 |
|
 |
||
|
||||
 |
"בספטמבר קיבל היועץ המשפטי לממשלה מכתב מהיועצת המשפטית של האוניברסיטה העברית בירושלים, פפי יקירביץ'. הנדון: "זיוף קטעי סרטים ממשפט אייכמן". יקירביץ' כותבת: "הריני להביא לידיעתך אירוע חמור ביותר אשר לדעתנו מהווה אף עבירה פלילית ומצדיק גם טיפול מטעם רשויות המדינה". היא מסבירה כי "מנהל הארכיון (הכוונה לארכיון הסרטים היהודי ע"ש ספילברג, ג"פ) הביא לידיעתנו כי בשנת 1999 הופק סרט בשם 'הספציאליסט' המתיימר להיות סרט דוקומנטרי של משפט אייכמן... לתדהמתנו התברר כי חלקים רבים מסרטי המשפט אשר שולבו בסרט זויפו". תלונת האוניברסיטה העברית ליועץ המשפטי מתבססת על מחקר שעשה הלל טרייסטר, מנהל ארכיון הסרטים היהודי ע"ש סטיוון ספילברג, השוכן בקמפוס האוניברסיטה העברית." בסוף הכתבה הובאה תגובתו של סיון. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התלונות הללו נראות לי מוזרות. הן מאשימות את סיוון כאילו ניסה להציג את אייכמן כאיש נחמד ואת התובע כרע. זו הבנה מאוד מוזרה של סרט שמתבסס, במוצהר, על הרעיונות שכתבה חנה ארנדט בספרה "אייכמן בירושלים: על הבנאליה של הרוע". סיוון אכן ניסה להציג את אייכמן ואת הרוע שלו כבנאלי, אך בכך הוא לא ביקש להפחית באשמה של אייכמן, אלא להעלות שאלות רלוונטיות אודות טבע האדם ואודות כל התקופה האיומה הזאת בהיסטוריה של האנושות, ואיך העם הגרמני התדרדר לשפל כזה של התנהגות נטולת-מוסר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הנקודה הפחות בעייתית. בכתבה הועלתה שורה ארוכה של עיוותים, ''בישולים'' ועריכה מאוד-מאוד מסלפת. סיון מתחמק מהשאלות בצורה ילדותית ולא רצינית בעליל. לי, לפחות, ברור שעיוותים אלו בוצעו בכוונה כדי להעביר מסר כלשהו. יכול להיות שמדובר במסר של ארנדט על הבנאליות של הרוע, אבל גם אם המסר אינו משוקץ אין זה מצדיק עיוות של המציאות. יש לי הרגשה, שסיון ניסה כן ליצור מעין יחס של סימפטיה בין הצופה לאייכמן, וכלל לא ברור לי שמסיבות ראויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סימפטיה, אלא הכרה בכך שמדובר כאן באדם, ולא רק זאת, אלא אדם שיכול היה להיות כל אדם אחר. במקרה היה זה מר אייכמן ולא מר שרדר, או מר ברלייה, או מר פילדינג או רוסונוב או ווינצ'נזו. זה המסר של הסרט, ולדעתי אין זה משנה כלל אם לצורך העניין עוותו הסרטים המקוריים - הסרט הוא משל, ולא סרט תיעודי. ככזה, אין זה משנה אם המשל מבוסס על מקרה אמיתי או לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, כאשר מציעים תיאוריה לפירוש המציאות, אין משמעות לשאלה האם היא מבוססת על עובדות, או שהעובדות שהיא מציגה בשקר יסודן? כלומר - יכול להיות שארנדט טעתה, שהרוע של אייכמן לא היה "בנאלי". או אולי סתם יכול להיות שיש עומק נוסף, שבהתחלה הוא היה בנאלי אבל יחד עם הכח הושחתה הבנאליות וכיוצא בזאת. כאשר מעוותים את המציאות, ומציגים שקרים בתור עובדות - זה לא מסייע להבנה האנושית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרט תיעודי הוא אמנם צירה המבטאת את נק' המבט והאידיאולוגיה של יוצרו, אך עדיין יש לו מחוייבות בסיסית שלא לסלף במודע את החומרים הבסיסיים עליהם הוא מתבסס. לחבר בסרט תשובות ושאלות לא תואמות למשל, זה מעשה לא ישר, הפוגם באמון הבסיסי של הצופים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם זאת אני מסכים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |