 |
|
 |
||
|
||||
 |
אפרופו חנויות קטנות בסכנת סגירה שמצווה לעזור להן, יש אחת כזו בתחילת רחוב רמב''ם (ממש מול מקדולנדס וליד העיריה) ברעננה. יש שם יוגורט מחלב בפלו (ברצינות), ציזיקי מדהים, לחם ביתי אפוי ללא שמרים, ריבות במרקם מושלם עם המתקה מדויקת (עגבניות שרי, תפוזים עם נענע, בצל, תות ועוד), מרקים ביתים, גבינות מיוחדות, סלטים, בצק ביתי לאטריות, ושירות נהדר. יש דברים שפשוט אין להם תחליף ברשתות ענק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע בשמרים? וברצינות, מרת עזגד התחילה פה במה שיכול להיות רעיון מבריק: אנשים, נשים, טפים וטפות! אנא, במטותא מכם, רישמו כאן את כל המקומות הקטנים אליהם אתם הולכים מידי פעם, ושהייתם רוצים שאנשים אחרים ידעו עליהם. מכולות קטנות ומקסימות, מסעדות קטנות וביתיות, מעדניות, בתי-קפה, סנדלרים, חייטים - לא חשוב המקצוע, חשוב היחס וגודל המקום. אם זאת מסעדת יוקרה מדהימה, אני בטוח שהם יסתדרו בלעדינו. אבל המקומות הקטנים, הם צריכים אותנו, האנשים הקטנים. אני מוסיף לרשימה את רשת (אוקיי, רשת - אבל ממש קטנה. שניים שלושה סניפים.) מעדניות איוו בירושלים, ובגלל סיבה טובה - הם מחזיקים כמות מצומצמת של סלטים מעשה בית, שאשה אחת מכינה בשבילם. הסלטים כוללים סלט טונה מצוין, סלט חצילים מדהים, סלט ביצים עסיסי, אבל בעיקר את הכבד הקצוץ הטעים ביותר ביקום. אם אינכם צמחונים, ואם אתם מגיעים פעם לירושלים, אל תוותרו וקנו לעצמכם קצת מהכבד הקצוץ הזה. יש מעט דברים שמביאים את הקלישאה "פיצוץ של טעמים בפה" לידי מציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון נפלא. הייתי שם לפני די הרבה זמן אומנם אבל הרשו לי להמליץ... למרות המרחק ליד דימונה כן זה מה שרשום דימונה יש כביש שפונה לכיוון ירוחם שם באמצע בערך יש חווה שבה מגדלים סברסים. תאמת די גדולה ודי קשה לפספס אבל בתוך החווה יש מסעדה שמרחוק נראת כמו הצרות שלנו. אבל לאחר שהסקרנות היכתה בי ובחברי שהיו איתי נכנסנו הובטח לנן משהו בסגנון מכסיקני. טוב במכסיקו עוד לא הייתי ואני לא יודע אם מה שיש שם אפשר למצוא במכסיקו אבל אכלתי שם בפעם הראשונה בחיי (ולא האחרונה) סברס ממולא. ולמעשה הרעיון כפי שהוסבר לנו ''מכסיקני'' הוא לא בדיוק אלא יותר מבוסס על הענפים של הסברס. הם עושים שם מספר גדול של מוצרים מסברס והכול בהכנה ביתית. איזה משהי מדימונה אחראית על האוכל. בקיצור למי שעובר שם מומלץ לנסות בעיקר את החמוצים הם מענפים של סברס ולא בדיוק מושכים את העיין. אבל לאחר שטועמים ואני מחובבי החמוצים באשר הם. רועי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה באמת רע בהם, אבל לחם יכול בהחלט לצאת טעים מאוד גם בלעדיהם (וזה בדוק). ובאשר לסברס- אני אספר את זה לגברת מהחנות הקטנה ברעננה- אולי היא תעשה מזה ריבה. סטארט-אפ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור הסברסים העלה לחלוחית בעיניי - אמנם לא הייתי שם כבר די הרבה זמן, אבל (אם במרקים עסקינן), המרק הטוב שטעמתי בחיי בא ממסעדה מקסיקנית מצוינת בשם 'קקטוס', ברחוב הירקון בתל-אביב. המסעדה מגישה מרק טורטיה חמוץ-חריף שברור לי לחלוטין שהמתכון שלו מגיע מלוציפר עצמו. חוץ מזה, גם שאר המנות שם מצוינות וענקיות, המחירים סבירים, העיצוב מקסים והשרות נחמד. בהחלט כדאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברה אני נמצא במכסיקו ואני ,מנסיעותי הרבות בעולם ,יכול להצהיר ש-אין כמו האוכל המכסיקני ! אוכל מגוון ביותר בטעמים שונים עשויים ממרכיבים בריאים ומזינים פשוט מ ד ה י ם ! ניתן למצא דוכנים בכל פינת רחוב, מוכרים אוכל בתוך מכוניות ואיפה לא... חגיגה לשמה ! אןפה אהרוני כשצריך אותו...? MZ
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הבעיות עם האוכל המקסיקני (חוץ מהצורה האסטתית המחרידה שלו) היא שלרוב הוא פשוט מסרב להישאר בבטן למעלה מחמש דקות, וזה לא מפתיע לאור התחושה (ומראה העיניים) שאתה אוכל משהו שכבר שהה בקיבה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרג (Greg) , הוא בית קפה זעיר, מעוצב בוהמיינית משהו ואפוף עשן סיגריות במרכז הכרמל, חיפה, עם סניף מרווח קצת יותר באוניברסיטת חיפה. אולי יש עוד סניפים בארץ, לא יודע. הם עושים עוגיות תוצרת ביתית, שנראות טעימות ויום אחד אני אבדוק, ומוכרים קפה במשקל, וגם תה במשקל, ואת זה האחרון באתי להלל כאן. אני לא יודע מאיפה הם משיגים את התה שלהם, האם יש להם קשרים מיוחדים בסין, הודו וקניה, אבל למי שיודע להעריך את "טווינינגס", למשל, מדובר במשהו טוב אפילו יותר, ובהרבה. שלושה זנים ניסיתי עד כה אצלם: דרג'ילינג, משהו שהם קוראים לו "פורמוזה" ומשהו שקוראים לו "סיני שחור". שלושתם מרגשים, לא פחות. אגב, לפי משקל התה שלהם לא יקר בהרבה מ"טווינינגס" או היותר טובים של ויסוצקי, שקונים בסופרמרקט. כמובן שאתם עלולים למצוא את עצמכם שותים הרבה יותר תה, ואז זה כן יעלה יותר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסקרן אותי אם כשהתגובה הזו נכתבה קפה גרג (שהוא היום אחד הידועים בארץ לדעתי) באמת היה עסק קטן ומבודד. אם כן, זה נורא מגניב. כמו לראות את הערך על ברק אובמה בויקיפדיה מ2004. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כן, אז התהליך שהוא עבר הוא דווקא תהליך של דה-מגניביזציה לאורך השנים. האמת, זה נכון גם לגבי הברק של הנשיא אובמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הארכיאולוגיה. מסקרן אותי מה חושבים עכשיו אנשים שמכירים את הרשת ונכנסים לאותו סניף במרכז הכרמל (כן, הוא עדיין קיים, והשתנה קצת, אבל לא בכיוון של התחדשות. לטובה ולרעה) בלי לדעת שמכאן זה התחיל. הם בטח תמהים מה קרה לגרג שהם פתחו סניף כל כך מרופט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להיות בסניף מעולם, אני מנחש שהוא כבר לא אפוף עשן סיגריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר אחד שכחת - וזה לציין את שם החנות. בתור רענני (שגר די קרוב למרכז), אני אלך לשם בשמחה, אם רק אכיר אותה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה השם שלה- ''חנות קטנה וטעימה''. זה ממש מול ''הכי טוב בעיר'' (הירקות של אילן), בתחילת רחוב רמב''ם (ליד ''דינה בוק שופ''). לגברת קוראים תמי, ואם אדם וביבי מדברים על ממרח זיתים- כשאתה מגיע לשם, תבקש ממנה שתתן לך לטעום את ממרח הזיתים שלה (על לחם בלי שמרים, כמובן). בתיאבון. נ.ב. תראו איזה מצוות אפשר לעשות ב''אייל''. גם להשביע נפש רעבה וגם לתרום לצמיחת חנויות קטנות (וטעימות). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |