מסכימה, אבל בעצם לא 223
ראשית, ברכות על דיון שאכן הגיע זמנו בנושא הנוגע כמעט לכולנו. לא אגיב באשר לנושא ביטול גיוס החובה, כיוון שלדעתי, ולצערי, עדיין לא הגיעה ישראל למצב בו תוכל לוותר על כך. מצער,אך זהו המצב. ובאשר להעלאת השכר...אני מסכימה. ברור כי נוצר כאן מצב עגום מאוד הגובל בניצול מחפיר, אבל, עם כל הכבוד, להעלות את השכר לג'ובניקים הוא דבר שאיני מסכימה עמו. ברור לי כי כל תגובה לנושא תהייה בהכרח בעלת הכללה גורפת, וכדרכן של הכללות, אולי גם לא צודקת, אבל ג'ובניקים, המסיימים את יום עבודתם בערך בחמש אחר הצהריים, נניח שש, ואשר בשנים האחרונות אף אינם משרתים בימי שישי, יכולים להתכבד ולנסות למצוא לעצמם עבודה חלקית. בערב מלצרות אחד הם עשויים להרויח בדיוק את המשכורת החודשית העגומה המשולמת להם על ידי צה''ל. נכון, לא הוגן לעבוד במשרה מלאה בצה''ל ואז להדרש לעבוד במשרה נוספת, אבל כל עוד המצב הוא כזה, ישנם קורבנות להקריב.
לעומת זאת, החייל המשרת בלבנון, ולמה להרחיק, בבסיס סגור כלשהו, אינו יכול לעבוד, בואו נהיה רציניים, לא בשישבת בהם הוא מגיע הביתה, ואינו יכול ללמוד ולהתקרב כדי תואר, כפי שרבים מהג'ובניקים עושים. למותר לציין כי כאשר הם משתחררים, עם שלושת-רבעי תואר בידיהם, מצויים הם במצב טוב לאין שיעור מחייל אשר סיים שלוש שנות שירות בבסיס מרוחק.
אז בואו נהיה רציניים, ואם לא נעלה לכולם, הרי שבודאי לא, וגם לא בראש וראשונה, לג'ובניקים

חשוב לי לציין כי שירתי את מלוא התקופה בתפקיד שבהחלט ניתן להגדירו כ''קרבי'' כביכול, על אף היותי בת.
מסכימה, אבל בעצם לא 229
אה כן, רק שבשירות הקרבי מאוד שלך שכחו לספר לך שאסור לחייל לעבוד "בשעות הפנאי" שלו. חייל שעושה את זה בלי אישור מוצא את עצמו מהר מאוד בכלא... 1
מסכימה, אבל בעצם לא 232
כמה הייתי שמח להסכים עימך - לו בזמן השירות הצבאי היה מותר לי לעבוד בעבודה כלשהי. אך העובדה היא שצה"ל אוסר על חייליו לעבוד, ואף מטיל עליהם עונשי מעצר בשל העבירה הנוראית הזאת (שלילת זכויות האדם, כבר אמרנו). אפילו חיילים שכן מקבלים אישור עבודה מתקשים למצוא מקום עבודה שיסכים לחיות עם הקפריזות של המפקדים, שיכולים להורות לחייל להשאר במחנה בהתראה של רגע ולעיתים רבות בלי סיבה אמיתית.
לעזאזל - אפילו לכתוב באייל הקורא אסור לחייל מן המניין, ואנחנו אפילו לא משלמים לאנשים! (בינתיים, בינתיים...)

בכלל, האיסורים הגורפים החלים על חיילים הם די מחפירים. חייל המפרסם את יצירותיו הספרותיות, נניח, באתר במה חדשה, מעמיד עצמו בסיכון להעמדה לדין. צה"ל צריך לבחור - או שהוא מספק לחיילים באמת את כל צרכיהם (כולל משכורת הוגנת), או שהוא מאפשר להם לנצל את זמנם הפנוי כדי לקדם את ענייניהם האישיים כפי ראות עיניהם. דרך הלמך שצה"ל הולך בא אינה פתרון.
מסכימה, אבל בעצם לא 233
כפי שציינת – ההכללה גורפת, גורפת מדי.

שירתתי כ-"ג'ובניק" בבסיס פתוח. אבל... לימודים בזמן השירות? מעבר לעובדה שבזמן השירות לימודים, ממש כמו עבודה, אסורים (למעט באוניברסיטה הפתוחה), מי יכל ללמוד?

זה לא שלא ניסיתי. יום שירות ממוצע שלי כלל 3.5 שעות נסיעה (מהבית לבסיס ובחזרה) ובערך 8 שעות בבסיס. מתוך 8 שעות אלה, ביום ממוצע 4 ובימים קשים 7.5 עברו בעבודה פיזית קשה. בתנאים כאלה, מי מסוגל ללמוד!? מתי, בסופי שבוע, בהם בעיקר השלמתי שעות שינה?

ריאלית, אדם צודק. לא ניתן, במצב הנוכחי, לבטל את שירות החובה. אולם ניצול *הורי* החיילים הוא מנהג שחייב להפסק, והדרך היחידה להפסיקו היא העלאת שכר החיילים.

לפני שיתחיל סגן שר הבטחון לקשקש על כך שתקציב הבטחון מגיע עכשיו בחלקו הגדול מארה"ב, ולכן לא ניתן להשתמש בו בארץ, אקדים ואצהיר שאף חייל לא יתנגד לקבלת שכר בדולרים. :-)

ויפה שעה אחת קודם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים