בהמשך לקו הרעיוני 26
הכותב, להלן גורביץ' (שכונה "ההיסטוריון", אי אז במימי אולטינט העכורים), מציג פן אחד של השמאל החדש (יחסית) במדינת ישראל. שמאל אשר רואה את מרצ וחבריה כשותפים למעשה לדרכו של הליכוד.
למעשה, השמאל הראדיקלי (שניצניו נטמנו כבר בימי "מצפן" ו"דרך הניצוץ") ראה מלכתחילה את כל הטרמינולוגיה הציונית, וכל האינפורמציה המתפרסמת בגופים הכפופים לשלטון הקונצנזוס הציוני, ככזאת המטמיעה ומנציחה דיכוי של האחר, ובעיקר הערבי, ובעיקר הערבי-פלסטיני.

מכיוון שכך, ההיסטוריונים ה"חדשים", שבני מוריס הוא, פחות או יותר, הסמן הימני שלהם, מציגים נראטיב אלטרנטיבי. ויסלח לי גורביץ' אם אני חוטא בפפאיזם מסויימים בשימושי במילה נראטיב בהקשר של היסטוריה.
אני לא מאמין בטוטאליות של הנראטיב, אני לא חושב שמישהו יכול לעשות כן, שאז - איזו דעה ניתן לחוות על עניין כלשהו?
הנראטיב האלטרנטיבי, המדבר על גירוש מכוון ושיטתי, ועל יהדותה של המדינה ככזאת שחורגת ממה שה"שמאל" הציוני רואה כיהדות, קרי - כפייה דתית וכדומה.
השמאל הציוני, לפי השקפה זו, הוא מין אפיקורס לתיאבון - לא נוח לי שאין תחבורה ציבורית בשבת - לכן אלחם על כך.
יהדותה של המדינה, כמהות כוללנית יותר מכמה חברי כנסת עם כיפות, היא בעצם הטמעת המונח "רוב יהודי במדינה יהודית" כקונצנזוס לאומי.

הציונים שקוראים מכתב זה - שאלו את עצמכם איפה נגמרת הדמוקרטיה של המדינה הזאת? מה יקרה לצביון היהודי שלה אם לפתע יהיו כאן רק 49 אחוז יהודים מכלל האוכלוסיה, במקום שמונים אחוז?
עד היכן מגיעה הדמוקרטיה כשמתפוצץ אוטובוס, ואיכה במדינה המחשיבה את עצמה מתוקנת - עובר חוק נגד עינויים רק לאחר יובל שנים?

בכל אופן - הנקודה שרציתי להבהיר היא שהיסטוריונים החדשים הם רק פן אחד של מגמה איטית (ויחסית שולית נכון לכתיבת שורות אלה) של ראיה אלטרנטיבית של המציאות הישראלית, לאו דווקא דרך הפריזמה הציונית.

וסתם להשכלה כללית - קיים גוף בשם "המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית", ידוע גם בשמו AIC
ששם לו למטרה להפיץ אינפורמציה חלופית לזו המופצת בשופרות הרגילים של המשטר, עיתוני היום והטלוויזיה.
חפשו אותם באינטרנט או משהו, כי אין לי מושג מה הכתובת של האתר שלהם.
מה שכן, הם מוציאים עיתון בשם "מצד שני", שמעניין לקרוא אותו, גם אם לדעתי האישית לפעמים יש שם יציאות ממש תמוהות.

בברכה
שיר

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים