משונה 290060
לא מובן לי איך אפשר להצדיק את החוק הזה בלי לאפשר לאדם לוותר על יהדותו.

שאלה למבינים: מי שגויר יכול להתחרט? ומה אם היה תינוק וגויר בלי שנשאל על כך?
משונה 290072
השופטים הביעו חשש כי אם יותר לעובד לבחור את יום המנוחה, יכפו מעסיקים על עובדיהם את היום הנוח להם ולא ייתנו בידם בחירה אמיתית. אם תיתן לאדם לוותר על יהדותו בקלות, תחזור הקושיה למקומה.

על פי ההלכה, מי שהתגייר אינו יכול להתחרט.
מה שגיירוהו כשהיה קטן יכול למחות כשגדל ולוותר על יהדותו.

על פי פירוש בג''ץ לחוק הישראלי בפרשת האח דניאל (אוסוואלד רופאייזן), יהודי שהתנצר אינו יהודי עוד. לא ידוע לי אם חוק שעות עבודה ומנוחה נבחן בהקשר זה.
משונה 290078
כפי שהמעביד יכול לכפות עלי שעות שינה מסוימות (למשל, עבודה בלילה), והמקסימום שאני יכול לעשות הוא לסרב למשרה, כך גם יוכל המעביד לכפות עלי יום מנוחה ספציפי – ואיני רואה כל פסול בכך, ובלבד שלכל עובד *יש* יום מנוחה פעם בשבוע, עם הקפדה חמורה על קיומו.
משונה 290080
השופטים סברו שלא רצוי כי המעביד יכפה עליך את יום המנוחה המתאים לו. לטענתם, מוטב שיום המנוחה השבועי יהיה משותף לכל המשפחה.
משונה 290097
ושעות השינה, לא ראוי שתהינה משותפות לכל המשפחה? והחופשה השנתית?

ומה בדבר רווקים שמעדיפים יום מנוחה ביום ו' (אחרי המסיבות של יום חמישי) – הרי אין להם "משפחה" לתאם איתה את יום המנוחה? או זקנים גלמודים (שעודם עובדים, כדי לא להיות לבדם) המעדיפים יום חופש ביום ג' דווקא, משום שאז יש להם את פגישת המועדון? ואם נעבור לשבוע לימודים של 5 ימים (ע"ע דברת), מה בדבר משפחות שרוצות שהאב יהיה עם הילדים ביום ו', והאם בשבת?

הבעיה היחידה עם בחירה חופשית היא שדתיים לא יוכלו לעבוד במקומות שיש להם מספיק עובדים הנופשים בשבת; אלא שבמדינת ישראל יש די והותר מקומות עבודה שאינם פתוחים בשבת (ממפעלי מזון דרך רשויות המדינה ועד חברות בבעלות דתית).

המצב האבסורדי כיום הוא: (א) הדתיים בחרו מרצונם שלא לעבוד ביום מסוים; (ב) כדי למנוע יתרון מאחרים, בואו נאסור על *כולם* לעבוד ביום זה. סליחה, אבל זה לא ממש מסתדר לי עם "חופש העיסוק".
משונה 290176
לי זה לא ממש מסתדר עם ''לא כפייה דתית''.
משונה 290376
מה המשמעות מבחינתך למדינה יהודית? ולשם מה להחזיק מדינה יהודית החיה על החרב?
משונה 290383
מדינה ל*עם* היהודי (שחלקו, אבל לא כולו, מאמין ב*דת* היהודית). ראה גם דיון 1650 ("גם יהודית, גם דמוקרטית").
משונה 290393
לשם מה העם היהודי צריך מדינה? ולמה בעצם בגרון של הערבים?

אבל בעצם גלשנו רחוק. אני הרי נגד כפייה.
משונה 291130
על מנת לשמר את קיומם הפיסי של בני העם היהודי מפני הקמים עליהם להשמידם.
משונה 290104
למה ההפרדה הדיסקרטית והחדה הזו בין "המעסיק יכול לעשות מה שבא לו (כשזה נוגע ל*מתי* תנוח)" ובין "למעסיק אסור בשום פנים ואופן לעשות מה שבא לו (כשזה נוגע ל*כמה* תנוח)"?

אם לדעתך תשובה תדרדר את הדיון הזה לדיון שוק חופשי, אל תענה. אני מצדי מבטיח להתאפק.
משונה 290110
(אם בעבר, כשהייתי מפרסם ידיעה כזו, הייתי נאנח ואומר לעצמי: נו, עוד דיון חילוניים-דתיים, הרי שכעת אני נאנח ואומר לעצמי, נו, עוד דיון שוק-חופשי).

אני כן תומך במידה מסוימת של פטרנליזם מצד המדינה (חינוך חובה, למשל). השאלה היכן עובר הקו אינה פשוטה, אבל די ברור לי שכמות מינימום של מנוחה צריכה להיות מחויבת – מתוך הכרה בכך שלא ניתן לאכוף אותה ב-‏100%.
משונה 290193
לפי ה*חוק* הישראלי - ניתן להמיר את הדת אין סוף פעמים.
ולשאלת שכ"ג - ילד שגוייר לא צריך "להתחרט". הוא פשוט יכול להמיר את דתו לדת הקודמת (או לדת אחרת), והעובדה שהדת היהודית ממשיכה "לאחוז" בו אין לה חשיבות מבחינת החוק הישראלי (להבדיל מהדין הדתי).
אגב, בן לאב מוסלמי ולאם יהודיה נחשב יהודי בעיני היהדות, מוסלמי בעיני האיסלאם ו*כפול דת* בעיני החוק הישראלי. בן לאב יהודי ולאם מוסלמית נחשב יהודי בעיני האיסאלם, מוסלמי בעיני היהדות ו*חסרת דת* בעיני החוק.

חשיבותה של ההשתייכות הדתית הולכת ופוחתת, משום שסמכויות רבות מועברות לבתי המשפט האזרחיים באופן בלעדי או במקביל לבתי הדין הדתיים, ובנוסף לכך העניינים שבהם יש חשיבות לכך הולכים ופוחתים. כיום - רק לחלק מ"הדין האישי" יש משמעות להשתייכות הדתית, בעיקר בענייני נישואין וגירושין.
משונה 290196
וילד שהדת היהודית או דת בכלל, נכפתה עליו כי הוא בן לאב כזה ולאם כזו?
משונה 290201
הנה הוראות סעיף 13א' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962:

(א) לא תומר דתו של קטין אלא אם שני הוריו נתנו מראש הסכמתם בכתב או שבית-המשפט, לפי בקשת אחד ההוראים או לפי בקשת אפוטרופסו של הקטין, אישר מראש את המרת הדת.
(ב) מלאו לקטין 10 שנים, לא תומר דתו אלא אם, נוסף על הסכמת הוריו או אישור בית-המשפט לפי סעיף-קטן (א), נתן גם הוא מראש הסכמתו בכתב.
(ג) לא תומר דתו של קטין אלא בדת של הוריו או של אחד מהוריו, או של אדם שהקטין היה סמוך על שולחנו, מתוך כוונה לאמצו, בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה להמרת הדת, ובתנאי שבית המשפט שוכנע כי ההמרה דרושה לשם אימוצו של הקטין בידי אותו אדם לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-‏1981.
(ד) המרת דתו של קטין בניגוד להוראות סעיף זה - אין לה תוקף משפטי.
תטל''א 290203
ומה יעשה בגיל 18 ויום? תקוע!
משונה 290121
עד כמה שזכור לי, אתה יכול ל''וותר'' על יהדותך אם אתה מתאסלם או מתנצר (אולי גם ממיר את חילוניותך בבודהיזם וכיו''ב מרעין בישין). בכל אופן, היה איזה צייר שהתאסלם, ונדמה לי שגם מתי כספי עשה את זה. ולא מזמן השתחרר מצה''ל מטעמי מצפון בחור שהצהיר שהוא בודהיסט).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים