''התורה שלי היא אחרת'' 219460
תודה על המאמר המעניין. הכרתי נשים שלמדו במדרשות, אבל לא היתה לי ידיעה כללית על הנושא.

הערה אחת יש לי, והיא נראית לי מצדיקה דיון יותר מעמיק. לעניין ה"תורה הנשית" והעובדה שהיא מבטלת את הצורך לשלוט בחומר הקיים. יש טענות מסוגים דומים שעולות בתחום שלי, שהוא חילוני לגמרי - נשים הטוענות שמתודולוגיה כמותית היא "גברית" ולכן טומנת בחובה אפליה, ויש להתרכז בסיפורי חיים ומתודולוגיה איכותנית-תרבותית.

בלי לחוות דעה לגוף השאלה, אם יש או אין אפליה מתודולוגית (כבר דיברנו כאן הרבה על "מדע נשי ומדע גברי") נראה לי מובן מאליו שמי שרוצה לפתח צורות שונות של פרשנות ושיח צריכה לשלוט בשיטות הקיימות. כשם שההסתייגות ממתודולוגיה כזו או אחרת כ"גברית" אינה פוטרת את המסתייגת משליטה במתודולוגיה (ואולי אפילו שוללת אץ הלגיטימציה מהמסתייגת, כי מי שטוענת נגד תחום בלי לשלוט בו תיחשד בעצלות, או באי-מסוגלות אקדמית), כך גם האמירה "יש תורה נשית" אינה יכולה לפטור את האומרות משליטה מקצועית בכלים הגבריים-לכאורה. את רוצה לקרוא את פרקי אבות קריאה אחרת? מצויין. חשוב. אבל בשביל זה צריך להכיר היטב את פרקי אבות ואת המקורות הקשורים אליהם והמפרשים אותם. את רוצה לבנות בסיס לשותפות בחיי בית הכנסת? נפלא. הגיעי לרמה מקצועית המצדיקה שותפות כזאת. ייתכן שיש מי שתטען שעצם הלימוד של הלכות מפלות ובעייתיות מתפרש כויתור לעולם הגברי. לא ולא. כדי לשנות משהו, ולפתח אותו, ולבנות משהו טוב יותר, צריך להכיר את הקיים היטב. אם עושים/ות מהפיכה, צריך לעשות מהפיכה איכותית, מבוססת ונוחה, שתאפשר דו שיח בין האנשים הפתוחים לשיח כזה מהפלגים והזרמים השונים.

נכון: מערכת החינוך הממלכתי-דתי מפיקה נשים שהידע התורני שלהן מועט משל הגברים, וזו בעיה חמורה, וצריך לתקן אותה. אבל אין הצדקה להיאחז בתירוץ הזה בשלב המדרשה ולוותר מראש על פיתוח מצויינות אקדמית. המשמעות היא שבדורות הראשונים תהיינה נשים שתצטרכנה לעבוד הרבה יותר קשה מהגברים, וללמוד יותר במרץ, ולהשקיע יותר, כדי להגיע לאותה רמה. אבל אם הן תתאמצנה, לדור הבא יהיה יותר קל, וייעשה צעד חשוב בכיוון שוויון בין המינים גם בתחום הזה.

וללא-מקצועיים/ות, כמוני, ישנה סדרת הספרים המצויינת "יהדות כאן ועכשיו" בהוצאת ידיעות אחרונות - ובה, בין היתר, הספר המרתק "פרקי אמהות", הכולל פרשנות חדשה ומעניינת של מגוון נשים בציבור הישראלי, מאמונה אלון עד שולמית אלוני, על פרקי אבות.
הלוואי שזה היה כך... 219475
הלוואי שמבקרים של המדע היו דורשים מעצמם קודם כל להתמצא בחומר.
''התורה שלי היא אחרת'' 225038
הדר, אני קוראת את האיזכור שלך לגבי "מדע נשי ומדע גברי", ואני די בהלם. בעיקר כי נתקלתי בנושא לפני כמה חודשים כשתרגמתי מאמר שעסק בדיוק בעניין של סיפורי חיים, והדהים אותי. אולי תעזרי לי כאן. ההשתאות נובעת מזה שמאוד לא פשוט לי לקבל את הרעיון של "מדע גברי ומדע נשי". מה שכן מובן לי, זה שבמשך שנים לא היתה לנשים אפשרות מספקת ללימוד, שלטה גישה פטריאכלית, ובמדעי החיים ובפילוסופיה מודרנית רווחו גישות ליניאריות והתפתחותיות. אכן, גברים הם אלו שעמדו בראש גישות אלו, כי סטטיסטית היו בעלי אפשרות לימודים טובה יותר. אני רואה את המצב קצת אחרת. בעין ביולוגית, יש הבדלים מסוימים בין זכר לנקבה, שאינם גדולים לעניין לימוד. אך לא כאן נעוצה הבעיה. הבעיה היא בייחוס למגדר. לא פשוט לי להעלות על הדעת נישול הזכרים מהיכולת לראייה לא-ליניארית, שלדעתי היא הראייה שתשלוט (וכבר רווחת) בעולם המדע. באותה מידה, ברור לי שאין עניין לטעון שנשים אינן אוחזות בתפיסה ליניארית. שאלה חשובה וגדולה מאוד, היא שאלת המגדר אל מול מין ביולוגי. גילינו שמין ביולוגי ומגדר הם דברים רחוקים מלהיות חד משמעיים, גם בתהליך הביולוגי היוצר זכר או/ו נקבה (לעובר עד גיל 3 שבועות יש את שתי המערכות), וגם בתפיסת המגדר של היחיד. בקיצור, אני חושבת שמצאתי מה מפריע לי בעסק הזה. ההגדרה המפרידה של זכר-נקבה. היא לא ממש קיימת... אנו רואים את הבלבול המגדרי הזה בחיים הסוציולוגיים, אבל הוא בפירוש לא מתחיל שם, אלא בכל תהליך יצירת הזוויג אצל האדם (או החיה), אין לנו הפרדה מוחלטת ומושלמת בין זכר לנקבה. מקרים של נשים (מגדרית, מבחינת מראה, אך ללא כושר רבייה) שהם בעלות כרומוזם Y (כלומר, זכרים גנטיים) ושאר תסמונות דומות, הם המקרים הבולטים של "חוסר ההחלטיות" של המערכת ההתפתחותית, או נכון יותר לומר, תוצאת המורכבות שלה. מה לגבי המקרים הפחות מורכבים, אלו שאינם נתפסים בעין הגנטיקה הישירה? תהליך קביעת אברי המין אצל העובר, מלווה בארגון מוחי תואם. זה תהליך סבוך ורב גורמים, וכידוע, לא תמיד חד-משמעי. עד כמה אנחנו באמת זכרים? עד כמה אנחנו באמת נקבות? זו אינה שאלה פילוסופית, אלא שאלה מדעית. לאור המצב הזה, על אף שאני, כנראה ואולי, בעלת אחוזי נקביות גבוהים, אין באפשרותי לקבוע שאני נקבה "גמורה" (כלומר, שלא חלה שום סטיה קטנה מתהליך נורמטיבי בעוברות - ואחריה).לאור הידע הזה לא פשוט לי להתייחס לבנ"א כזכר ונקבה, כי זה מאוד לא מדוייק...
''התורה שלי היא אחרת'' 225051
תוכלי להסביר טיפה לגבי גישות לינאריות ולא-לינאריות? מה במדעי-החיים, למשל, הוא לינארי? ומה הגישה הלא-לינארית שכבר רווחת בעולם המדע?
''התורה שלי היא אחרת'' 225510
גישה ליניארית היא גישה שבה אנו רואים רצף התפתחותי על פני קו כלשהו. בנקודה זו, חשוב מאוד להבחין בין התפיסות האנושיות, לבין "מה שבאמת קורה". מה שבאמת קורה, אנחנו לא תמיד יודעים, ומנסים להסביר לפי התפיסות האנושיות... דוגמא קטנה וטובה היא התפיסה של תיאורית ה"השתנות תוך כדי התאמה". זהו השם המקורי של תיאורית האבולוציה. דרווין, לכשעצמו, לא השתמש כלל במלה זו בכתביו (למעט פעם אחת במלה evolve). השתנות תוך כדי התאמה, היא תהליך שאינו ליניארי. כלומר, אנחנו לא יכולים להבחין במצב בו מין מסוים מתפתח למורכבות הולכת וגוברת לעד. דווקא, ידוע לנו כיום כי יתכן שהיו מינים שהגיעו למורכבות גדולה , כמו למשל איל הקורא האירי הענק, (שהוא לא קורא ולא רק אירי אבל ככה קוראים לו...) שהמוני שרידים שלו נמצאים. מין זה, שהגיע לגודל אדיר, נכחד, ייתכן דווקא בשל גודלו, בעוד מינים "מורכבים" פחות, שרדו. זוהי דוגמא לתיאוריה, שנתפסה כליניארית-התפתחותית, בעוד בעצם, אינה ליניארית, אין לנו קו התפתחות אחד ישר. תיאוריות התפתחותיות, הן גרסה של תיאוריות ליניאריות, שפשוט מעמידות את התיאוריה הקווית על פני קו עולה, סולם. גם במדעי החברה - התיאוריות של אריקסון, של פיאז'ה, למשל. כל גיל יש לו מאפיינים התפתחותיים משלו, ואם שלב מסוים בסולם לא נבנה כמו שצריך, השלבים הבאים לא יצליחו. כאן רואים תיאוריות ליניאריות-התפתחותיות במדעים שהדר מכנה "רכים". אני אישית לא מצאתי תיאוריות אלו רעועות, אבל אולי אחרים כן. יחד עם זאת, הובן יפה במדעי החברה שאין אנו יכולים לומר ש-X גרם ל-Y, אלא, שקיים קשר בין השניים, מתוך שאנו מכירים בהמצאותם של גורמים רבים ונוספים, המשפיעים על התהליך. זוהי התקדמות אל תיאוריות שאינן לינאריות, אינן משוואה קווית פשוטה. אני סבורה שבמדעי החיים יש לנו בעיה עם תיאוריות לינאריות. דוגמא מצויינת, היא המשוב ההורמונלי. כאן, למשל, יש לנו מצב מעגלי - אירוע חיצוני משפיע על הבלוטות הורמונליות, שמשפיעות על הפרשת בלוטות אחרות, וכך הלאה, עד שכמות הורמונים גבוהה מפסיקה פעילות של בלוטות מפרישות (משוב שלילי). אני רואה את הבעיתיות כשאני מנסה לרשום לעצמי את הפעולות הביולוגיות בצורה של X מוביל ל (חץ) Y, שגורם ל... וכו'. הסיבה היא, שיש ריבוי של גורמים שפועלים בצורה של השפעות גומלין זה על זה, ואת אלו אין אני יכולה לרשום בצורה לינארית. גם באקולוגיה, המצב הוא של מין "מעגלי הדדיות". מעגלים של התרחשויות הפועלות במקביל ומשפיעות זו על זו.
''התורה שלי היא אחרת'' 227224
מוזרה לי הטענה שבגלל שמדעי החברה "מכירים בהמצאותם של גורמים רבים ונוספים", אזי הם דוגלים בתיאוריות לא-לינאריות.
האם כאשר אני בודק תהליך מסויים - נגיד, התפתחות של שפה אל מול חשיפה לתקשורת בין גורמים אחרים - ומוצא קשר ביניהם, אך הקשר אינו מלא, האם זה אומר שאין כאן השפעה לינארית? למה לא?
אין סתירה בין האמירה "התפתחות שפה אצל ילד תלויה בחשיפה לתקשורת בין גורמים אחרים" לבין האמירה "התפתחות שפה אצל ילד תלויה (גם) בחשיפה לתקשורת בין גורם חיצוני לבין הילד". שניהם נכונים, ושתי הדרישות צריכות להתקיים כדי לאפשר התפתחות שפה אצל הילד‏1.
במילים אחרות - רגרסיה מרובת-משתנים היא עדיין רגרסיה לינארית.

1 נגיד, לצורך הדיון.
''התורה שלי היא אחרת'' 225443
Actually, Ruth, I was referring more to approaches to social sciences (not that I'm overruling the interference of values and stereotypes in natural and exact sciences, but the Feminist claim seems somewhat more dubious there). Mostly, where I'd seen the argument (mostly in the seventies, but sometimes today as part of more fragmented "feminisms") it goes as follows: the patriarchal approach to social science studies things using quantitative methods and hypotheses that are flawed to begin with, because they assume the male as "normal" and the female as "abnormal" or "deviant", and not only that, they are hard to criticize because they wear the mask of scientific objectivity. Feminist methodologies emphasize textual analysis (to find those given flaws within the text) and narrative (to give women a voice within research).

The confusion between sex and gender, to which you refer, is actually one of the weaker points of this argument. On one hand, feminists in the 70s were very vehement in their distinction between sex and gender. Therefore, the differences as far as they related to methodology were really a matter of socialization ("gender" rather than "sex"). However, the rejection of "male metholodogies" and the advocation of alternative methods assume, in themselves, a strong separation that is not only a function of social construction (and if we're socially constructed in a way that bars us from engaging in "male methodology", why should we accept it?).

I might not have fully understood your comment, and if so, please explain.


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים