואח"כ "מתוחכם טכנולוגית".
התחלה של ניסיון לכמת 213444
אני חושב שאנחנו די מסכימים: ממה שידוע לנו על היווצרות החיים בינתיים קשה להסיק מסקנות. מה שברור הוא שהגלקסיה אינה שוקקת ציוילזציות משדרות-גלי-רדיו-בתדרים-הגיוניים, אחרת שומר המסך שלי כבר היה מצפצף בשמחה. פרמטרים אחדים בנוסחה הם ספקולטיביים לגמרי, ואחרים קצת פחות (למשל התגלו כבר יותר ממאה כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, ולפי המודלים המקובלים יש לצפות שקיימים המון, וחלק לא מבוטל בעלי מסה ומרחק מתאימים).

"מתוחכם טכנולוגית" קל להגדיר: מי שמשדר גלי רדיו באופן יזום. כל האחרים הם ממילא בחזקת ההיא שהולכת לגימנסיה.
התחלה של ניסיון לכמת 213446
מסכימים.

לגבי "מתוחכם טכנולוגית", כמה שאני ציניקן ומאמין שאין עוד הפתעות מעלפות בפיזיקה, יש לי עוד פינה אופטימית חמה בלב לסיפור ההוא‏1.

1 היה שבט על אי בודד שאנשיו תקשרו באמצעות תופי טם-טם, ויום אחד עלה בדעת מישהו לנסות לתקשר עם תושבי הגבעה שראו תמיד באופק ופתאום תפסו שזה אולי עוד אי. אז בנו תוף טם-טם ענק על ההר והיכו בו בחמת-זעם ימים ושבועות ושנים ולא קרה כלום.

וכל אותו הזמן היה האוויר סביבם מלא בגלי-רדיו ושידורי לוויין וטלפון, רחש עצום של ציוויליזציה... :-)
התחלה של ניסיון לכמת 213448
רציתי לענות לך באריכות אבל שומר המסך שלי התחיל לצפצף ולהקרין סדרה של מס' ראשוניים על המסך, ואני רץ לבדוק :-)

ולגבי הפיזיקה: אתה לא חושב שכל העסק הזה עם ה"אנרגיה האפלה" טומן בחובו איזו מהפכה?
התחלה של ניסיון לכמת 213527
אנרגיה אפלה: נושא מעניין שאני מבין בו קרוב מאוד לכלום, אבל הוא לא נשמע לי כמו מהפכה. צריך שינוי יותר רדיקלי בכללי המשחק כדי לפסול את הניחוש הפסימי שלי: יש פה ושם חיים בכוכבים אחרים, אך בשל מגבלות פיזיקליות לא נדע עליהם לעולם. כלומר, לא לפני שנשמיד בחדווה את עצמנו.
התחלה של ניסיון לכמת 216000
בהערה הזו שלך יש כמה וכמה נושאים שרציתי להתיחס אליהם.
ראשית, אחד הטיעונים הפרימיטיביים בו משתמשים חובבי העב"מים הוא אכן, הקפיצה הלוגית מסבירות קיומם של חיים ביקום לסבירות ביקורם ע"פ כדה"א.
נדמה לי שלהערת ה"ההשמדה העצמית" שלך יש ביטוי בנוסחת דרייק (אני חושב שנוסחת גרין - בנקס היא נסחה דומה או אפילו אותה גברת). הסבירות למגע בין תרבויות ביקום תלוי לא במשך הקיום הממוצע של חיים או אפילו תרבויות עד להשמדה העצמית אלא במשך החיים הממוצע של תרבות מתקדמת מספיק כדי לשדר אינפורמציה לחלל. כפי שהערת לגבי משתנים אחרים בנוסחה, גם למשתנה זה יש לנו מידע לא מספיק בגלל מדגם קטן מדי (1). תרבות כזו קיימת כאן פחות ממאה שנים ולא ברורה מהי תוחלת הקיום שלה. (די לחשוב על דברים לא דרמטיים כמו שינויים אקולוגיים והתפוצצות אוכלוסיה).
לגבי חומר אפל ואנרגיה אפלה, אני חושב שאתה ממעיט בחשיבות הנושא. מידת הבנתי בנושא זהה לשלך, אך בכל זאת נראה לי שהעניין אינו שולי. מהות העניין היא שמרבית החומר ביקום אינו חומר מן הסוג המוכר לנו (נויטרונים, פרוטונים ואלקטרונים) ומרבית האנרגיה ביקום אינה מן הסוג המוכר לנו (אלקטרומגנטית וגרעינית). החישובים שהביאו למסקנות הנ"ל הם חישובים של הפיזיקה המקובלת כיום (יחסות כללית, אסטרופיזיקה וקוסמולוגיה). זה מובן מאליו כי אין לנו שום פיזיקה אחרת. ולכן ההצהרה שאין כאן מהפכה אף היא מובנת מאליו. הבעיה היא שאחת ההנחות הבסיסיות בפיזיקה היא שחוקי הטבע הם זהים בכל קצוות היקום. זוהי כמובן טעות להסיק מכאן שכל היקום חייב להראות בדיוק כמו המדגם שלנו (כדוה"א, מערכת השמש, שביל החלב וכו), אבל העובדה שאפילו חוקי הטבע שנקבעו ונבחנו בסביבה שלנו, מחייבים את מרבית היקום להיות שונה מאוד מסביבה זו, לכל הפחות מעלה את האפשרות של חוסר קונסיסטנטיות. העובדה הזו אינה הוכחה, אבל היא לפחות מעלה על הדעת את האפשרות שכמו הקוסמולוגיה התלמאית, הקוסמולוגיה המודרנית הגיעה למצב בו דרושים הסברים מסובכים עד אינסוף כדי לישב אותה עם התצפיות. או בניסוח פשוט יותר: אם יבוא היום מישהו עם פיזיקה אחרת שתהיה חופפת לפיזיקה המודרנית בסביבת הדגימה שלנו אך תתיישב עם קיום של יקום הומוגני יותר, הרי שפיזיקה זו תהיה עדיפה לפחות בקריטריון של פשטות.
החומר האפל והאנרגיה האפלה אינם מהפכה פיזיקלית (ואינם יכולים להיות), אבל הם צריכים בהחלט לעורר חוסר נוחות. הם בודאי אינם סיבה לשביעות רצון עצמית של הקוסמולוגים.
התחלה של ניסיון לכמת 216102
אני לא בטוח למה אתה מתכוון ב''שביעות רצון עצמית'', נראה לי שהקוסמולוגים מתעניינים בהתפתחויות החדשות ומנסים ליישבן בדרכים שונות עם הידע הקיים. כמו שכתבת, אולי זה יעבוד ואולי זה יחייב שינויים רציניים בתפיסת היקום. אינני יודע מה באמת תהיינה המסקנות.
התחלה של ניסיון לכמת 216154
''שינויים רציניים בתפיסת היקום'' אכן לא יהיו בבחינת מהפכה. הנקודה שאני מעלה היא שיתכן וידרשו (או לכל הפחות יתאפשרו) שינויים מהותיים בפיזיקה כדי לקבל יקום הומוגני (''פשוט'') יותר. משהו כמו התיקון של היחסות הפרטית לפיזיקה הניוטונית. העובדה שהנוסחאות של היחסות הכללית דורשות שמרבית החומר והאנרגיה ביקום יהיו מסוג לא ידוע לנו היא עובדה ''מדאיגה'' ולא סתם תופעה שולית בלתי מובנת שאינה יכולה לערער את העיקרים המדעיים שלנו.
התחלה של ניסיון לכמת 216240
למה "הנוסחאות של היחסות הכללית דורשות שמרבית החומר והאנרגיה ביקום יהיו מסוג לא ידוע לנו"?
התחלה של ניסיון לכמת 216274
אם הנוסחאות של היחסות הכללית נכונות, אז התצפיות שלנו על היקום דורשות קיום של מאסה שאנו לא מבחינים בה (כלומר שלא ידועה לנו) ושל אנרגיה שאיננה האנרגיה המוכרת לנו.
אפשרות אחרת - המשוואות לא נכונות.
אפשרות נוספת - יצרן הטלסקופים (כולל רדיו טלסקופים) הוא השד של דקארט.
התחלה של ניסיון לכמת 216285
אני חושב שזו הפרזה. מדובר בקצב התפשטות של היקום שהוא במשהו איטי יותר ממה שמוסבר על-ידי החומר הידוע לנו, והתצפיות אינן מדוייקות עד-כדי שיהיו אמינות יותר מן המשוואות של תורת היחסות. ממילא לא סביר שכל החומר ביקום יהיה מרוכז בשמשות מאירות (אור נראה או רדיו).
התחלה של ניסיון לכמת 216288
קצב התפשטות איטי יותר? חשבתי שקצב ההתפשטות נמצא בתאוצה, ושאין לכך הסבר בתאוריות הקיימות.
התחלה של ניסיון לכמת 216289
עד כמה שאני יכול לשפוט ההנחה היחידה שבאמת צריכה ניעור היא לגבי ההומוגניות של פיזור החומר ביקום. אני לא יודע אם התצפיות שלפיהן ההתפשטות מואצת אמינות מספיק.
שמישהו יכתוב מאמר על מבנה היקום, ונשכיל כולנו.
התחלה של ניסיון לכמת 216297
כפי שנאמר, אחת הבעיות היא מה שנראה כמו קצב התפשטות מואץ. הבעיה ה''עתיקה'' יותר היא התנהגות הגלקסיות. ניתן להעריך את המאסה הכלולה ברדיוס נתון לפי מהירות הסיבוב של הגופים שבאותו רדיוס סביב מרכז הגלקסיה. יש חוסר התאמה בין המהירויות ובין המאסה הניצפית של הגלקסיה, כלומר חלק גדול מהמאסה של הגלקסיה לא פולט שום קרינה אלקטרומגנטית.
התחלה של ניסיון לכמת 216321
אתה לא מבלבל בין "חומר אפל" ל"אנרגיה אפלה"?
התחלה של ניסיון לכמת 216322
מה, זה לא אותו דבר? (נו טוב, תכפיל את החומר בריבוע מהירות האור אם אתה מתעקש)
מ''ש 216323
בעצם שנה שם מ''מהירות האור'' ל''מהירות החושך''.
מ"ש 2 216324
או לחילופין, הכנס כאן בדיחה על המהירות של מכוניות מתוצרת ''אופל''.
מ''ש 216339
מהירות החושך זה מינוס C לא? זה אפילו לא פוגע כלל ב- E שווה M כפול C בריבוע.
מ''ש 216460
mc²=m(-c)²
התחלה של ניסיון לכמת 216326
אני מניח שאתה מתלוצץ, ולכן אני שותק (''כשהתותחים רועמים...'')
התחלה של ניסיון לכמת 216342
ציינתי שמדובר בשתי בעיות - האנרגיה האפלה זה הסיפור עם ההתפשטות המואצת. החומר האפל זה התנהגות הגלקסיות.
התחלה של ניסיון לכמת 216381
אכן מאמר של מבין דבר על מבנה היקום ומבנה החומר צ"ל מרתק הן בגלל המימדים העצומים והנסיון האנושי ל"הבין" אותם והן בגלל העובדות והתופעות המפתיעות והמתמיהות שמגיעים אליהן.
עובדה אחת כזו היא הטענה שה"חומר" הרגיל (נייטרונים פרוטונים ואלקטרונים) אינו יכול לספק יותר מאחוזים בודדים של מסת היקום.
הקשר ליחסות כללית הוא פחות או יותר כך (איני מבין בזה הרבה ולכן לא אוכל לפרט פרטים שממילא איני מבין. ראה הוזהרת): ביחסות כללית ישנו מספר (המקדם הקוסמולוגי) המשחק תפקיד דומה למקדם הנפילה החופשית של ניוטון (g). כמו ש-g יחסי למסת כדוה"א, כך המקדם הקוסמולוגי תלוי במסת היקום. מקדם זה גם קובע את קצב התפשטות היקום (ואף אם קצב זה גדל או קטן, כלומר אם היקום יתפשט לנצח או יתחיל להתכווץ בחזרה בשלב כלשהו).
את המקדם אפשר לחשב מתוך כמה תופעות פיזיקליות ועל סמך כל מיני נתונים מדודים (למשל קצב ההתפשטות הנוכחי). כפי שכבר העירו אחרים המדידות לא מדוייקות והנתונים הם במידה רבה לא ודאיים. עדות לכך היא שהתוצאות המוצגות משתנות כל הזמן. החישובים וכן גם התוצאות הם במידה רבה ספקולטיביים ולכן יתכן בהחלט שחישוב מסת היקום או ההנחות של פיזור צפיפות החומר ביקום או האנרגיות הגלאקטיות (הקשורות כפי שהסביר easy למהירות הסיבוב הזויתי של הגלקסיות) כולן או חלקן שגוייות.
בכל אופן, לפי ההנחות המקובלות כרגע החוקרים אומרים לנו שחומר "רגיל" יכול לספק פחות רק 2,5,10 אחוזים ממסת היקום (תלוי מי אומר ומתי). המצב דומה בחישובי אנרגיה של גלאקסיות.
כאמור אפשר לבטל חידה זו ולטעון שהכל נובע משגיאות ואי הבנות בחישוב או מהערכות לא נכונות של נתונים בחישוב.
לי בכל אופן הדבר נראה מדאיג ברמה הפילוסופית. כל הפיזיקה פותחה על סמך ניסויים ואימות ב"מעבדה שלנו" (כלומר הסביבה שלנו והחומר והאנרגיה כפי שהם מוכרים לנו) ועתה כדי לשמור על קונסיסטנטיות עם מדידות קוסמולוגיות שונות אנו נאלצים להסביר שה"מעבדה שלנו" היא חריגה ושונה מרוב רובו של היקום.
לא הגענו לסתירה חדה וחלקה המאלצת אותנו לזנוח הנחות בסיסיות של הפיזיקה, אבל לטעמי בהחלט אנו מתקרבים למצב של הפיזיקאים התלמאיים שנאלצו להציג הסברים מסובכים יותר ויותר כדי להסביר תופעות חדשות.
למשל, אחת הסברות ביחס למסה האפלה היא שהמדובר בחלקיקים כבדים שאינם מגיבים זע"ז ועם האחרים באופן ה"רגיל" (כח אלקטרומגנטי וכח גרעיני חזק (קוארקים)). הם נקראים WIMP -weakly interacting mediating(?) particles. החלקיקים האלו ידועים בפיזיקה המודרנית אבל פשוט קשה להגיב איתם ולכן להבחין בהם. אני לא יודע אם המחקרים האחרונים מחזקים או מחלישים הסבר זה . נדמה לי שקראתי בעיתונות המדעית הפופולרית שהם יכולים להסביר רק חלק מהמסה האפלה (אפרופו הסברים הולכים ומסתבכים).
התחלה של ניסיון לכמת 216400
כשמנסים להסביר תופעה מורכבת (כמו המסה הכוללת של היקום) לא צריך להתפלא שההסבר מורכב (לאו דווקא ''מסובך''). אם נתקלים בסוגי חומר שונים בניסויים, סביר לקחת את כולם בחשבון בהערכת המסה.
התחלה של ניסיון לכמת 216403
מובן לי. אני רק מציג את ההרגשה שלי כמי שאינו מתמצא בפרטים שהתאוריות הקוסמולוגיות הולכות ומסתבכות (לפחות במובן הזה שהן נאלצות להשען על חלקיקים שקשה לנו מאוד ל"מדוד" אותם). כל האופציות קיימות: האופציה שההסברים של האסטרופיזיקאים יוכחו כנכונים, האופציה שימצאו הסברים מספקים במסגרת הפיזיקה הנוכחית והאופציה שנגיע למבוי סתום שידרוש שינויים מהותיים בפיזיקה עצמה.
נ.ב. אני מקוה (אבל לא בטוח) שהמקדם הקוסמולוגי והתפשטות היקום אכן קשורים למסה האפלה ולא לאנרגיה האפלה כפי שטוען easy. דוקא התנועה הסיבובית של הגלקסיות נראית קשורה לאנרגיה, אם להסתמך על אנלוגיה למכניקה קלאסית.
התחלה של ניסיון לכמת 216413
התנועה הסיבובית קשורה לחומר אפל, דהיינו למסה ("רגילה") שצריכה להיות שם כדי להפעיל את הכוח הגרביטציוני המתאים. מאחר והחומר בעל המסה הזאת אינו נראה, הוא נקרא "חומר אפל".

למיטב הבנתי זה מה שאיזי אמר, ולמיטב ידיעתי הוא צודק. להדיוטות כמוני, התאור הבא מסביר לא רע מה כנראה קורה שם: http://msnbc.msn.com/id/4327735/
התחלה של ניסיון לכמת 216615
I stand corrected.
דרך אגב בלינק שלך מצאתי גם הערכה כמותית של היחס בין החומרים/אנרגיות:
Gravity is losing some unknown battle, cosmologists admit. They theorize that about 70 percent of the universe is made up of dark energy, while most of the rest is another mysterious thing called dark matter and only a small fraction is real matter like stars, planets and living entities.
אשמח אם מישהו יבהיר לי את השאלה הבאה: האם לחומר האפל יש גרביטציה? נדמה לי שאם החומר האפל הוא WIMP למשל, לחומר כזה אין גרביטציה (הוא מפעיל רק כח גרעיני חלש). לכן הוא לא יכול לספק את הגרביטציה הדרושה לספק את הסיבוב הזויתי של הגלקסיות ומכאן שכלל אינו מהוה פתרון של הבעיה.
התחלה של ניסיון לכמת 216618
הידע שלי בקוסמולוגיה עכשיוית וקוסמולוגיה בכלל היא זעומה ( עוד מלמדים את המודל הזה עם הפילים והצב?) אבל אני מאוד אופתע אם יש *משהו* שלא רגיש לגרביטציה. ההבנה שלי שכמעט על פי הגדרה, כל דבר בעל אנרגיה או מסה מפעיל גרביטציה. זה עמוד התווך של יחסות כללית.
התחלה של ניסיון לכמת 216840
אלא אם כן הבנתי שגויה לחלוטין, חלקיקים כאלו קיימים גם קיימים. בפיזיקה מדברים על 4 סוגי כוחות (אינטראקציה) בין חלקיקים: אלקטרומגנטיות (דחייה ומשיכה בין חלקיקים בעלי מטען חשמלי) גרביטציה (משיכה בין חלקיקים בעלי מסה) כח גרעיני חזק (דחייה בטווחים קרובים בין פרוטונים ונייטרונים (קוארקים)) וכח גרעיני חלש (דחייה). (למעשה לפחות הכח הא"מ והגרעיני החלש הם צורות שונות של אינטראקציה אחת).
כשם שיש חלקיקים שאינם מפעילים ז"עז כח אלקטרומגנטי (חלקיקים חסרי מטען חשמלי, נייטרונים למשל) כך ישנם חלקיקים שאינם מגיבים גרביטציונית - נייטרינים למשל (מגיבים רק ע"י כח גרעיני חלש)ולכן לפעמים אומרים שהם חסרי מסה. (שלא לדבר על חלקיקים יותר מוזרים כמו פוטונים וגלואונים, למעשה אנרגיה).
למעשה הבילבול הוא במושג מסה עצמו. גם בפיזיקה הקלאסית יש 2 מסות: המסה הגרביטציונית המבטאת את עוצמת האינטראקציה הגרביטציונית של החלקיק (כמו המטען החשמלי בכח הא"מ) והמסה האינרציאלית שהיא היחס בין הכח הפועל על החלקיק והתאוצה שהחלקיק מקבל. קלאסית, 2 המסות הן יחסיות זל"ז ולכן מדברים על מסה בלי לפרט.
בפיזיקת הקוונטים הגדרת המסה יותר מסובכת טכנית ( משהו כמו: הערכים העצמיים של האופרטור המבטא את האינטראקציה בין מצבי השדה של החלקיק) אבל המצב בעצם דומה. אפשר לדבר על מסה הנובעת מן האינטראקציה הגרביטציונית ואז הנייטרינים הם נטולי מסה. מצד שני אפשר לדבר על מסה של כל אינטראקציה שהיא ואז מייחסים לנייטרינים מסות די גדולות.
לסיכום, בשלב זה אני מודה שאני מבולבל לגמרי. אשמח אם מישהו יאיר את עיני.
בכל מקרה היות והכוחות הגרעיניים פועלים לטווחים קצרים מאוד (בתוך הגרעין) והיקום הוא בממוצע נייטרלי חשמלית, נראה שרק הגרביטציה יכולה לספק את הכח הבולם את התפשטות היקום ואת הכח הצנטריפטלי של סיבוב הגלאקסיות. מצד שני כפי שהסברתם לי מה שמאזן את התפשטות היקום זו בכלל האנרגיה האפלה ולא החומר האפל. מה קורה כאן?
יכול להיות שכל התסבוכת נובעת מהסתירה שיש בין היחסות הכללית לתורת הקוונטים. נראה לי שכאן דרוש הסבר של מישהו המתמצא ביחסות כללית יותר ממני.
התחלה של ניסיון לכמת 216847
אזהרה: ההודעה להלן עולולה תגרום לכל פיזיקאי למרוט את שערותיו מעל ראשו. סליחה מראש.

פוטונים וגלואונים ובאופן כללי "חלקיקים חסרי מסה" כן מושפעים מכבידה, זו הפואנטה העיקרית של היחסות הכללית: כבידה היא לא ממש כוח, היא עיקום של המרחב (המוכלל), לא? למעשה, עד כמה שאני יודע, ה-"חסר מסה" בביטוי לעיל מתייחס למסת המנוחה, לא למסה יחסותית.

תהיה 1: אם מה שאמרתי לעיל לגבי הכבידה נכון, מדוע מצפים בכלל (ונכשלים) למצוא חלקיקים-נושאי-כוח-כבידה (גרביטונים)? הרי הכבידה היא *לא* כוח, בדומה שלושת הכוחות.

תהיה 2: האם העובדה שלפי מכניקת הקוונטים לחלקיק לא יכולה להיות "אנרגית אפס" (כלומר רמת האנרגיה הנמוכה ביותר תמיד חיובית) לא מרוקנת *לגמרי* את משמעות הביטוי "חלקיק חסר מסה"? כלומר כדי שלפוטון תהיה מסת אפס באמת, הוא צריך להפסיק להתקיים, לא?
התחלה של ניסיון לכמת 217293
יש לשער שפיזיקאים הבקיאים בנושא וקוראים את הערותינו הם כבר מזמן קרחים לגמרי כך שאיננו יכולים להזיק להם. (באחת ההערות כתבתי שהכח הגרעיני החזק הוא כח דחייה).
אני לא מתימר לענות שאלותיך, אבל נראה ששתיהן קשורות לעוד בעיה קרדינלית של הפיזיקה המודרנית והיא חוסר ההתאמה בין תורת הקוונטים ליחסות הכללית.
תורת הקוונטים מסבירה כל אינטראקציה בין חלקיקים כמבטאת "החלפה" של מנות אנרגיה ביניהם. מנות אלו הן חלקיקי התיווך (פוטונים בכח א"מ, גלואונים בכח החזק וחלקיקי WZ בכח החלש). למיטב זכרוני (הרעוע למדי) עקרון אי הודאות דורש שמסת המנוחה של הפוטון תהיה אפס על מנת לאפשר טווח פעולה אינסופי ("מתווכים" מסיביים פועלים לטווחים קצרים מאוד). כל נסיון לתאר גרביטציה בצורה קוונטית דורש "מתווך" מתאים הוא הגרביטון הנעלם. העובדה שאין "הוכחות" תאורטיות לקיומו שקולה לאמירות הבאות:
א) תורת הקוונטים לא מצליחה לתאר גרביטציה יחסותית.
ב) "הגרביטציה היא לא כח" כדבריך (אולי).
ג) תורת הקוונטים נכשלה עד עתה ליצר תורת שדה מאוחד (תורות השדה המאוחד המוזכרות לעיתים מאחדות את הכח הא"מ-חלש עם החזק).
אני לא בטוח שההגדרה המדוייקת "מסת מנוחה", פותרת את הבלבול:
א) אפשר לשאול מדוע יש חלקיקים בעלי מסת מנוחה וחלקיקים חסרי מסת מנוחה (אם יש משמעות לשאלה כזו).
ב) לדבר על מסה יחסותית בהקשר נניח לנייטרינים זה חסר משמעות כיוון שערכה שונה במערכות יחוס שונות.
היות ולפני הרבה שנים עסקתי קצת בנייטרינים הרשה לי להעיד שגם בקרב פיזיקאים העוסקים בתחום יש בלבול בקשר למסות שלהם. יש איזכורים המדברים על "חלקיקים חסרי מסה" ואחרים עוסקים במרץ בהערכת המסה שלהם (כאמור לדעתי הכוונה למסת מנוחה) ולכן שערתי שהדבר נובע מבלבול מושגים כלשהו. הטענה כי הנייטרינים הם חסרי גרביטציה נובעת אולי מבלבול המושגים שלי או גרוע מזה מחוסר התאימות בין תורת הקוונטים לגרביטציה יחסותית.
אי תאימות זו היא נדבך נוסף בטענה ממני התחלתי פתיל זה. הגבתי לתגובה של אלון עמית שפרשתי אותה כאמירה שהפיזיקה באופן בסיסי "מובנת וידועה" ונותרו רק כל מיני "חורים" של חוסר הבנה שיש למלאם בעזרת העקרונות הידועים. להבנתי, יש לא מעט "חורים" ואי ודאות גם בעקרונות הבסיסיים.
היות וזהו המצב, טיפול של פיזיקאים בשאלות איזוטריות כמו שאלת העב"מים הוא לא ממש בעדיפות. אפשר להסתפק בשאלה מדוע "נהגי" העב"מים העולים עלינו טכנולוגית מתאמצים כל כך להסתתר ומדוע הם מעדיפים לתקשר עם תמהונים ולא עם מדענים או גורמים מוסמכים למשל.
עוד משהו על ניוטרינואים 217315
מה שאני מבין על מסת המנוחה של ניוטרינואים זה ככה:
התאוריות הראשוניות על ניוטרינואים הניחו שהם אכן חסרי מסת מנוחה ואכן נעים בדיוק במהירות האור. באיזה שהו שלב התעוררו ספקות וניסו למצוא חסמים למסת המנוחה שלהם ( אני זוכר מספרים של פחות מאלקטרון וולט אחד, שזה די קל, בערך שתי מיליוניות המסה של אלקטרון ). אחר כך מישהו קיבל את הרעיון שמכיוון שיש להם מסה הם יכולים "להפוך" אחד לשני ( אוסצילציות של ניוטרינואים) וניסו למדוד את זה, הן במעבדה והן בתצפיות. יש אפילו סיפור די מדהים בקשר לזה‏1. בכל אופן, כן מסת מנוחה, לא מסת מנוחה, הם בהחלט מושפעים מגרביטציה.

אני לא יודע בדיוק מה הקונסנזוס, אבל עוד פרטים משעשעים אפשר למצוא כאן
1 הסיפור הוא יותר סיפור באומץ לב מדעי מאשר במדע. לפני כמה שנים (אולי ב94 ) כשהרעיון שאפשר למדוד אוסצילציות של ניוטרינואים‏2 רק התחיל לחלחל, ניסתה קבוצה ב<אני לא זוכר איפה> לבדוק נסיונית את התופעה והם בנו גלאי לסוג אחד של ניוטרינואים ומדדנו את הכמות שנפלטה ממקור, כפונקציה של המרחק מהמקור. הרעיון הבסיסי היה לראות שבהתחלה הכמות יורדת ואז שוב עולה. וזאת יש לדעת: נורא *נורא* קשה לגלות את החולירות הקטנות הללו, ויש צורך לעשות חישובים סטאטיסטיים *מה זה* מסובכים כדי להבדיל בין אות לרעש. בקבוצה המדוברת היו כ30 מדענים, והעיבוד הסטטיסטי הוטל על פוסט דוקטורנט ( או שמא דוקטורנט, אני לא זוכר). לאחר המון עבודה, הם ציירו את המדידות על גרף, וראו זה פלא - העסק עבד, והגרף התאים לא רע למצופה! תשובה חד משמעית לשאלת המסה של הניוטרינו זה די פרס נובל ( בספר שלי, על כל פנים), והם כבר התכוונו לפרסם, והנה, הפוסט הפוץ מכריז שלפי חישוביו הכל *רעש* ואין כאן סיגנל בכלל! אתם יכולים לשער את עוצמת הלחץ שהופעל על החוקר צעיר - 29 מדענים, שכולם מן הסתם הופיעו עד אותו יום ברשימת הממליצים שלו, מבקשים ממנו ש"ישקול שוב" . מה שקרה בסוף (עד כמה שאני זוכר) זה שהתפרסמו 2 מאמרים, גב אל גב, 29 בעד ואחד , יחיד, נגד. אני לא עקבתי אחרי הסיפור מאז, אבל אותו פוסט נחרט בזכרוני כאות ומופת ליושרה מדעית, בלי שום קשר אם הוא צדק בחישוביו או לא‏3.

2 כלומר ניוטרינו מסוג אחד "מתפרק" לניטרינו מסוג שני וחוזר חלילה.

3 חיפשתי קצת ברשת ולא מצאתי את הסיפור, אם מישהו יכול לספק לינק לסיפור המופלא הזה, אשמח.
עוד משהו על ניוטרינואים 217397
דוקא בנושא חידת הנייטרינים מן השמש אני די בקיא. הסיפור האמיתי מרתק לא פחות מהקוריוזים. ראשיתו בנסוי נועז שערכה קבוצה בראשותו של R. Davis בנסיון למדוד את כמות הנייטרינים שמוצאם בשמש הפוגעים בכדוה"א. הנסוי נערך במעמקי מכרה נטוש (HOMESTAKE, USA) והשתמש בטונה של נוזל ניקוי כלשהו כמלכודת נייטרינים. כמות הניטרינים המזערית כדבריך (2-3 נייטרינים ליום עד כמה שזכור לי), דרשה חישובים מסובכים וסטטיסטיקה כבדה לאורך שנים , כדי לנפות "רעשים" למיניהם (כך שסיפור הפוסט פוץ הוא לכל הפחות מופרז). בכל אופן ניסוי זה נמשך כבר למעלה מ-‏20 שנה וניסויים דומים אישרו את תוצאותיו. ניסוי זה נחשב למופת של מדידת כמויות קטנות ו-Davis נחשב לפיזיקאי מוביל בעולם וזכה לאחד הפרסים הגדולים בעולם הפיזיקה (אולי הנובל). בכל אופן התוצאה שלו אומרת כי מגיע רק שליש מכמות הנייטרינים החזוייה ע" מודל השמש הסטנדרטי(J. Bachall). מאחר ותוצאות Davis מקובלות כאמינות ובמודל השמש הסטנדרטי לא התגלו בעיות נוספות, הופנתה תשומת הלב לתאוריה של הנייטרינים. נזכרו בתאוריה די ותיקה של תנודות נייטרינים (Mikheyev, Smirnov, Wolfenstein). מאחר ויש 3 סוגי נייטרינים (למעשה 3 מצבי אנרגיה של הנייטרינו) ההשערה היתה שהם יכולים לשנות מצב. מאחר וגלאי homestake היה רגיש רק לסוג אחד, ההסבר היה שנייטרינים מסוג זה "הפכו" לנייטרינים "נסתרים" בגלל האינטראקציה עם חומר השמש בדרכם ממרכז השמש עד הגלאי. אינטראקציה כזו בין מצבי הנייטרינו (זו אינטראקציה של כח גרעיני חלש) מתבטאת בפיזיקת הקוואנטים ע"י אופרטור (מטריצה) 3X3 (בגלל 3 מצבי הנייטרינו). למטריצה זו אפשר לחשב ערכים עצמיים ואלו הם מסות המנוחה של הנייטרינים. כפי שאתה רואה אין לכך כל קשר לגרביטציה (אך אינו סותר בהכרח את טענתך שלנייטרינים כמו לכל מסה/אנרגיה אחרת יש שדה גרביטציה יחסותי). בכל אופן ניסויים מאוחרים יותר עם גלאים הרגישים גם לסוגים האחרים הותירו את פתרון MSW כפתרון המסתבר ביותר (כפי שכתוב גם בהפנייה שלך). על המסות עצמן יש רק גבולות גזרה (הנייטרינו מסוג טאו עשוי להיות כבד למדי עד כ-‏20 Mev). כל זה לא מפריע לפיזיקאי חלקיקים רבים להתיחס לנייטרינים כחסרי מסה (יתכן שזה נובע מהפער בין יחסות כללית ופיזיקת הקוונטים ויתכן שהם פשוט טועים).
נ.ב. ראיתי רק עכשיו את הסקירה על "רובים חיידקים ופלדה". סקירה משובחת ביותר העושה צדק עם ספר "חכם" במיוחד. ברכותי.
עוד משהו על ניוטרינואים 217416
zזה לא הניסוי שהתכוונתי אליו, ההוא נערך על הקרקע עם גלאי *נייד*. אני אנסה לגגל.
אגב רובים וחיידקים -תגובה 190371.
עוד משהו על ניוטרינואים 217464
מצאתי:
שים לב לשני מאמרים:

והשני (של הפוסט)

לצערי מהתקציר עצמו אי אפשר להבין הרבה, אם למישהו יש גישה למאמרים עצמם, אשמח לתקצירים בשפה הקרובה לעברית.
ותקציר הסיפור עצמו 217731
נראה שדי דייקתי בפרטים. למרות שאני לא יודע על ד"ר היל יותר מהמסופר כאן, האיש הזה הוא אחד מגיבורי האישיים.
ותקציר הסיפור עצמו 217787
נדמה לי שהניסוי/הגלאי שאתה מתכוון אליו תואר בספרות המקצועית כניסוי ה-SCINTILLATIONS. בכל אופן, תאמין לי שאני מכיר את הנושא די טוב והמקרה של ד"ר היל שלא הכרתי, הוא רק פרט בסיפור מדעי גדול הרבה יותר. ולהוכחה R. Davis מודד הנייטרינים מ-HOMESTAKE, אכן זכה בפרס נובל לפיזיקה 2002 http://www.eurekalert.org/pub_releases/2002-10/uop-r...
ב-‏25 השנים האחרונות נערכו כ-‏15 ניסויים שונים למדידת גילוי נייטרינים במקומות שונים ובשיטות שונות. למשל הפרוייקט ב-KAMIOKANDE. בכל המקרים מדובר בפרוייקטים מאוד גדולים ומתוחכמים (עשרות פיזיקאים ומאות עובדים) המבצעים חישובים מאוד מסובכים ומגלים מספר אפסי של נייטרינים. לכן בעיית אמינות התוצאות והרעשים למיניהם בניסויים האלו היא מובנית בתוך הבעיה ועיקר המאמץ מתרכז בקבלת תוצאות מהימנות סטאטיסטית. התוצאות בין הגלאים השונים הם במקרה הטוב חופפות ולכן תוצאות חריגות (אם אכן כאלו הן היו) בגלאי הנצנוצים לא היה מעורר חשד רב מדי. ה"חוסר" בנייטרינים (מסוג אלקטרון) היה ידוע מהניסוי של Davis שאינו נתון במחלוקת. המסה המיוחסת לנייטרינים היא תוצאת לוואי המתחייבת בתאוריית תנודות הנייטרינים, אשר עשוייה לספק פתרון לחוסר הזה. ניסוי הניצנוצים שככל הזכור לי רגיש לכל סוגי הנייטרינים הוא לכן המשלים המושלם לתוצאות Davis. והנה למרות שניסוי גלאי הנצנצים הוא "מהפשוטים" והזולים שבין הפרוייקטים, הרי בו זמנית נמשכו הניסויים האחרים שהם יקרים מאוד מאוד. ההסבר לכך הוא כנראה שניסוי הניצנוצים היה ידוע מראש כבנוי על אי-ודאויות גדולות מאוד ותוצאותיו היו חשודות גם מסיבות תאורטיות ולא רק חישוביות. אני חושב שעובדות אלו נותנות פרופורציה אחרת לפרשת היל. (אגב, האם הפילדלפיה אינקוואירר נחשב עיתון מהימן? השם קצת מזכיר את הנשיונל אינקוואירר).
ההשערה שהעליתי, נבעה מן העובדה שממשיכים לדבר על חוסר המסה של הנייטרינים (האם בטעות?) בו זמנית עם הניסויים הנערכים כדי לחשב את מסות הנייטרינים. השערתי היתה שהדבר נובע מאי הבנות בהגדרת המושג מסה בפיזיקת הקוונטים. האם יתכן שהנייטרינים הם חסרי מסה בהגדרה כלשהי של המונח מסה (כמובן מנוחה), ובעלי מסה בהגדרה אחרת?
יש עוד 2 סיפורים המתקשרים לפתיל הזה:
הסיפור (איני ערב לנכונותו) הראשון גם הוא סיפור של אמינות ו"הטיית" תוצאות מדעית, רק בכיוון הפוך. הוא קשור בגילוי תופעת הלזירה (מלשון LASER). שם חוקר שהתעקש שעמיתיו גילו יצירתיות עודפת ב"הטיית" תוצאותיהם, גילה בדרך זו את תופעת הלזירה.
הסיפור השני אפרופו "תוצאות פיזיקליות לא מובנות" ו"אי הבנות בהגדרת המונח מסה" הוא שחוקרים רבים מקבלים שסכום המסות של 3 סוגי הנייטרינים הוא שלילי (מופיע גם בהפנייה שלך http://cupp.oulu.fi/neutrino/index.html).
ובכל מקרה, ראוי לציין: הנייטרינים גם אם יש להם מסה אינם הפתרון לסוגיית החומר האפל. הערכות של מסת הנייטרינים ביקום נותנות מסה זניחה ביחס לכמות החומר הנעלם.
לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה 217957
בסך הכל רציתי לעשות קצת סדר ולספר את הסיפור על הדוקטורנט.

בוא נתחיל דווקא מהסוף: סכום המסות אינו שלילי, הוא "מדומה‏1" ( המסות בריבוע הן שליליות), אבל כנראה שמדובר במדידות לא אמינות.

בעניין המקור לסיפור הפוסט, המקור שלי הוא משהו קצת יותר רציני מעיתון יומי, קראתי עליו בסיינס או נייצר לפני הרבה שנים, אבל זה לא עלה בגיגול.

בעניין המסה או האין מסה: אין אף מדידה אמינה שמוכיחה שלנייטרינו יש מסה, אבל מבחינה תאורתית אין (עכש"י) מניעה לכך, אם המסה קטנה מספיק. לכן (א) מניחים שלניוטרינו מסה אפס ו(ב) ממשיכים לנסות למצוא אותה. כמו שהערת, מסות לא אפסיות לנייטרינואים יכול אולי לפתור את חידת הניטרינואים שמקורם בשמש, ולכן יש מוטיבציה נוספת לחפש.

בקשר לאוסצילציות: עד כמה שאני מבין, הטרנסמוטציות האלו קורות עם או בלי אינטראקציה עם מסת השמש, עובדה שניסו למצוא תופעה דומה עם מקור קרקעי. אני אף פעם לא ממש הבנתי לאן נעלמת המסה "ספייר" במשוואה הזאת ( אולי לאנרגיה קינטית?). חוץ מניסוי ה LSND של הדוקטורנט האמיץ היל, כמעט כל הנסיונות שנערכו לחפש *אוסצילציות* לא גילו דבר. אני רוצה להדגיש שהמדידות של דייויס ואחרים בקשר לשטף הניטרינואים מהשמש וסופר נובות וכולי הם חשובים ומעניינים, אבל גילוי נסיוני של אוסצילציות, ואגב כך הוכחה חד משמעית שלניוטרינואים יש מסה ( במנוחה כמובן) יהיה חשוב ומרעיש לפחות באותה מידה.

עוד הערה, שאולי אינה מובנת מאליה: לכאורה יש הבדל דרסטי בין מסה *אפס* למסה *מאוד מאוד קטנה* - חלקיק על מסת מנוחה אפס *מוכרח* לנוע במהירות האור בכל מערכת ייחוס, ואילו חלקיק עם מסה סופית יכול להיות נייח. אבל *מעשית* הסיפור יותר עדין- חלקיק מאוד מאוד קל, שנוצר בתהליך התפרקות כלשהו, יגיע למהירות מאוד קרובה למהירות האור מכיוון שאפילו "משב הרוח" הקל ביותר יעיף אותו . זאת הסיבה שאפשר להניח באופן פרקטי, שגם אם הניטרינו הוא בעל מסה סופית, בתכלס, הוא נע במהירות האור.

1 כמו שידידי מ.א. אומר "השיטה מרוכבת, אבל התוצאה מדומה".
לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה 218182
לשאלותיך: תנודות נייטרינים אכן יכולות להתבצע גם בדרך מן השמש אל כדוה"א ב"ריק הבין כוכבי". אלו הם תנודות הואקום הנזכרות בהפנייתך. אולם הן חלשות מכדי להצדיק את כמות הנייטרינים ה"חסרים". (כנ"ל לגבי תנודות במעבר דרך כדוה"א וזה קשור בנסיונות לגלות הפרשי יום-לילה בשטף הנייטרינים). בכל אופן, אני משער שגם תנודות הואקום מתרחשות בנוכחות חלקיק חומר נוסף המקבל או מוסר את מנת האנרגיה הדרושה (החלל הבין כוכבי אינו באמת ריק).
בכל מקרה, נכון לעכשיו תנודות MSW במרכז השמש (שם החומר צפוף במיוחד) הם המועמד הסביר היחידי להסביר העלמות של שני שלישים מן הנייטרינים. (ראוי אולי להסביר כאן כי כל הנייטרינים נוצרים במרכז השמש והם מסוג נייטרינו אלקטרוני. ההשערה היא שבעוברם דרך לב השמש הצפוף, חלקם הופכים לנייטרינים הכבדים יותר, שאותם הגלאי של Davis אינו מגלה).
טוב היות ונראה לי שאנו לבד בפתיל הזה, אני מסכים לסיים כאן למרות שהיו לי עוד כמה דברים בנושא תנודות הנייטרינים.
אתם לא לבד בפתיל הזה 218370
אתם לא לבד בפתיל הזה 226470
ראה תגובה 226469
לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה 218374
בשביל תנודות ניוטרינואים אני מוכן שתמשיך :-) אגב, נדמה לי שהסיפור הזה עם התנודות נמדד עבור חלקיקים אחרים ( יש משהו בשם J\פסי ?).
לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה 219184
אני מפשפש קצת בניירות שלי כדי למנוע התבזויות מיותרות. ואחזור עם קצת פרוט על גילוי נייטרינים.
תנודות נייטרינו 223993
כאשר חשבתי על תגובת המשך בנושא תנודות הנייטרינים רציתי בעיקר להבהיר שני עניינים שנראו לי גורמים לאי הבנות בנושא:
1) מדוע אי אפשר לדבר על ניסוי למדידת מסת הנייטרינו (או יותר מדוייק מדוע קשה למדוד את מסת הנייטרינו באופן ישיר)? כדי לענות חשבתי להביא מעין מבוא כללי לנושא הנייטרינים הסולריים.
2) מה הקשר בין מסת הנייטרינו לתנודות נייטרינו? כדי לדון בכך צריך תאור קצר איך מופיעות מסות בפרשה זו ובכלל במכניקת הקוואנטים. בקצרה, התשובה היא כי תנודות ומסה בנייטרינים חד הם. לכן יש הבדל משמעותי בין מסה קטנה מאוד (תנודות) לאפס מסה (אין תנודות).
כאשר חפשתי חומר, בפרט על השאלה הראשונה, התברר לי שהנושא הרבה יותר מסובך ממה שזכרתי. התפתח ענף שלם בפיזיקה של ניסויי נייטרינו ומי שאינו מומחה בתחום יכול בקלות להסתבך בטעויות. למשל ראיתי שהיתה לי הבנה שגוייה של מה מדדו בניסוי ה-LSND של ד"ר היל האמיץ.
כדי לא לכתוב מאמרים בתוך תגובות אכתוב כל נושא בתגובה נפרדת, למרות שהנושאים קשורים זה בזה בקשר הדוק. (וגם יהיה אפשר בין 2 התגובות, לראות את מידת העניין בנושא).
מי שמעוניין בחומר מדעי, יכול להסתכל בתדפיס שהוא מבוא לקורס מדעי בנושא מחקר הנייטרינים הסולריים, שנכתב ע"י John Bahcall שהוא "הסנדק" של מודל השמש הסטנדרטי והמדען הבכיר בתחום:http://www.sns.ias.edu/~jnb/Papers/Preprints/SLAC/pa...
מסות ותנודות של נייטרינים - חלק א 226469
גילוי ומחקר הנייטרינים הוא כיום בין הנושאים החמים ביותר בפיסיקה כיום (ברשימה אחת של most cited articles – http://www.slac.stanford.edu/library/topcites/2003/e... הופיעו מאמרים בנושא במקומות 2,4,5,7 ועוד). הוכחה לכך הם המאמצים והמשאבים העצומים המושקעים בהקמת מצפי נייטרינים (על משקל מצפי כוכבים) המשמשים לגילוי נייטרינים. לשם הדגמה, לב גלאי ה-SNO בקנדה (Sudbury) הם 1000 טון של מים כבדים נקיים במיוחד ששויים 300 מיליוני דולר.
ממה נובעת חשיבותו של חלקיק חמקן במיוחד זה אשר משמעות שמו היא "הניטרלי הקטן"? ובכן יש לו חשיבות כפולה:
1) חלקיק חסר מסה (כמעט!) ומטען חשמלי זה, מגיב עם יתר חלקיקי החומר בצורה חלשה במיוחד. תכונה זו הופכת אותו ל"חמקן" במיוחד ומאפשרת לו לעבור מרחקים עצומים וצפיפויות חומר קיצוניות ולהגיע אלינו. חקר החלקיקים הנ"ל מאפשר לפיסיקאים לקבל מידע הישר ממרכזו של היקום ("המפץ הגדול"), ממרכזם של כוכבים מתפוצצים (סופרנובות) ומגרעין השמש שלנו.
2) אחת השאלות שהמצפים הנ"ל אמורים לחקור היא השאלה האם לנייטרינים יש מסה? בשנים האחרונות מתגבש קונסנזוס כי לנייטרינים אכן יש מסה אם גם קטנה במאוד (סדר גודל של אלפיות אלקטרון-וולט). תוצאה זו הנובעת מן העובדה שברוב הניסויים במצפים מתקבלות תוצאות המתישבות עם קיום תופעה הנקראת תנודות נייטרינים. לעת עתה נסתפק באמירה כי ישנם 3 סוגים ("טעמים") של נייטרינים. תנודות נייטרינים משמעותם הפיכת סוג אחד של נייטרינו לסוג אחר. העובדה כי לנייטרינים יש מסה היא אחת האינדיקציות הראשיות והברורות לקיומה של "פיסיקה חדשה" (המאחדת למסגרת אחת את הכח הגרעיני החזק (אינטראקצית צבע), הכח הגרעיני האלקטרו-חלש (אינטראקצית טעם) וככל הנראה גם את הגרביטציה) להבדיל מ"הפיסיקה הישנה" המתארת את התופעות האלו בנפרד. בתגובה נפרדת (אם תהיה) אנסה להסביר את מה שנאמר כאן.
אביא כאן סקירה קצרה של ההיסטוריה של חקר וגילוי הנייטרינים. למי שמעוניין בהסברים מדעיים יותר המוגשים יחד עם תוצאות עדכניות בשאלת תנודות הנייטרינים, מומלצים ההפניות הבאות:
עדות לחמקנותו הידועה של הנייטרינו היא הדרך בה נתגלה. רמז לקיום חלקיק נעלם זה התקבל מניסויים של התגובה הגרעינית הידועה כהתפרקות ביתא. בניסויים שערך (1914) Chadwick (מגלה הנייטרון, נובל 1935) הוסברה התופעה כנייטרון בגרעין של אטום פחמן המתפרק לפרוטון ואלקטרון:
14C --> 14N + e-
האלקטרונים הנפלטים בתגובה זו הם קרינת הביתא שהיא אחת מ-‏3 סוגי הקרינה הרדיואקטיבית. הבעיה היתה שבחישובי מאזן האנרגיה לפני ואחרי הפרוק התגלה שחסרה אנרגיה (ליתר דיוק התגלה כי חלקיקי הביתא (האלקטרונים) מופיעים עם טווח רחב (פילוג) של אנרגיות במקום עם האנרגיה הצפויה). רק ב-‏1930 העלה פאולי (נובל 1945) את הרעיון שהאנרגיה החסרה נשאה ע"י חלקיק נעלם שקרא לו ה"נייטרינו". ב-‏1934 חישב פרמי (נובל 1938) את ספקטרום האנרגיה של חלקיקי הביתא באמצעות השערת הנייטרינו של פאולי. מאחר ולא נתגלה דפיציט מקביל בתנע (Rodeback and Allen 1952) נקבע כי הנייטרינו הוא חסר מסה (ולכן לא יכול לשאת תנע שהיא מסה כפול מהירות). למעשה מה שנקבע כאן לפי גבולות הדיוק של הניסוי, הוא החסם העליון הראשון על מסת הניטרינו. נקבע כי מסת הניטרינו ה(בטעם)אלקטרוני היא פחות מ-‏3eV (אלקטרון-וולט, א"ו).
תופעה זו בו עקבותיו של הנייטרינו החמקן מתגלים מחקר החלקיקים האחרים המשתתפים איתו בתגובה, היא תופעה המאפיינת את כל מחקרי הנייטרינו מאז ועד היום. מסיבה זו כאשר מדברים על ניסויים למדידת מסת הנייטרינו אין לחשוב על ניסויים בהם "מחזיקים" בנייטרינו ו"שוקלים" אותו, אלא רק על ניסויים המספקים בדרך עקיפה ערכים של גבולות אפשריים של מסת הנייטרינו. גילוי "רישמי" של הנייטרינו, שהתבצע ע"י "הפגזת" פרוטונים בנייטרינים הנוצרים בכור גרעיני, התרחש רק ב-‏1956 (Reines, נובל 1995 ו-Cowan).
כאן המקום להוסיף כי בעזרת ניסויים (1962) של התפרקות חלקיקים אלמנטריים אחרים התגלה (Lederman, Schwartz & Steinberger, נובל 1988 ע"פ התאוריה שפיתח Pontecorvo ב-‏1960) כי יש 3 סוגים (טעמים flavor) של ניטרינים: נייטרינו בטעם אלקטרוני, נייטרינו בטעם מיואוני ונייטרינו בטעם טאו (התגלה רשמית רק ב-‏1999). השמות הם לפי הלפטונים שנוצרו ביחד אתם (קריא אלקטרון, מיואון וחלקיק טאו). כל ניטרינו (שהם עצמם לפטונים) מהווה יחד עם הלפטון שלו זוגיה (דובלט לפטוני). כמו כן לכל נייטרינו קיים החלקיק הנגדי שלו - האנטי-נייטרינו (התנגשות נייטרינו-אנטינייטרינו מאיינת את שניהם תוך פליטת פוטון הנושא את האנרגיה שלהם).
בנקודה זו נסטה מעט לתחום אחר – תחום חקר השמש. ב-‏1937 הציעו Bethe (נובל 1967) ו- Weizsacker כי השמש מייצרת את האנרגיה שלה בתהליכים של היתוך גרעיני (איחוד של גרעינים קלים מימן ודאוטריום לגרעין כבד יותר, הליום תוך פליטת עודף האנרגיה באמצעות פוטונים ונייטרינים). הלחצים העצומים והשדות המגנטיים החזקים במרכז השמש מאפשרים לקיים תהליך כזה תוך מעין שיווי משקל כמו בכור גרעיני ולא בתגובת שרשרת סופר-קריטית כמו בפצצה גרעינית. המחקר הפיזיקלי של השמש הגיע לשיאו בפרסום מודל השמש הסטנדרטי ע"י John Bahcall (להערכתי יקבל את הנובל באחת השנים הקרובות). המודל החל את דרכו בשנות ה- 70 והמשיך להתעדכן. מודל מעודכן פורסם ע"י Bahcall & Pinsonneault ב-‏1998. אחד ממרכיביו העיקריים של המודל הוא תמהיל של ראקציות היתוך גרעיני המאפשר את קיום התהליך באופן יציב. התוצרים של ראקציה אחת משמשים כדלק של הראקציה הבאה בשרשרת (מתקיימות כמה שרשראות של תגובות כאלו במקביל) תוך יצירת גרעינים כבדים יותר ויותר כתוצרי ביניים. רוב התגובות האלו מייצרות נייטרינים (בטעם אלקטרוני בלבד) המקבלים את האנרגיה הנוצרת בתגובה. לפעמים את כולה (ואז יש לנייטרינו אנרגיה המאפיינת את התגובה) ולפעמים רק חלקה (הנייטרינו מתחלק באנרגיה עם אלקטרון או פוזיטרון הנוצר גם הוא בתגובה. במקרה זה יש לנייטרינו פילוג אנרגיה המאפיין את התגובה שיצרה אותו). נייטרינים אלו חולפים דרך הגהנום הבוער של ליבת השמש כמו דרך חלל ריק וחלקם פוגע בכדור הארץ. אלו הם הנייטרינים הסולריים. כאמור הם מתחלקים לכמה סוגים השונים זה מזה בפילוג האנרגיה שלהם ונקראים לפי השם של הדלק או התוצר של התגובה שיצרה אותם. למשל הסוג המפורסם ביותר הוא הנייטרינים מסוג 8B הנוצרים בתגובה 8B --> 8Be + e(+) + ve +14.6MeV. לנייטרינים אלו פילוג אנרגיות רציף עד לערך מירבי של 14.6 מא"ו. אחת התוצאות של מודל השמש הוא חיזוי של שטפי הנייטרינים הסולריים ע"פ כדור הארץ ופילוגם לפי הקבוצות השונות.
מיד עם הופעת מודל השמש הסטנדרטי עלתה השאלה כיצד לאמת אותו. ברור שהמועמד העיקרי להביא אינפורמציה (ערך האנרגיה שלו למשל) ישירות מליבת השמש (בלי שעבר אינטראקציות עם החומר הדחוס בגוף השמש ואיבד את האינפורמציה שלו) הוא הנייטרינו. השאלה היותר הגדולה היתה איך לעזאזל מגלים וסופרים את החלקיקים החמקניים הללו. צריך לזכור כי בכל שנייה פוגעים בכל סנטימטר מרובע של כדוה"א 65 ביליון נייטרינים סולריים ואנו איננו מבחינים בדבר (משמע אין להם שום אינטראקציה ניתנת לאבחנה עם החומר). על התשובה לכך זכה Raymond Davis בפרס הנובל לשנת 2002 (שותף נוסף לפרס היה Masatoshi Koshiba שהקים את מצפה הנייטרינים של יפן ב-Kamiokande). ע"פ הצעתו של Bahcall, הצליח Davis ב-‏1965 להבחין בתגובה:
n(37Cl) + Ve + 0.814 MeV --> p(37Ar) + e-
כלומר נייטרינו הפוגע באחד הנייטרונים של גרעין הכלור "מפרק" אותו לפרוטון+אלקטרון והופך אותו לגרעין של ארגון שהוא גז אציל רדיואקטיבי שהוא לא פעיל כימית ויחסית קל לאבחנה. זוהי דוגמה של מה שקרוי תגובת זרם טעון (charged current) כיוון שהאינטראקציה מתווכת ע"י חלקיק טעון. בדוגמה זו זהו W+, אחד החלקיקים המתווכים של אינטראקציית הטעם (כח גרעיני חלש). אם נספור את מספר האטומים של ארגון שנוצרו בתוך גוף של כלור נוכל לקבל הערכה של גודלו של שטף הנייטרינים הסולריים הפוגע בכדוה"א ולבדוק אם הוא מתאים לחיזוי של מודל השמש. גלאי נייטרינים כזה נקרא גלאי רדיוכימי (בגלל השימוש ב"מלכודות" כימיות כדי ל"זקק" את הארגון ובגלאי רדיואקטיביות כדי לנטר את התהליך). למעשה המצב קצת מסתבך בגלל שסף האנרגיה הנדרש גבוה מדי עבור מרבית הנייטרינים הסולריים, כך שלמעשה רק חלקם הקטן (בעיקר נייטרינים מסוג B8) משתתף בתגובה. תגובה דומה קיימת גם לנייטרינים ה"כבדים" יותר (בטעם מיואון או טאו. התוצרים יהיו למשל מיואון במקום האלקטרון ) אלא ששם דרוש סף אנרגיה גבוה יותר, אנרגיה שאין לנייטרינים הסולריים. כלומר הגלאי רגיש רק לנייטרינים סולריים בטעם אלקטרוני. עם זאת, תגובה דומה יכולה להתרחש עם נייטרינים קוסמיים (שמקורם אינו בשמש והם בעלי אנרגיות גבוהות הרבה יותר. נקראים גם נייטרינים אטמוספריים) או נייטרינים "מקומיים שהם נייטרינים הנוצרים בתהליכי התפרקות רדיואקטיביים של יסודות כבדים (אורניום, תוריום, רדון) שיכולים להימצא כ"זיהומים" בתוך גלאי הכלור או בסביבתו. תגובות כאלו שייצרו ארגון 37 או סתם רעש רדיואקטיבי הם בבחינת רעש על התוצאות האמיתיות של הניסוי. מאחר ומראש צפויים מספרים זעירים של תגובות עם נייטרינים סולריים, ברור הצורך בסביבה סטרילית במיוחד. מסיבה זו מרבית מצפי הנייטרינים מכילים מערכות לניקוי זיהומים רדיואקטיביים ובנויים במעבה האדמה שם מקבלים סביבה נקייה מבחינת התפרקויות חשמליות (ברקים) ונייטרינים קוסמיים (לא ברור לי למה. יתכן שלנייטרינים הקוסמיים (שהם בעלי אנרגיות גבוהות מאוד) יש חתך פעולה מספיק גדול כך שהם נלכדים ומגיבים באטמוספירה).
דייויס, חלוץ גלאי הנייטרינים בחר במכרה זהב נטוש ב-Homstake שבדרום דקוטה, ארה"ב. שם בעומק של 1480 מ' הוא הציב מיכל עם 620 טון של חומר ניקוי (פרכלוראתילן) על בסיס כלור. לאחר "חשיפה" של כ 60-80 יום, נשאב המיכל ואטומי הארגון הרדיואקטיבי "זוקקו" ונספרו. לאחר סינון רעשים ועיבוד סטטיסטי התגלו כ-‏20 אטומים כאלו. בגלל המספרים הזעירים הוגדרה יחידה חדשה לספירת נייטרינים סולריים היא יחידת ה:
1 SNU (Solar Neutrino Unit) = 1 capture/sec/10^36 nuclei
דייויס מדד כ-‏2.5 SNU שהם כשליש מן הכמות הצפוייה (8) ע"פ מודל השמש הסטנדרטי. המדידה אומתה שוב ושוב (הניסוי פעל בין השנים 1970-1995) וכך נולדה חידת הנייטרינים החסרים מן השמש.
האפשרות שמודל השמש פגום נבחנה, אבל כיון שהמודל אושר ע"י בדיקות אחרות בלתי תלויות (למשל הליו-סייסמוגרפיה שזה תבניות של גלי צפיפות שמופיעות ע"פ השמש, אני חושב), ניסו לבחון כיוונים אחרים. אחת ההצעות הרציניות היתה נושא תנודות הנייטרינים שהוצעו עוד לפני כן באופן בלתי תלוי. השמש מייצרת רק נייטרינים בטעם אלקטרוני. במודל האלקטרו-חלש הסטנדרטי (ויינברג ושות', נובל 1979) שהוא מה שמכונה הפיסיקה הישנה, הנייטרינים הם חסרי מסה, מה שאומר שאינם יכולים לשנות את טעמם (אנסה להסביר מדוע בתגובה נפרדת). עם זאת לא נמצאה שום הוכחה שהם אכן כאלו.
במידה ולנייטרינים (לפחות לאחד מהם) יש מסת מנוחה, הם יכולים בדרכם אל פני השמש להגיב עם החומר הדחוס של השמש ולשנות טעמם. (תגובה כזאת על בסיס רעיון של (78) Wolfenstein הוצעה ע"י (Mikhayev & Smirnov(86). אם שני שלישים מן הנייטרינים האלקטרוניים הפכו לנייטרינים כבדים שאותם הגלאי של דייויס אינו "רואה", זה יכול להיות פתרון לחידה.
מכאן נובעת חשיבותם של ניסויים אחרים ובלתי תלויים (וגלאים שונים) הן לאימות תוצאות דייויס והן לשם בדיקת ההצעות השונות לפתרון החידה. בתגובה הבאה אסקור את המצפים (הגלאים) החדשים שהוקמו בעקבות הגלאי הראשון של HOMSTAKE.
שאלה והערה: 226478
שאלה: למה אם הנויטרינוס חסרי מסה הם אינם בעלי תנע? מה קרה ל h*f? איך יעבדו מפרשים סולאריים אם לפוטונים (חסרי מסה בעליל) אין תנע?

הערה: אתה בטח מתכוון שלנויטרינו הקוסמי חתך פעולה מספיק גדול לקיום אינטרקציה עם האדמה מעל המכרה, לא באטמוספרה (אחרת אין צורך במכרה).
שאלה והערה: 226480
הוא אמר שלניוטרינו אין תנע? איפה?
הסיבה ששמים את הגלאים במכרה זה כדי לסנן חלקיקים אחרים.
שאלה והערה: 226484
"מאחר ולא נתגלה דפיציט מקביל בתנע (Rodeback and Allen 1952) נקבע כי הנייטרינו הוא חסר מסה (ולכן לא יכול לשאת תנע שהיא מסה כפול מהירות)."

תקרא את ההודעה שלו, זה יעזור לך להבין על מה אני מדבר.
שאלה והערה: 226487
אבל אתה בעצמך שאלת "מה קרה ל-h*f?". התנע עבור חלקיקים חסרי מסה אינו מכפלת המסה במהירות, אלא מכפלת קבוע-פלאנק באורך גל דה-ברולי שלהם (חלקי מהירות האור).
שאלה והערה: 226488
אני יודע מה שאלתי. מה שאני לא יודע היא התשובה.
שאלה והערה: 226490
הם יכולים לשאת תנע, פשוט לא תנע מהצורה מסה*מהירות (כי הם חסרי מסה), אלא תנע מהצורה פלאנק*תדירות\מהירותהאור - כמו פוטונים - כמו שבעצמך הצעת.
שאלה והערה: 226498
אני חוזר ושואל מה פשר המשפט "מאחר ולא נתגלה דפיציט מקביל בתנע (Rodeback and Allen 1952) נקבע כי הנייטרינו הוא חסר מסה (ולכן לא יכול לשאת תנע שהיא מסה כפול מהירות)" - ביחוד החלק הראשון שלו, כי החלק השני הוא כנראה פליטת קולמוס.
חוזר בתשובה: 226789
ראה תגובה 226787
שאלה והערה: 226499
מעבר לכך,
התנע בתורת היחסות הפרטית הוא לא מאסה כפול מהירות, אלא מאסת מנוחה כפול מהירות כפול גאמא (אחד חלקי שורש של אחד מינוס בטא בריבוע (בטא הוא היחס בין המהירות למהירות הקול)) ‏1. לכן חלקיק ללא מאסת מנוחה יכול להיות בעל תנע, אם מהירותו היא מהירות האור.

1 ובעברית http://hyperphysics.phy-astr.gsu.edu/hbase/relativ/r...
שאלה והערה: 226530
טוב הנייטרינים כנראה לא נעים במהירות האור אלא רק כמעט (אחרת לא היתה יכולה להיות להם מסת מנוחה). בניגוד לך, אני עדיין לא בטוח שזה אומר שאין להם תנע.
כאמור לגופו של עניין, הלכתי משפט אחד רחוק מדי בדבר התנע (ראה תגובה 226528). אשמח אם מישהו יפתור את החידה, יש או אין תנע (ומדוע).
שאלה והערה: 226533
יש תנע. מה העניין. אף אחד לא אמר שלא.
שאלה והערה: 226537
ברור, אם יש להם מסה (ומהירות בודאי יש להם) אז תנע יש להם אפילו קלאסית. מה שעדיין לא ברור לי זה כיצד מאנליזה של התפרקויות ביתא הסיקו שאין להם מסה (או לפחות מסה קטנה מאוד)?
ותהייה נוספת: ב"פיזיקה ישנה" אין מסה ולא ראיתי שמדובר במקום כלשהו על תדירות של הנייטרינים, איך מחשבים את התנע?
שאלה והערה: 226542
נדמה לי:

האנרגיה של האלקטרונים הנפלטים בהתפרקות בתא משתנה מהתפרקות להתפרקות. כדי להסביר את ההתפרקויות בהן האנרגיה של האלקטרונים נמוכה (ביחס לאנרגיה המקסימלית האפשרית) הניחו את קיומו של הניטרינו. אבל בהתפרקויות בהן האלקטרונים מקבלים את האנרגיה המקסימלית (או קרוב אליה כרצונך) החזקה בעיקרון שימור המסה-אנרגיה מחייבת להניח שמסת המנוחה של הניטרינו קרובה מאד לאפס.

באשר לתהיה הנוספת, הניטרינו הוא חלקיק. ככזה, כמו כל חלקיק בפיזיקה-הישנה (והחדשה?) - יש לו אורך גל ותדירות (דה ברולי). אבל את התנע ממילא לא מחשבים על ידי הכפלת המסה במהירות ולא על ידי חלוקת קבוע-פלאנק באורך הגל - אלא על ידי תוחלת אופרטור התנע על פונקציית הגל של המערכת, אז לא ממש משנה (ובנקודה הזו אפשר, ורצוי, לחזור למשפט הראשון שכתבתי ולקרוא אותו שוב).
שאלה והערה: 226562
יפה. תודה.
באמת רציתי להעיר ש- h*v זה האנרגיה ולא התנע (h*v/c=h/lambda עבור פוטון). לגבי אופרטור התנע, עד כמה שאני מסוגל לזכור זה המסה כפול נגזרת זמן (במרחב התנע זה יוצא פשוט הכפלה בקבוע פלאנק חלקי אורך הגל) וזה מחזק את הרגשתי כי לחלקיק חסר מסה שאינו נע במהירות האור (אם יש כזה) אין תנע. אבל זו רק תחושה.
שאלה והערה: 226639
שוקי, אתה ממש מסתבך, וסתם. פיסיקה קוונטית יחסותית אומרת בפירוש: חלקיק חסר מסה- *רק* במהירות האור, ולכן, רק עם תנע סופי. להזכירך, ביחסות אין "תנע" ו"אנרגיה" אלא ווקטור [תנע,אנרגיה] .
ראה למשל

שאלה והערה: 226701
חלקיק מסיבי לא יכול לנוע במהירות האור - ברור לי (אנרגיה אינסופית). מה שלא ברור לי למה חלקיק חסר מסה במהירות תת-אורית אינו אפשרות. האם מה שאתה אומר זה שחלקיק כזה יהיה נטול מסה, אנרגיה ותנע ולכן בעצם לא כלום?
שאלה והערה: 226724
מה פירוש "חלקיק חסר מסה רק במהירות האור"? במהירות האור הכוונה היא ל-C? גם פוטונים נעים לאט יותר בתווכים שונים, וחלקיקים אחרים (ונויטרינו הוא דוגמא טובה) יכולים לנוע מהר יותר ממהירות האור (באותו תווך). על העיקרון הזה בדיוק מבוססים גלאי צ'רנקוב, לא?
שאלה והערה: 226742
זה כבר סיבוך קצת טריקי. אפשר לפרש את ה"האטה" של אור בתווכים שונים (אגב, יש "תווך" שמאיט אור עד למהירויות איטיות ממש, קילומטרים לשניה אאל"ט) באופן מעט יותר מפורט, ואז רואים שהאור ממשיך לנוע ב C אבל הוא מזגזג ומתאבך עם עצמו. נדמה לי שניוטרינואים זה אותו דבר: ה"האטה" וקרינת צרנקוב הם בעצם מפני שיש אינטראקציה ( חלשה ונדירה) עם התווך, וממילא באינטראקציה הזאת יש בליעה-פליטה של הניוטרינו שיוצרת גם את הקרינה. אני לא סגור על זה, אני אנסה לגגל על צרנקוב.
שאלה והערה: 226745
אני כבר מאוד חלוד. מתברר שקרינת צרנקוב זה רק עבור חלקיקים טעונים. זה גם מסתדר לי עם הקטע של מהירות האור בתווך- החלקיק מקטב קצת את התווך במהירות שעולה על מהירות החבורה של האור, וזה יוצר את הקרינה. את הניוטרינואים מגלים כך מכיוון שהם יוצרים שובל של חלקיקים טעונים שנעים מהר ממהירות החבורה של האור בתווך.
שאלה והערה: 226782
הו, כמה מגניב. תודה רבה על ההסבר!
שאלה טובה 226787
אפריד דבריך לשני חלקים:
לגבי מהירות האור: המגבלה של היחסות היא אכן C - מהירות האור בריק. אין שום בעיה עם לעבור את נניח מהירות האור במים. השאלה שלך טובה כי הפוטון במים אכן נע במהירות קטנה מ-C (חלקיק חסר מסה שאינו נע במהירות האור).
לגבי גלי צ'רנקוב: פה מדובר בחלקיקים הנעים מהר יותר ממהירות האור במים. במקרים הנדירים יחסית בהם הנייטרינו מצליח ל"הגיב" עם המים הוא "מתנגש" (לפעמים אלסטית ולפעמים לא) עם אלקטרונים או גרעינים במים. בד"כ האנרגיה ש"פגעה" במים מסיימת אצל אלקטרון אשר עף מנקודת ההתנגשות במהירות העולה על מהירות גלי האור במים. בתנועתו האלקטרון "חותך" את השדה הא"מ שלו וכך יוצר את ההבזק הכחול של קרינת צ'רנקוב (כמו שכנף המטוס ה"חותכת" את חזית גל הקול שלו יוצרת את הבום העל-קולי). בהתנגשויות אלסטיות עם האלקטרון, האלקטרון גם מקבל את התנע של הנייטרינו. גלאי צ'רנקוב במצפי נייטרינים (ה-PMT) מפוזרים מסביב למים בכל הכיוונים, כך שניתן לדעת מאיזה כיוון הגיעה ההבזק, באיזה כיוון נע האלקטרון ולכן מהיכן הגיע הנייטרינו. בצורה זו וידאו ב-superKamiokaNDE שהנייטרינים אכן הגיעו מכיוון השמש. כמו כן הסוגים השונים של הנייטרינים יוצרים הבזק צ'רנקוב שונה וכך אפשר להפריד ביניהם.
בהזדמנות זו אנסה לנקות את הלכלוך שעשיתי בשאלת תנע הנייטרינים: בחלקיקים יחסותיים דלי מסה האנרגיה והתנע זה כמעט היינו הך: E^2=p^2+m^2 (ביחידות c). כפי שכבר הסברתי, כאשר פאולי ופרמי הציעו את קיום הנייטרינו כפתרון לספקטרום האנרגיה הרציף של קרינת ביתא (אלקטרונים) לא היה אפשר להבחין ולנתח בפרוק ביתא בודד. לו יכלו היו מבחינים שלא רק אנרגיה חסרה אלא גם תנע.
שאלה והערה: 226664
חלקיק שנע במהירות האור הוא חלקיק חסר מאסת מנוחה.
חלקיק חסר מאסת מנוחה הוא חלקיק שנע במהירות האור.

אבל, אין בעיה (אמפירית) להניח שאין לניוטרונים מאסת מנוחה, עד היום מצאו רק חסמים תחתונים למאסה שלהם. ובכל מקרה, ודאי וודאי שיש להם תנע ושהוא סופי, אחרת הם לא היו חלקיקים.
קול --> אור 226563
שאלה והערה: 226501
לא צריך להתעצבן, העין דילגה על המשפט הזה.
לעניין, כבר מישהו אחר הבהיר את הניסוח המעורפל.

אגב, אני אוהב את הסיפור על הסקת קיום הניוטרינו כי זה איכשהו מתקשר לי לבעיות עם תער אוקהם‏1. מצד אחד, יחסות פרטית שינתה הנחות בסיסיות על חלל וזמן, והעדיפו אותה על כל מיני תאוריות יותר מסובכות על גרירת אתר וכולי, כי היא יותר "פשוטה".
מצד שני, הסיפור עם הניוטרינו, העדיפו להניח חלקיק חדש עם כל מיני תכונות מסובכות, במקום להניח ששימור אנרגיה נכשל. למה במקרה הראשון העדיפו לשבור הנחות בסיסיות על הטבע, ובשני העדיפו לשמור את ההנחות הבסיסיות ולסבך את המודל? ברור שיש סיבות טובות כאן וכאן, אבל גישה פשטנית ל"תער אוקהם" היתה עלולה להמיט בלבול רציני.

1 בדיוק ירדן כתב משהו ברוח הדברים האלה במקום אחר באתר, <דמיין קישור>.
סליחה טעות 226528
כמובן ששכ"ג צודק. חברתי פה כמה עובדות מהמקורות למסקנה מוטעית. ניסיתי ל"החליק" כל מיני מורכבויות ונפלתי בפח. בוא ננסה לתקן.
למעשה לפחות בשנות ה-‏40, לא היתה יכולת טכנית לעקוב אחר אינטראקציה בודדת ולערוך מאזנים של אנרגיה ותנע עבורה. מה שהיה ידוע זה שלחלקיקי ביתא (אלקטרונים) יש ספקטרום אנרגיה רציף ולא דיסקרטי. על סמך עובדה זו הציע פאולי את הנייטרינו ופרמי הראה כיצד אפשר לחשב נכון את הספקטרום על סמך הנחת הנייטרינו. עובדה שנייה היא שמגבלת ה-‏3 א"ו באה מאנליזה של התפרקויות ביתא. כיצד בדיוק עשו זאת איני יודע. למעשה אחת החידות המטרידה אותי היא: אם הגרביטציה אינה מבחינה בין מסה ואנרגיה איך גילו שבגלקסיות חסר חומר וביקום חסרה אנרגיה? איך בעצם מודדים מסה להבדיל מאנרגיה? על השאלה של מסות במכניקה הקואנטית אני רוצה להרחיב קצת בחלק ג' של ה"תגובה" (מאחר ואני רואה שיש קהל, חלק ב' העוסק בגלאי נייטרינים שונים יופיע עוד היום ויש בו התיחסות גם לפרוייקט של ד"ר היל).
יכול להיות שכבר בחישוב של פרמי הופיע מסת אפס לנייטרינים. מה שבטוח הוא שב"פיסיקה הישנה" (קריא המודל האלקטרו-חלש של ויינברג QED ) מניחים מסת אפס לנייטרינים (ועל כך כאמור בחלק ג').
באשר לביטול חוק שימור האנרגיה, אני חושב שתקופה מסויימת חשבו שפרוק ביתא מוכיח כי חוק שימור האנרגיה יכול להשבר ברמה הקואנטית (כמו שימור המסה ביחסות). אגב, בסוף חלק א' יש מקרה דומה. אם שטף הנייטרינו הסולריים אינו כצפוי ע"י מודל השמש מדוע לא להניח כי המודל פגום במקום לחפש "פיסיקה חדשה". התשובה במקרה זה כפולה: למודל השמש היו אישורים בלתי תלויים (הליו-סייסמוגרפיה), ו"פיזיקה חדשה" חיפשו עוד לפני בעיית הנייטרינים (אני חושב בעיקר ממניעים מתמטיים, תורת שדה מאוחד וכו').
שאלה והערה: 226669
ביטול חוק שימור האנרגיה נשמע אולי כעניין פעוט, אבל ההשלכות שלו הן זקן עבות מאד עבור התער ההוא. לעומת זאת, עוד חלקיק אחד במשפחה מרובת הילדים לא נשמע מזעזע בכלל.
שאלה והערה: 226705
מסכים בהחלט, אבל גם חוסר אבסולוטיות של מקום וזמן זה די לא סימפאטי, ובכל זאת זכו סטונדטינו הרכים ללמוד יחסות פרטית. אגב, מישהו הזכיר בפתיל הזה שאי שימור אנרגיה היתה אחת מההצעות להסבר לפני שמישהו הציע את הניוטרינו.
שאלה והערה: 226723
גם לפני היחסות הפרטית ניסו להסביר את ניסוי מיקלסון-מורלי באופן שלא יזעזע את הסירה יותר מדי (גרירת האתר וכל מיני כאלה, אם אני זוכר נכון) ורק אחרי שנתקלו ביותר מדי קשיים היה מקום לתיאוריה חדשה ומהפכנית. באופן דומה, אם לא היה מתגלה הנויטרינו או מכניזם אחר שיסביר את אובדן האנרגיה, אני מתאר לעצמי שהיו נאלצים להכריז על ביטול החוק לפחות באינטרקציות מסוימות.

אני מתאר לעצמי שזה הולך ככה: שלב ראשון, בטוחים שמדובר בטעות בניסוי או באינטרפרטציה של מה שרואים שם. אחרי שזה יורד מהפרק, יש מי שקופץ וצועק "וואו, מצאנו יוצא מהכלל של שימור האנרגיה, איזה יופי, נובל מובטח", ויש מי שאומר לו לא לקפוץ כל כך מהר, לפחות עד שייבחנו אפשרויות קצת פחות גרנדיוזיות. קיומו של חלקיק חמקן נראה לי הרבה פחות גרנדיוזי, ופאולי (שכנראה הרגיש כמוני) גם ידע מה לעשות עם הרעיון הזה.
שאלה והערה: 226532
ראה תגובה 226528
באשר לנייטרינים הקוסמיים אני כנראה צודק. ראשית בהודעה עצמה הבעתי תמיהה כיצד האדמה המתקשה ל"עצור" את הנייטרינים הסולריים אמורה לעצור את הנייטרינים הקוסמיים שהם בעלי אנרגיות גבוהות יותר. השערת חתכי הפעולה הגדולים יותר היא רק השערה שלי. בכל אופן ראיתי במפורש בספרות את הקביעה כי העומק אמור להפחית את הרעשים בגלל קרינה קוסמית, זיהומים רדיואקטיביים וברקים.
באשר לאטמוספירה, הנייטרינים הקוסמיים נלכדים כנראה במידה לא מעטה כבר באטמוספירה והם נקראים בספרות גם נייטרינים אטמוספריים. (דרך אגב אנטי נייטרינים נקראים לפעמים נייטרינים של ריאקטורים ע"ש המקורות שלהם בד"כ).
מצפי נייטרינים - חלק ב 226558
הצעות ופעילות להקמת מצפי נייטרינים שונים החלו לזרום בד בבד עם התחלת העבודה של דייויס.

הצעה מיידית היתה להשתמש בגלאי רדיוכימי על בסיס גאליום (71Ga ההופך לגרמניום). לתגובה זו אנרגיית סף נמוכה יותר (0.233 MeV) מאשר לכלור. לכן, גלאי זה רואה גם נייטרינים אלקטרוניים סולריים מסוגים נמוכי אנרגיה כמו pp ו-‏7Be ). גלאי כזה יגלה יותר נייטרינים ובכך ישפר את הסטטיסטיקות, יוכל לספק בדיקה נוספת של מודל השמש (החוזה את יחסי השטף של הסוגים השונים) ובעיקר יספק אינפורמציה נוספת שתוכל לכייל, לאשר ולסתור פתרונות שונים של חידת הנייטרינים החסרים. הבעיה העיקרית היא שהגליום הרבה יותר יקר מאשר הכלור וכן צריך להפוך אותו לנוזלי לצרכי הגלאי.
2 מצפים של גלאי גאליום נבנו. פרוייקט GALLEX של סוכנות המחקר האירופית נבנה במעבדה הלאומית התת-קרקעית (1200 מ') של איטליה ב-Gran Sasso. שם השתמשו ב-‏30 טון גליום שנמצאו ב-‏100 טון של תמיסה מיימית של גליום-טריכלוריד. GALLEX פעל במשך 5 שנים (1991-1996).
הם השתמשו בחשיפות של 30 יום עם קצב של 1.2 לכידות ליום. השטפים שהם מדדו היו 60 SNU מתוך כ-‏132 חזויים. תוצאה זו היתה בהתאמה למודל השמש ויכולה להיות מוסברת ע"י אפקט MSW של תנודות הנייטרינים. המצפה ממשיך מאז 1998 בפעולתו תחת השם GNO (Gallium Neutrino Observatory). תוצאות קונסיסטנטיות הוצגו ע"י SAGE במצפה הנייטרינים של Baksan שבהרי הקווקז, בריה"מ. שם השתמשו ב-‏57 טון של גליום מותך.

סוג שונה של גלאי נבנה ע"י Masatoshi Koshiba במכרה Kamioka (1000 מ' מתחת לקרקע) ביפן.
במרכז מחקר זה פועלים כמה פרוייקטים וכמה גלאים, אך הגלאים אינם רדיוכימיים אלא מבוססים על גלי צ'רנקוב (cerenkov). הגלאי הוא מאגר של 50,000 טון מים המוקף ב-‏11146 מכפילי-אור (photomultipliers). אלו הם שפופרות מיוחדות לגילוי והגברת פוטונים. גלאי כזה מכונה גם liquid scintillator. פרוייקט super-KamiokaNDe (פועל מ-‏1996) במצפה זה עקב אחרי תגובות של נייטרינים עם אלקטרונים במים (תגובה מסוג פיזור אלסטי). כתוצאה מתגובה כזו האלקטרונים מואצים למהירות העולה על מהירות האור במים. תנועה כזאת יוצרת קרינה אלקטרומגנטית (פוטונים) מיוחדת הנקראת קרינת צ'רנקוב הנוצרת ע"י התפשטות חזית הלם במים (מקביל מעט לבום העל קולי בגלי קול). קרינה זו נמדדת בשפופרות ה-PMT ואפשר לסמן "לכידת נייטרינו". היתרונות של הגלאי ברורים. זהו גלאי Real time, כלומר הלכידה מתגלה מיד ולא פוסט מורטם לאחר תום ימי החשיפה כמו בגלאי רדיוכימי. בצורה זו אפשר לקבל אינפורמציה על הבדלי שטף יום-לילה, עונות, קורלציות עם סופות שמש וכו'. יתר על כן אפשר למדוד את כיוון הקרינה ולהסיק ממנו את כיוון הנייטרינו הפוגע. בצורה זו אישר super-KamiokaNDe כי הנייטרינים הגיעו מכיוון השמש. המגבלה של הגלאי היא שדרושה אנרגיית סף גבוהה יחסית כדי ליצור נצנוץ צ'רנקוב שיכול להתגלות ולכן השטפים הנמדדים הם נמוכים מאוד (0.48 SNU). בכל אופן גם הפרוייקטים super-KamiokaNDe , KamiokaNDe אישרו כי רק 50% מן הנייטרינים הצפויים ע"פ המודל נמדדים.

מצפה מעניין במיוחד הוא (SNO (Sudbury Neutrino Observatory. זהו גלאי מים כבדים הפועל החל מ-‏1999 ונמצא ב-Sudbury, אונטאריו קנדה. הוא פועל בתוך מכרה ניקל כ-‏2000 מ' מתחת לפני הים. יש בו 1000 טון מים כבדים נקיים במיוחד המוקפים ומוגנים מרדיואקטיביות ע"י 7000 טון מים רגילים נקיים במיוחד. הערך הכספי של המים הכבדים (שייכים לממשלת קנדה) הוא 300 מיליון דולר.
המים צריכים להיות טהורים (נקיים) במיוחד, כדי לאפשר שקיפות לקרינת צ'רנקוב. 9600 שפופרות PMT (מכפילי אור) מקיפות את הגלאי ומוכנות לאתר כל פוטון צ'רנקוב המנצנץ במים. התגובה הנצפית כאן היא עם אטום הדאוטריום (n+p) של המים הכבדים. נייטרינו הפוגע בגרעין עשוי לגרום: Ve + n --> p + -e (תגובת זרם טעון CC), אך גם עשוי רק להפריד את הנייטרון מהפרוטון (תגובת זרם נייטרלי, NC) תוך האצת אחד התוצרים (כנראה האלקטרון של הדאוטריום) למהירות שמעל מהירות האור במים ויצירת גל ההלם של צ'רנקוב. בתגובת הזרם הנייטרלי יכולים להשתתף גם הנייטרינים הכבדים (למעשה גם ב- KamiokaNDeיכולים נייטרינים כבדים להתגלות אך חתכי הפעולה קטנים מדי). התבניות של גלי צ'רנקוב של ה-CC וה-NC שונות זה מזה ואפשר להבחין ביניהן. אם שטף הנייטרינים בערוץ ה-NC יהיה גדול מהשטף בערוץ ה-CC, יש בכך הוכחה חזקה מאוד לתנודות נייטרינים (כאמור בפיסיקה הישנה לא אמורים להיות ניטרינים סולריים כבדים כלל). ואכן זוהי בדיוק התוצאה (אפריל 2002): סך כל השטף תואם למלוא השטף הצפוי ע"פ מודל השמש, אך רק כ-‏30-50% ממנו הם נייטרינים בטעם אלקטרוני (!). גם ב-SNO המגבלה היא של אנרגיית סף גבוה (6.75 Mev).

הפרוייקט הבא של סוכנות המחקר האירופאית, במעבדה של Gran Sasso, איטליה, הוא גלאי Real-time של אנרגיות נמוכות. למעשה יש 2 כאלו. בפרוייקט Borexino משתמשים בגלאיliquid scintillator ללכידת נייטרינים מסוג 7Be בתגובת זרם נייטרלי (תגובה של פיזור אלסטי).
הפרוייקט השני ( LENS (Low Energies Neutrino Spectrometer מתוכנן ללכוד את השטף החזק ביותר של נייטרינים סולריים – סוג ה-pp. הפרויקט שהיה אמור להתחיל לפעול לפני כשנתיים אמור להשתמש בגלאי liquid scintillator עם חומר בעל סף אנרגיה נמוך במיוחד (0.25 או 0.3 מא"ו) – 176Yb (כנראה כ-‏20 טון). בתגובת זרם טעון אחד הנייטרונים בגרעין פולט אלקטרון (והופך לפרוטון). הגרעין התוצר *176Lu הוא רדיאקטיבי ופולט חלקיק גמא (פוטון). גם האלקטרון וגם הפוטון מיצרים סיגנל צ'רנקוב אופייני. הופעת 2 הסיגנלים בהפרש של כמה עשרות nanoseconds, יכול להיות סימן זיהוי ברור של לכידת נייטרינו ולאפשר אבחנה בינו לבין סיגנל רעש רקע טבעי גדול מאוד האופייני לתחום האנרגיות הנמוכות.
לסיכום, התוצאות נכון לשנה שעברה, מלמדות כי התוצאות הנסיוניות מתיישבות עם קיום "פיזיקה חדשה" בה יש לנייטרינים הכבדים מסת מנוחה של עשיריות או מאיות של אלקטרון-וולט. מודל השמש הסטנדרטי מתיישב עם שטפי הנייטרינים הסולריים המתקבלים, בהנחה שכ-‏60% מהם הפכו תוך כדי מעברם בליבת השמש לנייטרינים כבדים. תוצאות אלו מתאשרות ע"י ניסויים ותצפיות בנייטרינים מכל המקורות: סולריים, אטמוספריים (נייטרינים קוסמיים המגלים דוקא העלמות של נייטריני מיואון) ונייטרינים מכורים (שהם למעשה אנטי נייטרינים שם מתגלה העלמות של נייטרינים כבדים).

נעצור כאן תוך ציון בקצרה של העובדות הבאות:
לפחות עשרה פרוייקטים עם גלאים שונים וחדשים של מצפי נייטרינים נמצאים בתכנון או בהקמה, כך שהתחום כנראה עדיין רחוק ממיצוי.
בסקירה זו התעלמתי מתחום שלם ואף עשיר יותר מזה של הנייטרינים הסולריים. והוא התחום של מחקר הנייטרינים הנוצרים בכורים גרעיניים. אלו הם בד"כ אנטי-נייטרינים עשירים במיוחד בנייטרינים כבדים הנוצרים כתוצרי לואי של התפרקויות רדיו-אקטיביות. כאן מקבלים שטפים חזקים עם מגוון אנרגיות עשיר ביותר. פרוייקטים רבים עסקו בגילוי הנייטרינים הנ"ל באמצעות הגלאים השונים. אחד הכיוונים הנוגע במיוחד לענייננו הם ניסויים בהם ניסו לגלות העלמות של אנטי-נייטרינים בטעם מיואון ועודף של אנטי-נייטרינים בטעם אלקטרון. זו יכולה להיות הוכחה משלימה ובלתי תלוייה למסה של הנייטרינים ולקיום תנודות נייטרינים (התנודות כאן הן תנודות ואקום שבהן אין תגובה עם חומר, כמו בתנודות MSW).
אחד הניסויים האלו היה ניסוי ה-LSND (1994-1998) של לוס אלאמוס בו השתמשו בגלאי liquid scintillator כדי לחפש תנודות של נייטריני-מיואון הנוצרים בראקציות גרעיניות המופעלות ע"י קרן פרוטונים. בניסוי זה פרצה מהומה כאשר פורסם כי התגלה עודף של אנטי-נייטריני אלקטרון. ערכי המסות המתאימים לתוצאותיהם היו חריגים ביחס לתוצאות ניסויים אחרים. אחד החוקרים (ד"ר היל) טען/גילה כי התוצאות היו לא משמעותיות ביחס לרעש הניסוי. (בינתיים (2003) התפרסמו תוצאות של KamLand, פרוייקט חדש של Kamioka העוסק אף הוא בהעלמות נייטריני כורים ושם דוקא מדובר על דפיציט של אנטי-נייטריני אלקטרון). נראה שגם מכיוון זה מתגבש קונסנזוס שתנודות נייטרינו אכן קיימות.
בתגובה הבאה אנסה להסביר את הקשר בין מסות נייטרינים ליכולתם להתנודד ולהעלם ומה מסתתר מאחרי הכותרות של "פיסיקה ישנה" ו"פיסיקה חדשה".
רוצים מאמר 226569
הצעה: אולי תשקול להפוך את התגובה השלישית למאמר? (שתי הראשונות היו יכולות להיות חלקים א' וב' מצויינים לסדרה).
רוצים שינוי 226581
המאמרים האלו יותר מתאימים לכתב-עת (מקוון או לא) המתמחה בפיזיקה. זה נחמד שמדי פעם יש מקום באייל בו כל המתמטיקאים והפיזיקאים יכולים להתדיין במשך מאות תגובות על נושאים שלא מעניינים ולא מובנים (אני משער) לרוב גדול של הקוראים, משום שכך ניתן להתעלם מהדיונים האלו, אבל זה קצת מוגזם לפרסם מאמרים שכאלו בעמוד הראשי (ראה דוגמה נגדית טובה את מאמרו של איזי על מחשבים קוונטיים: גם נושא מעניין, גם כתוב בצורה מובנת להדיוטות וגם מקום בו ניתן לרכז כל מיני דיונים על רזי הרזים של מציאת ממוצעים גיאומטריים במימד ה-nי וכו'.)

הערה: אינני מתכוון להעליב אף אדם; פשוט נדמה כי האייל קורס לחבורות קטנות שמתדיינות בינן ובין עצמן על נושאים שמעניינים (בעיקר) אותן, ומתרחק מזירת הדיונים הפומבית שהוא נועד היה להיות (על פי זכרוני והבנתי את מדיניות המערכת.)
רוצים שינוי 226586
הפטנט הוא שמאמר יכול לקרב נושא מסובך לקוראים שלא עוקבים אחרי פרסומים מקצועיים בתחום (כמוני, למשל).
רוצים שינוי 226589
כשאני רואה, למשל, משפט כזה (מתוך המאמר הראשון): "למשל הסוג המפורסם ביותר הוא הנייטרינים מסוג 8B הנוצרים בתגובה 8B --> 8Be + e(+) + ve +14.6MeV. לנייטרינים אלו פילוג אנרגיות רציף עד לערך מירבי של 14.6 מא"ו", לא רק שזה לא מקרב אותי לנושא, זה גורם לי להתרחק מהמחשב ולהתחבא מתחת לשולחן.
רוצים שינוי 226592
אני מבין מה כוונתך. אין לי אלא לומר:
א) כנראה יש בכל זאת יש צורך בקצת ידע מקדים (נניח ברמת תיכון) ובקצת נטייה מראש לנושאים האלו. אני מקווה שלפחות רוב הקוראים צלחו את המכשלה הזו.
ב) אני ובודאי גם אחרים ישמחו להסביר נקודות בעייתיות כאלו.
המאמר של אלי נחטף על-ידי חייזרים! 226960
הבדל נוסף בין תגובות למאמר הוא, שמאמר עובר עריכה שיכולה להבטיח (עד כדי שיקול הדעת של העורכים) שמשפט כזה יופיע רק לאחר ''ריכוך'' והסבר הולמים.

מכיוון ששוקי נימק היטב את רצונו להישאר במסגרת תגובות, ההערה הזו שלי באה רק לכוון כותבים עתידיים על נושאים טכניים, שמתבלטים בין תגובות לבין מאמר.
רוצים שינוי 227130
השולחן לא יעזור לך. הנויטרינים מגיעים גם לשם.
רוצים שינוי 465668
מעניין למה הקרציה נדבקת דוקא לתחת שלי.
רוצים שינוי 465670
אה, אז זאת אומרת ששמת לב שהתגובה הזאת היא האחרונה שלה, וכבר היו כמה שקדמו לה והועפו? נראה שספאמרים לא מתעייפים לעולם...
רוצים שינוי 465672
אולי בגלל שזהו התחת הכי שרירי ויפה ובאייל.
רוצים שינוי 465686
יותר סביר שהוא הכי שעיר.
רוצים שינוי 226590
טוב האמת שדי נעלבתי, כי באמת ניסיתי לכתוב ברמה השווה לכל נפש. אני יכול רק לקוות שבלבלת בין חוסר העניין שלך לבין חוסר יכולת שלי להיות "מובן להדיוטות". אולי תנסה לקרוא שוב לפחות את ההתחלה?
מאחר ובחרתי מראש לא לעשות מהתגובות מאמר, יהיה זה רק הוגן מצדך לאפשר לקבוצה קטנה של בעלי עניין לחלק בינם לבין עצמם וללבן ידע שאין בו עניין לכל העולם במסגרת מערכת התגובות ולא בכותרת הראשית. אחרי הכל גם זו יכולה להיות מטרה של ה"אייל".
לגבי הנושא עצמו, כפי שהסברתי זהו אחד הנושאים המובילים בעולם הפיזיקה היום ומושקעים בו כספים לא צנועים כלל. לפחות ברמת העיקרון, לכל אדם משכיל יכול להיות עניין לפחות להבין במה המדובר.
רוצים שינוי 226591
עם הפסקה השנייה שלך אני מסכים לחלוטין, וזה גם מה שטענתי בתגובתי המקורית לעוזי.
תודה 226584
חשבתי על כך אך החלטתי לותר קודם כל בגלל סיבות טכניות, אך גם בגלל שיש לי ספק לגבי מידת העניין לציבור. בדיעבד כנראה שהחלטתי נכון מן הסיבה הבאה: חלק ג' הוא ליבו של העניין ונקודת הכינוס של כל הדיון ודוקא הוא יהיה כנראה החלק הבעיתי והחלש. במילים אחרות אחרי חלקים א-ב אני כבר מעבר לשיאי.
כל הדיון הגיע מכיוון של שאלות בעניין המסה והאנרגיה האפלה ומשם לשאלה מה זה בעצם מסה. בחלק ג' אנסה להראות כיצד הפורמליזם של מכניקת הקואנטים מתרגם הנחות לגבי הכוחות (האינטראקציות) הפועלים בין חלקיקים לערכי מסה של החלקיקים הללו. לרוע המזל זהו החלק המסובך ביותר של העסק ובו יש לי את המידע המועט ביותר. אם תציץ בהפניות שנתתי תראה שדוקא חלקים א-ב היו נשכרים במיוחד מפורמט המאמר (המתקנים שתארתי הם באמת מרשימים וצריך לראות תמונות שלהם כדי להבין במה המדובר, שלא לדבר על תרשימים שיכלו לחסוך ולפשט את המלל). דוקא בחלק ג' יש לי יותר שאלות מאשר תשובות והוא לא יהיה ברמת בטחון הראויה למאמר ב"אייל". למעשה נקלעתי לעניין בנסיון לקבל תשובות לכמה שאלות המטרידות אותי בנושא המסה ומכניקת הקואנטים. אני יודע להציג את הקומה של הפורמליזם הקוואנטי המציג את עירוב הנייטרינים אבל אני לא יודע להציג את הקומות שמתחת (כלומר אני כבר לא זוכר כיצד מפתחים ומה המשמעות של השלבים השונים בפיתוח הפורמליזם. ההמילטוניאן, הלגרנז'יאן החופשי וכן הלאה) ולא את הקומות שמעל (מה האינטרפרטציה של מכניקת הקואנטים למושג המסה. למעשה יש לי ספק אם זו קיימת בכלל. המסה כנראה קשורה לגרביטציה ודוקא את הגרביטציה לא יודעים איך לשלב בתורות הקואנטיות (הקואנטום-אלקטרודינמיקה והקואנטום כרומודינמיקה)).
לכן עדיף לי להשאר בפורמט התגובות ואני מקוה שתהיה התענינות ואולי אשלים קצת מהחורים בהבנה אצלי.
  על תנודות והמודל הסטנדרטי: • שוטה הכפר הגלובלי
  מסות ותנודות של נייטרינים - חלק א • ראובן
  מסות ותנודות של נייטרינים - חלק א • שוקי שמאל
  מסות ותנודות של נייטרינים - חלק א • ראובן
  לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה • שוקי שמאל
  באמת, • עוזי ו.
  אשמח לקבל • שוקי שמאל
  אבד הפסיק ואין מישמיש. • ראובן
  אבד הפסיק ואין מישמיש. • דורון הגלילי
  אבד הפסיק ואין מישמיש. • ראובן
  אבד הפסיק ואין מישמיש. • דורון הגלילי
  אבד הפסיק ואין מישמיש. • אלון עמית
  אבד הפסיק ואין מישמיש. • דורון הגלילי
  אבד הפסיק ואין מישמיש. • ירדן ניר-בוכבינדר
  אבד הפסיק ואין מישמיש. • easy
  אבד הפסיק ואין מישמיש. • easy
  אבד הפסיק ואין מישמיש. • בדי מוס
  היה איזה מערכון של החמישייה • אלון עמית
  היה איזה מערכון של החמישייה • דורון הגלילי
  היה איזה מערכון של החמישייה • אלון עמית
  היה איזה מערכון של החמישייה • דורון הגלילי
  היה איזה מערכון של החמישייה • אלון עמית
  היה איזה מערכון של החמישייה • שוטה הכפר הגלובלי
  לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה • שוטה הכפר הגלובלי
  לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה • שוקי שמאל
  לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה • שוטה הכפר הגלובלי
  לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה • שוקי שמאל
  לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה • ראובן
  לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה • האייל האלמוני
  לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה • ראובן
  לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה • האייל האלמוני
  עוד משהו על ניוטרינואים • ראובן
  עוד משהו על ניוטרינואים • הפונז
  קאבוריט • ראובן
  התחלה של ניסיון לכמת • שוטה הכפר הגלובלי
  WIMP • ראובן
  WIMP • ירדן ניר-בוכבינדר
  WIMP • ראובן
  WIMP • האייל האלמוני
  WIMP • האייל האלמוני
  WIMP • ראובן
  התחלה של ניסיון לכמת • אייל מולד(ר)
  התחלה של ניסיון לכמת • easy
  התחלה של ניסיון לכמת • יהונתן אורן
  התחלה של ניסיון לכמת • אלון עמית
  התחלה של ניסיון לכמת • יהונתן אורן
  התחלה של ניסיון לכמת • אלון עמית
  התחלה של ניסיון לכמת • יהונתן אורן
  התחלה של ניסיון לכמת • easy
  התחלה של ניסיון לכמת • שוטה הכפר הגלובלי
  התחלה של ניסיון לכמת • אביב י.
  התחלה של ניסיון לכמת • שוטה הכפר הגלובלי
  התחלה של ניסיון לכמת • easy
  התחלה של ניסיון לכמת • עוזי ו.
  התחלה של ניסיון לכמת • easy
  התחלה של ניסיון לכמת • עוזי ו.
  התחלה של ניסיון לכמת • שוטה הכפר הגלובלי
  התחלה של ניסיון לכמת • האייל האלמוני
  התחלה של ניסיון לכמת • שוטה הכפר הגלובלי
  התחלה של ניסיון לכמת • אייל מולד(ר)
  התחלה של ניסיון לכמת • ערן בילינסקי
  ההוכחה • דפנה
  ההוכחה • אורי
  ההוכחה • יובל רבינוביץ
  ההוכחה • אורי
  ''אני אהיה אלוהים של כוווווולם'' • סרבן וחייזר של כבוד
  ''אני אהיה אלוהים של כוווווולם'' • דורון הגלילי
  קאמבק • אורי פז

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים