![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
דוגמא מפחידה ל-80% ניבוי: כיון שאשתי היתה כבת שלושים וחמש כשנשאה את ילדנו נשלחנו לבדיקת שקיפות עורפית. תוצאות הבדיקה ניבו 92% שלילדנו דאון סינדרום. עברו עלינו מספר שבועות מבעיטים עד שבדיקת המי-שפיר הראתה שהכל תקין. אני לא באמת מבין את הטעם בבדיקה שהטעות הסטטיסטית שלה כ"כ גדולה כך שכל החלטה שבאה בעקבותיה תהיה נמהרת. אבל סוף טוב הכל טוב - הילד נולד בריא כשור. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"שבועות מבעיטים" זה כשהעובר מרבה להשתמש ברגליו כדי להכריז על קיומו? (צ"ל "מבעיתים", ואכן אני לא מקנא בכם. סוף טוב...) |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הרשה לי לחלוק על האינטפרטציה שלך: בדיקת השקיפות העלתה שיש *סיכוי* גבוה לדאון? המסקנה לא צריכה להיות להפיל ומיד, אלא- עכשיו יש הצדקה לבדיקה פולשנית אבל ודאית יותר, שסיכוניה בצידה ( אותו אחד ל200 המפורסמים), שבנסיבות אחרות אולי לא הייתם עושים. בקיצור- פעלתם נכון, אבל לולא תוצאות הבדיקה הראשונה, אולי לא הייתם מסתכנים בשניה. | ![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |