 |
לעניין פוליגמיה חד מינית:
כאשר שני בני הזוג הם בני אותו מין, לא נוצר פער מספרי בין שתי קבוצות שיגרום ללחץ חברתי על בני קבוצה אחת להינשא. פוליגמיה היא מצב של קשר נישואין בין כל המעורבים, למרות שהקשר המיני אינו בין כל המעורבים. אני מניח שגם במשפחות חד-מיניות יכולה להיות אסימטריה שכזו, כלומר: אדם אחד יהיה בקשר מיני עם שני שותפים, וכל אחד מהם יהיה בקשר מיני רק איתו.
אין לי מושג עד כמה הדבר הזה נפוץ. ממילא הדיון הוא קצת מנותק היות שבאופן פורמלי אין קשרי נישואין חד מיניים בארץ (ונדמה לי שגם בעולם הרחב הוא קוריוז ולא משהו שניתן להפיק ממנו נתונים סטטיסטיים).
לעניין נתונים כלכליים על משפחות פוליגמיות:
לדעתי, אותה הבאתי גם במאמר, המפתח הוא דווקא מה שהבאת בסוגריים לאמור: (למרות תרגילי הקצבאות). בישראל המצב הוא כזה שאדם אינו צריך להיות עשיר כדי להיות פוליגמי. להיפך: הפוליגמיה משפרת את מצבו הכלכלי, היות שאחת מנשותיו נחשבת ל"אם חד הורית" על כל הבונוסים הכלכליים הנובעים מכך.
בקמרון או ביוטה הדבר אינו כך. בני המשפחה הם אלה האחראים לכלכלתה. לכן אצל מי שאינו מבוסס כלכלית אופציה פוליגמית אינה דבר ריאלי. גם בימי קדם היה המצב כך. לשליטים עשירים היו מספר רב של נשים ופילגשים. דלת העם לא הרשו לעצמם את הלוקסוס הזה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש