תודה 251347
תודה על התגובות, באמת נעים להתמודד עם רמת עניין ורמת כתיבה והתייחסות גבוהות.
מקוצר זמן ויריעה גם כאן לא אמצה את מה שראוי להגיד בנושא הזה, ובהחלט היה נכון להקדיש לכל אחד מן הנושאים יותר מקום ופירוט. אין לי הרבה מה להגיב כיון שבסופו של דבר הקוראים השיבו על רוב ההשגות והשאלות שהוצגו. כמה הערות כלליות. ברור שהנושא הזה, כמו רוב העניינים החברתיים, הוא גם נתון לפירושים ערכיים. משנתי החברתית כלכלית אינה מגובשת כל כך כמו של הרבה מן הכותבים כאן, ואני בוחנת את התאגידים יותר מן הצד הפרוצדורלי של פיקוח על שררה, כוח, וכמובן הפרת זכויות אדם. בעוד שלגבי מדינות לאום אנחנו כבר מתמודדים עם הנושא הזה כמעט מאה שנה, הרי הבעייה שהצגתי היא חדשה יחסית ולכן דורשת כלים חדשים. זה לא אומר שגם אם יפותחו כלים הם יהיו יעילים במיוחד, כפי שיש ליקויים בפיקוח על הפרות זכויות אדם וניצול לרעה של כוח במישור הפוליטי.
ניסיתי רק להעביר את הפוקוס קצת לכאן ועכשיו, כלומר לישראל, ולהכניס את זה לקונטקסט. מלחמת עירק היא דוגמא טובה לשאלה עד כמה תאגידי ענק יזמו אותה ונהנו מפירותיה. בצד הישראלי של המשוואה, יש שאלות נגזרות, כיון שישראל מעורבת עמוק בעסקים וגם בביצוע של נושא המלחמה בעירק. ואם בארצות הברית הנושא של מלחמה למען עסקים הוא לא ממש חדש, הרי בישראל הוא מאד חדש ומבלבל. האתוס הבטחוני של ישראל הוא מאד מובהק, לאומי, דתי אפילו, אבל מעולם לא נתפס אצלינו כעניין כלכלי, או ביזנס. ואני לא יודעת עד כמה זה אי פעם יתקבל פה כלגיטימי. (ואם כן, נותר עניין החלוקה של רווחים, שכן בארץ הצבא מנותק רשמית מהעולם העסקי, ואם הוא מתחיל להתערבב איתו, אנשים ירצו לדעת איך ולאן הולך הכסף, ואולי לדאוג למשל שכספים כאלה יוקצו ל...עובדי הקבלן בכי"ל ? לא יודעת). באשר לקשר בין בטחון לבעייה כמו פייזר או קוקה קולה, זה מתבקש מן הקשר בין כסף, בטחון, ומירכוז של כוח. גם המקרה של הגזזת, שהובא כאן בקישור, מסתבר שהוא קשור לצבא האמריקאי. כלומר, יש הרבה כסף בבטחון, קל לשמור על סודיות, וקל "לקנות" אנשים שיושבים על סמכויות ניכרות. כמו כן, הצבא יכול לספק "שפני ניסוי" בקלות יחסית. גם לי חסר מידע ספציפי בקשר לתעשיות התרופות בישראל, כלומר, למשל מידע פשוט כמו כמה כסף נכנס לישראל מתאגידים כמו פייזר לנושאים של מחקר, ומה סוגי המחקר בגדול ? והאם יש גם מכרזים או חוזים שמשרד הבטחון או הצבא נותן לחברות האלה. אולי מכל הכלכלנים פה יש מישהו עם הצעה קונקרטית איפה יש בכלל מידע כזה בצורה מרוכזת ? סתם מעניין לדעת. ההשוואה לדרום אמריקה ואולי וייטנם היא בעיני רלוונטית, ולו רק בגלל נתוני הסיוע של האמריקאים ודפוסי הפעולה שלהם במדינות שהם מסייעים להן בצורה "כבדה". אני חושבת שאנחנו כציבור קצת תמימים בקשר לצורה שבה פועלת ארצות הברית, ומפתחים איזו רומנטיזציה של "ידידות" בלי לבדוק מה המחיר שלה. גם במונחים של "ייצוא והחצנת עלויות אנוש", גם ברמה התרבותית וגם המחיר של הסכסוך עם השכנים, שיש לו גם דלק מהתפיסות האמריקאיות בקשר למדינות ערב והאסלם שלא בהכרח זהות לשלנו ולאינטרסים שלנו כעם. בקיצור, לנוכח החשש שמתפתח בארצות הברית עצמה, וכמובן במדינות לווין, שהתאגידים הענקיים מחוברים למערכות הפוליטיות האמריקאיות ומכתיבים מדיניות חוץ ובטחון מסויימת מאד, כדאי שנפתח את הראש לחשיבה ביקורתית. זה לא מזיק, אם לא מועיל.

איריס

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים