ציטטה מתוך ''ספיבק'', ספרו המשעשע של רוגל אלפר 283137
...רק לילד יהיה עתיד. כי אחריו יבוא עוד אחד. ואולי עוד אחד. ויהיה רעש בבית. המון רעש. ובכי. וריבים. ושיעולים לחים וטורדניים שמפלחים את השקט של הלילה, כשמנסים לישון, או מנסים לכתוב, מנסים להתרכז, לעזאזל, מישהו כאן מנסה להתרכז ולכתוב ספר וצריך קצת שקט, והשיעול המזדיין הזה של הילד או הילדה לא מפסיק, וצריך לראות אם היא או הוא, הדבר הזה, בסדר, או צריך משהו, או הקיא, או עשה פיפי במיטה. צריך לטפל בהם. צריך לדאוג להם. צריך לפנות להם מקום, להם ולטרוניות שלהם, ולצחוק שלהם, ולחברים שלהם, ולהסיע אותם, ולהחזיר אותם, ולי אין מקום. דרשתי ממנה להפיל. אמרתי לה שאני עדיין צריך את השקט, כדי לכתוב עוד ספר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים