הערה היסטורית-תרבותית 2835
מלחמת האזרחים האמריקנית, יותר משהיא המלחמה המודרנית הראשונה, מהווה מפגש-תרבותי מעניין מאוד בין המלחמה ה"מודרנית" (שאותה ראינו אח"כ במלחמת העולם הראשונה והלאה) והמלחמה ה"קלאסית", שהיתה נהוגה באירופה עד מלחמות נפוליון בערך.
הדרומיים
דגלו בגישה ה"מסורתית": תמרוני-אגף גדולים, הסתערות פרשים, מלחמת גרילה (אני כולל אותה בתחום זה כי היא מנוגדת ללוחמה ה"מודרנית", המעדיפה הפגזות-ארטילריה מאסיביות, כמו שמבטא צחי ברזניק). גנרל לי הצטיין במיוחד)
בסוג לוחמה זה, שדמה מעט לקרב-שחמט גדול.
הגנרל הצפוני האולטימטיבי היה גנרל גרנט, "הקצב", שהטיל חיילים למערכה בלי חשבון, קצר את כוחות האויב (ואת כוחותיו) באש ארטילרית, והיה גם מטיל פצצת-אטום על ריצ'מונד, אם רק יכל. שיטת הלוחמה הזו הדגישה אלמנטים מודרניים - תקשורת, שליטה ריכוזית, לוחמה המונית.
אבל האם בחשבון-סופי, הרוויחה האנושות מכך שהמלחמה הפכה לתעשייה בזכות הרעיונות ה"מודרניים" האלו?
הערה היסטורית-תרבותית 2840
אני לא בטוח שהאבחנה שלך מדויקת. קצירת אנשים ("הקצב") דווקא היתה נפוצה מאוד במלחמות עתיקות - אנשים תמיד היו, והרבה, ולא אכפת היה לאף-אחד מהם.
מה שאתה מתאר נשמע לי יותר כמו ההבדל בין תורת הלחימה הסובייטית לזו המערבית: הראשונה דוגלת בכמות (אם תזרוק מספיק טנקים גרועים לקרב, ננצח) והשניה באיכות (אם תפתח טנקים מתוחכמים, תנצח).
הערה היסטורית-תרבותית 2845
מלחמת האזרחים מובחנת בכך שהיא השתמשה כבר בכלי נשק מודרניים, אבל בטקטיקות נפוליאוניות: התקרבות עד טווח אפס, וירי. הביטוי "לראות לאויב את הלבן בעיניים" הומצא אז, ולא על ידי ראש ממשלה ישראלי מסוים.

התוצאה של השילוב הזה הייתה מספר הרוגים עצום, שאכן הזכיר את מלחמת העולם הראשונה. אז הופיעו הצוללות הראשונות, הספינות המשוריינות הראשונות, השימוש בבלונים לתצפית, ולוחמת חפירות.

בשתי המלחמות הללו קיימת תופעה מעניינת של התרועעות בין חיילים משני הצדדים, שהתבטאה בהחלפת מזון, טבק, ושאר מצרכים, וכן, לעיתים, משחקים בין שני הצדדים - בייסבול במלחמת האזרחים, כדורגל בין מכתשי הפגזים במלחמת העולם - תופעות שהופרעו על ידי גנרלים נרגנים. המלחמה חדלה להיות אישית, הפכה להתליך תעשייתי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים