 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני שומע עכשיו בגל''ץ על נער בעל עבר עשיר בעבירות סמים ואלימות. בשעה שהיה אמור להיות במשמורת חוקית החליט מי שהחליט שמגיעה לו 'הזדמנות שניה'. את ההזדמנות הוא ניצל עד תום ורצח אדם. היום נגזר עונשו - שבע שנים תמימות אשר משמעותן היא פסק זמן של שנתיים בערך עד שתנתן לו הזדמנות שלישית. יש המון מקרים נדירים בזמן האחרון... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, מדובר במקרים ''תדירים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציטוט בכותרת לקוח מהכתבה. האם לשופט אין סמכות לגזור את עונשו של הנאשם כראות עיניו? יכול להיות שהדבר יביא לביטול עסקת הטיעון, אבל השופט יכול גם לדחות אותה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השופט אמור לדחות את עסקת הטיעון במידה והיא אינה סבירה. לעסקת טיעון יש תפקיד חשוב במידה והראיות שנאספו כנגד החשוד הן אולי מספקות להגשת כתב אישום אך לא להרשעה בטוחה, במקרה כזה אולי כדאי למדינה לקזז נזקים. בפועל עסקאות טיעון מבוצעות במסגרת מדיניות לא רשמית של הפרקליטות ובתי המשפט. עם הגשת כתב האישום, עוד לפני שחומר הראיות הגיע לידי הסניגור, הוא כבר יושב עם התובע ומתחיל ריקוד עסקת הטיעון. עכשיו, קח את המילה 'אמור' במשפט הראשון בתגובה והחלף אותה במילה 'חייב', מה שקיבלת זו המדיניות הרשמית שמעולם לא מיושמת. במקום זה אתה מקבל ציטוטים כמו זו שבכותרת שלך שמהם אפשר ללמוד באיזו רצינות לוקח השופט את עבודתו. אם היה ראוי לגזור עונש חמור יותר - אז למה בדיוק מחכה השופט הנכבד והמרומם? לקלדנית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השופט הנכבד והמרומם הוא חלק מאותה מערכת: גם הוא יודע שבלי עסקאות טיעון המערכת המשפטית תקרוס. כדי שעסקאות טיעון תמשכנה להיחתם, חשוב שלעבריין תהיה רמת בטחון גבוהה שהשופטים יכבדו אותן, ומכאן שהשופטים לא עושים זאת רק במקרים קיצוניים ביותר (ח"כ יאיר לוי, כמדומני, זכה להיות אחד היוצאים מן הכלל האלה). אמירת השופט שלפנינו היא נזיפה קלה בפרקליטות, אבל בלי נקיטת צעדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם עיקר הדברים. האירוניה נמצאת בעצם דבריו של השופט המובאים בכותרת. מי שגוזר את העונש הוא השופט, לא הפרקליטות ולא הנאשם. אם השופט סבור שיש לגזור עונש חמור יותר אז אחד מהשניים - א. הראיות בתיק מספקות להרשעה בסעיפים המקוריים - במצב כזה על בית המשפט מוטלת החובה לדחות את עסקת הטיעון. ב. עסקת הטיעון במקומה אך העונש עליו הסכימו שני הצדדים קל מידי - במצב כזה בית המשפט יעשה נכון אם יצא כנגד העסקה. אם גישה זו תאכף כמדיניות כללית הרי שכבר בשלב המשא ומתן על עסקת הטיעון ידעו שני הצדדים שבית המשפט לא יקבל עונשי מאסר שלא עומדים בקנה מידה עם העבירות בהן מודה הנאשם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |