חינוך והיסטוריה בארץ ישראל 247583
המאמר מעניין 0אם כי קצת מבולבל) והרשו לי להצטרף לדעה כי ראוי להכניס ללימוד ההיטוריה יותר מרק היסטוריה פוליטית-צבאית ("ההיסטוריה של הכוח"). באופן ספציפי לישראל, הייתי רוצה להציג כמה דברים בעייתיים מאוד בלימוד ההיסטוריה אצלנו ‏1:
1. עיסוק מינימלי במתודה ההיסטורית ובמחלוקות בין היסטוריונים. בספרים שמהם למדתי היו אמנם מדי פעם תרגילים בעבודה עם מקורות ראשוניים והבנתם, אך כמעט ולא הוקדש לכך זמן. וחשוב יותר, הלימוד הוצג בתור "*ה*היסטוריה" ללא התייחסות לאפשרות של קיום מחלוקת, עד היום, על סדר הארועים או על גורמיהם. דוגמא מצויינת לכך היא עניין בעיית הפליטים מ- 1948. כשאני למדתי, איש לא הזכיר את קיומה של גירסת "ההיסטוריונים החדשים" (בני מוריס וכד') שלא לדבר על לדון בה. גם לפני כמה שנים, כאשר נעשה ניסיון לשלב דעה זו בחומר הלימוד, קמה צעקה והספר המדובר נגנז. למה כמה צעקה? כי בציבור הישראלי, שנתחנך שנים על היסטוריה אחת ויחידה, כל ניסיון להציג את האופציה להיסטוריה אחרת מתקבל כשקרנות גרידא. אינני יודע מה המצב היום, אך עצם העובדה שבשאלה היסטורית כה קריטית אין חושפים את התלמידים בכלל לאופציה של מחלוקת, היא בעיני בדיוק סגידה להיסטוריה כסיפור מונוליטי, ובמלים אחרות: שטיפת מוח. שימו לב שאיני דורש שילמדו את בני מוריס בביה"ס כסיפור האמיתי, אלא שיציגו את גרסתו ואת הביקורת עליה ויאפשרו דיון בכך.
2. כפי שאמרתי לעיל, היסטוריה של תחומים ספציפיים (מדע, אמנות) אכן יכולה להיות מועברת בשיעורים המוקדשים להם. אבל זה גורם לתחום קריטי בהיסטוריה ליפול בין הכיסאות - זו שעוסקת ברעיונות, בזרמים תרבותיים וחברתיים, וכן הלאה. אפשר ללמד זאת במסגרת מקצוע נפרד ולכנות אותו "הגות" או "הומניזם", או לשלב את הלימוד בתחום ההיסטוריה. מנסיוני עד כה, הדבר לא נעשה כלל.
3. עוד דבר שלא משולב כלל בלימודי ההיסטוריה הוא עניין השפעת הטכנולוגיה על ההיסטוריה. בהיסטוריה של המאות ה- 19 וה- 20, מדובר על השפעה קריטית שבתיכון מתעלמים ממנה לחלוטין.
4. הלימוד בתיכון מתחלק ל"היסטוריה כללית" ו"היסטוריה של עם ישראל", והחלוקה ביניהן היא חצי-חצי (עם העדפה לעם ישראל). יש בזה היגיון מסוים, לו רק ההיסטוריה של עם ישראל לא הייתה מוגשת כסדרה של פוגרומים בלתי-קשורים, המסתיימים בציונות. הפרעות והאנטישמיות בקושי מוכנסים להקשר הכלל עולמי שלהן; ויותר מזה, הוגים יהודיים קדם-ציוניים, כמו הרמב"ם, הולכים לאיבוד. דברים שיכולים להיות מעניינים, כמו השוואה של תהליך ההתעוררות הלאומית של היהודים לשה של עמים אחרים באותה תקופה, אינם מוצגים מתוך עמדה של הדגשת הייחודיית של עם ישראל. וכרגיל, גם בתוך ההיסטוריה של עם ישראל, התקדמויות תרבותיות, מדעיות וחברתיות הן שוליות לעומת עוד פוגרום ועוד קונגרס ציוני.
5. יש התעלמות מוחלטת, שנראית מכוונת, מכל היסטוריה של דת שאינה יהדות. לא רק בודהה נמחק מההיסטוריה, אלא גם ישו, מוחמד, מרתין לותר וג'ון קלווין.

1 ידיעותיי בנושא מתבססות על התקופתה שלמדתי בתיכון, בסוף שנות ה- 80, ועל מידע חלקי לגבי תכניות לימודים שקיבלתי מאנשים צעירים ממני ומהתקשורת.
חינוך והיסטוריה בארץ ישראל 247600
התסייגויות קטנות מתקופת לימודיי:

3) נושא זה דווקא נזכר בהרחבה.

5) ישו, מוחמד וגם מרתין לותר נלמדו (מתוכם מוחמד זכה להיקף הנרחב ביותר).
חינוך והיסטוריה בארץ ישראל 247660
קיבלתי את ההסתייגות. הן יכולות להיות תולדה של תקופה/מקום/מוסד ספציפי/מורה ספציפי.
חינוך והיסטוריה בארץ ישראל 248765
3. כמו השועל

4. ההפרדה לא קיימת כיום בבית ספרי.

5. על ישו ומוחמד (ובעצם גם קצת רמב"ם) למדתי בכתה ח' במסגרת איזו תוכנית ניסויית (שמגמתה הייתה לימוד מאוחד של התחומים, דומה להצעה ב- 2. שלך, אבל בשילוב "יצירתיות"...; נראה לי שהיא לא מצליחה במיוחד- השנה היא נלמדת רק בכתה ז').
חינוך והיסטוריה בארץ ישראל 247705
1) עיסוק במתודה היסטורית? איםה אתה חושב שאתה? בכיתות של 40 תלמידים, עם מורים להיסטוריה ברמה אפס, ןבכיתות צפופות - אי אפשר ללמד נושאים מתקדמים, כגון מתודה היסטורית. אני לא בטוח שהמורים עצמם יודעים מה זה בכלל.
שלא לגבר על התלמידים.
אתה אולי שכחת, אבל התלמיד הממצוע בבית הספר לט מתעניין בחומר הנלמד, אלא רוצה לברוח משם כמה שיותר מהר.

בנוגע למחלוקות היסטוריות - זה יבלבל יותר מדי גם את התלמידים וגם את המורים. צריך אמת אחת.:(.
חינוך והיסטוריה בארץ ישראל 247838
אתה רציני?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים