 |
|
 |
||
|
||||
 |
סלט ישראלי שבאופן בסיסי מתחיל משילוב של קאראטה וג'ודו ומשלב אלמנטים של ג'יאו-ג'יטסו ואאיקידו מאוחר יותר. נצר לבית מדרשתו של דניס, למי שמכיר. המעין חצי-פירוט כאן מצחיק. כלומר זה נראו כאילו היה ניסיון לפרט את האומנויות לחימה ה"נפוצות" בארץ, אבל נראה שזה מוטה משהו לפי פיקנטיות וחשיפה תקשורתית. אני נאלץ להודות שאין לי מושג עד כמה קפוארה וטאי-צ'י נפוצים בהשוואה לאיגרוף תאילנדי, אאיקידו, טאי-קוואן-דו וג'יאו-ג'יטסו, אבל אני בכלל לא בטוח שהם נפוצים יותר, אני אפילו דיי סקפטי לגבי העניין. אגב גם הנינג'יטסו יובא לארץ אבל במקרה הזה כמעט ברור שהוא אחרון ברשימה לפי תפוצה. בכל אופן אני חושד שמרבית המכונים והמאמנים בארץ משלבים אומנויות לחימה גם כשבאופן מוצהר הם מלמדים שיטה ספציפית. _______ אני חושב שלאור מצבם העכשיווי של נתונים פיסיים מסויימים אפשר לשייך את הסיפור הזה באופן רשמי מבחינתי ל"עבר הרחוק".. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הטעות הנפוצה היא לחשוב על השיטות לפי השמות שלהן. השמות מייצגים כותרת של כיוון של השיטה, שיטות מסווגות ע''י ראשי מועדונים וראשי שיטה(לפחות בשיטות המזרח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שהבנתי את התגובה שלך. אכפת לך לנסות ניסוח אחר ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשבילך. קח את המילים גו ג'ו. הפירוש שלהן הוא קשה רך. הכוונה היא לשיטות שמשתמשות במיזוג של השיטות הקדומות יותר, שהתלבשו על פן מסוים-קשה או רך. יכולות להיות שיטות רבות שיגדירו את עצמן כגוג'ו ריו (דרך הקשה רך). או המילה קראטה. יש לה משמעות שונה ביפנית ובסינית. נדמה לי שבתחילה בסין המשמעות היתה ה''אגרוף הסיני'', ובהמשך ביפן היא קיבלה את המשמעות של היום, היד ריקה. מכאן שכל שיטה שלא עושה שימוש בכלי נשק, מוגדרת כקראטה. לעומת זאת, הזרמים נובעים מראשי שיטה. יש שיטות שראשיהן יושבים באוקינאווה, או דרא''פ, ויש אחרים שמקורם בסין. אבל אפילו בינהם (ראשי השיטה לראשי המועדון) קיימים הבדלים בצורה, תלוי ברמה והוותק של ראש המועדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. אז לדעתך עד כמה העירוב שאנחנו עדים לו נובע מהשיטות עצמן, ועד כמה מועדונים ומאמנים בארץ משלבים שיטות או תת-שיטות שונות ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אתה נכנס לשטח אפור, שכן כיום כבר קשה נורא לאתר את המקור לכל זרם בארץ, עקב ריבוי המועדונים בשנות התשעים. לזה הוסיפו גם כל מזייפי התארים כגון בניימיני, שלקחו לעצמם זכות על שיטות שהם ''המציאו'' בעצמם (במקרה הטוב שינו קצת, במקרה הרע-בניימיני-העתיקו). אותה בעיה קיימת כיום בעולם כולו, מכיוון שאין מרכז יחיד מוצהר לענפי אומנויות הלחימה מהמזרח. החלק הבולט הולך אחרי המרכז באוקינאווה, אבל יש גם אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואין כמו בעיטה בביצים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או בשמה בשפת הקראטה(יפנית) - קין גרי. עוזר מאוד לנשים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |