תודה - ועוד משהו 221496
אורי קציר יום ד', 26/5/2004, 19:27
חבריה, תודה על התגובות ועל הפרגון. אני סבור באמת ובתמים שמדובר באירוע בעל משמעות ושראוי היה ללמד אותו בבתי הספר שלנו - כולל את המשמעויות הבעייתיות שבו (נטילת החוק לידיים, זיכוי רוצח המודה ברצח שביצע וכדומה).

לעניין זה, קיימת דוגמה נוספת של יהודי שהתנקש באישיות שנתפסה בעיניו כאחראית לרצח יהודים. האמת היא שיש כמה כאלה, כולל הרשל גרינשפן שירה ב-‏7 בנובמבר 1938 במזכיר השגרירות הגרמנית בפאריס, ארנסט פון ראט. התנקשות זו הייתה אחת העילות המרכזיות לפרוץ מאורעות ליל הבדולח, יומיים לאחר מכן, אבל הדבר כבר נשכח מלב.

אני מתכוון כאן לדוד פרנקפורטר. איש זה, בן למשפחת רבנים בסלובקיה, היה סטודנט באוניברסיטת ברן שבשווייץ. פרנקפורטר זעם על הרדיפות שהיו מנת חלקם של יהודי גרמניה ואוסטריה ועל ניסיונות הנאצים להחדיר את האנטישמיות הגזעית שלהם גם למדינה נייטרלית כשווייץ. הוא החליט להתנקש בחייו של וילהלם גוסטלוף, מי שהיה ה"גאולייטר" הנאצי בשווייץ והיה אחראי להפיכת דאבוס (שמהווה כיום במה לפעילות עסקית בינלאומית) למרכז הנאציזם בשווייץ ולמרכז קורי העכביש של רשתות ריגול שפעלו שם. פרנקפורטר לא רצה רק לנקום את רדיפות היהודים אלא גם לשחרר את שווייץ מפעילותו של גוסטלוף שבה ראה את שורש כל הרוע הנאצי באותה מדינה.

בפברואר 1936 ירה פרנקפורטר למוות בגוסטלוף בבית מגוריו של הנאצי. לאחר מכן ניגש לתחנת המשטרה המקומית והסגיר את עצמו. משפטו נפתח בדצמבר 1936 ולא נערך בשיטת המושבעים אלא על ידי הרכב שופטים ,רגיל". הנאצים, אגב, השקיעו לא מעט אמצעים ועבודה במשפט הזה. סופו של עניין, שלמרות דעת הקהל האוהדת שהייתה בשווייץ לפרנקפורטר דווקא, הוא נדון לשמונה עשרה שנות מאסר. הוא בילה בבית הכלא השווייצרי את כל שנות השואה, ושוחרר ב-‏1 ביוני 1945. כעבור שלושה חודשים הגיע בספינת מעפילים לארץ ישראל.

ובכן, הנה דוגמה לטיפול אחר בסוגיית רצח. אין לשכוח, כמובן, שגוסטלוף היה איש תעמולה ומודיעין ואילו פטליורה הורה ישירות על חיסול רבבות יהודים, אבל קיימות בהחלט נקודות להשוואה בנושא הדיון המשפטי, מאפייניו וההתמודדות עם סוגיית הפשע ועונשה.
אם כבר מדברים על פרנקפורטר וגוסטלוף 295627
האייל האלמוני • בתשובה לאורי קציר יום ב', 25/4/2005, 10:24
בשנה האחרונה יצא ספר, מומלץ ביותר, מאת גינטר גראס שנקרא "בהילוך של סרטן", שמספר את סיפורו של צעיר ניאו-נאצי (אם כי לא במובן הפופלרי של המילה של גלוח ראש ששורף מסעדות טורקיות) ותוך כדי כך מתחקה אחר הסיפור של גוסטלוף ופרנקפורטר.

גוסטלוף, שנרצח ע"י פרנקפורטר, זכה להאדרה ולהאלהה מצד הנאצים, שאף קראו אונייה על שמו. ברבות הזמן, הפכה האונייה, מאונייה שנועדה לפועלים גרמניים מטעם "החזית לעבודה הגרמנית", לספינת פליטים גרמניים, וסופה שהוטבעה ע"י צוללת סובייטית, וכך נשלחו כ-‏5000 איש למותם. היה זה האסון הימי הגדול ביותר מאז ומעולם, ודרכו מבקש גראס להבהיר, שדווקא ההמנעות מלדבר על הסבל של הגרמנים במלחמת העולם עלולה להביא לתוצאות הרסניות.

ברי שהנושא יכול לעורר מחלוקות קשות בנקל, אך הוא פותח פתח לנושאים שעד לאחרונה נחשבו בגדר "טאבו", נחלתם של קבוצות ימניות קיצוניות בלבד.
אם כבר מדברים על פרנקפורטר וגוסטלוף 295654
האייל והאלמוני מאד • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 25/4/2005, 11:23
אם מותר לנחש מי יזכה ראשון לאונייה על שמו מבין הקדושים יגאל עמיר, ברוך גולדשטיין או הרב כהנא, אפשר לפתוח את ההימורים כבר עכשיו.
ומסלול לנועזים: מתי האנייה תוטבע.
אם כבר מדברים על פרנקפורטר וגוסטלוף 295716
האייל האלמוני • בתשובה להאייל והאלמוני מאד יום ב', 25/4/2005, 13:55
האונייה גוסטלוף הוטבעה ב-‏30 בינואר 1945, וסביב התאריך הזה יש עוד משמעויות. ב-‏30 בינואר 1885 ‏1 נולד גוסטלוף, וב-‏30 בינואר 1933 עלה היטלר לשלטון.

עכשיו הכל פשוט יותר. מצא את יום הולדתו של יגאל עמיר, תוסיף 12 שנה מזמן התמוטטותה של מדינת ישראל, והרי לפניך תאריך טביעת האונייה.

‏1 אם זכרוני אינו מטעני.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות