אי המשיכה בין קרובים הוא עקרון ההחתמה 311650
עקרון ההחתמה טוען להחתמת זיהוי הצאצא את הוריו ואת קרוביו לשגר או לתטולה, לצורך שרידה.
סייח הזברה מכוון לראות בשעותיו הראשונות על פי הנראה רק את מחתם הפסים הייחודי לאימו.
גוזל שבקע בשבי ילך ויעקוב אחר המטפל לכל אשר יפנה וילך ממש כברווזון אחרי הברווזה.
נראה שמתוך החתמה שרידתית זו גם התפתחה ההחתמה כנגד וכמחסום משיכה מינית בין קרובים.
באם תאוריית הגן האנוכי שרירה, הרי שבעל החי יחפש את הדומה לו ביותר עד, בקירבה גנטית, עד מחסום חמישים אחוז קירבה גנטית.
מעניין לבדוק את עקרן ההחתמה במצבים בהם הוא ניסתר / מופר.
בשנת 2004 פורסם מאמר מתורגם בהארץ בשם נפש אחות, הוא מתאר מיפגשי קרובים שהופרדו בינקות וניפגשו עימם כבוגרים.
חלק מהמשתתפים דיווח על משיכת עריות בלתי נשלטת ממש.
חלקם גם קיימו יחסי מין.

באופן אישי, כמי שמנהל שיחות רבות עם בעלי גרוי עריות נראה לי כי לפחות בגרוי מהסוג אימא בן, היה ללינה המשותפת בקיבוצים מה לתרום לגרוי הזה.
כמו גם לילד הבא ממשפחה חד הורית ללא מציאותו של אב, בין הוא מיתחרה פרודייאני ובין לאו.
אי המשיכה בין קרובים הוא עקרון ההחתמה 314358
לא גירוי - גילוי, גילוי עריות.
אי המשיכה בין קרובים הוא עקרון ההחתמה 320852
ואף על פי כן, *גרוי עריות.*
אני מתייחס לרבים איתם אני משוחח (*) (צ'אטים בעיקר,) ומיעוטם אם לא מיעוט שבמיעוט זניח חוו "גיליי עריות," בעוד שכולם (אוכלוסיית הצ'אט בחדרי סטיות, שהיא אוכלוסיה מאופננת, אך גם היא אוכלוסיה,) מיתגרים מעריות וסיפורי עריות בטלטלה עזה.
היי לכך להללו שלא חוו ממש, אמור מעתה - *גרוי עריות.*

עניין אחר.
הופתעתי בשמחה לגלות את המאמר "נפש אחות" שהובא כאן בקישור בתגובה מספר שבע עשרה, תגובותו של מר ירדן ניר.

אין ספק שתופעת גרוי העריות והכוונה לא ליחסים שבכפיה ובין בגירים עוברת תהליך יציאה מארון בעקבות מרחב התקשורת האינטרנאטי.
עיקרו פשוט בתכלית - החיסיון.
היכן וכיצד לפני כן החצינו בעלי הגרוי את תשוקתם האסורה?
להערכתי במיוחד אם לא רק בפני יצאניות תוך רתימתן לפנטזיות ומישגל במושא הגרוי.
יצאניות מיטבען אינן פלח אוכלוסיה דברן ומשתף פעולה ליכדי יצירת מצע לנתונים סטטיסטיים.
אם אני צודק בראייתי הרי שכל רובדי המידע יצברו שעות ועידכונים שיבשילו ויפרצו בתחומי חמש עשרה עשרים שנה מאז חדירת האינטרנאט להיות כלי תיקשורת המונית.
הכוונה לאמנות לסוגיה, לספרות, מחזות, קולנוע וטלוויזיה,
ואני אישית כבר משתוקק לראות את מבול מחקרי הסוציולוגיה,
שלוואי אכן כבר תהיה אז תחת מטריית הסוציוביולוגיה ושתניב תילי תילים של מחקרים מאליפים.

(*) משוחח, היא מילה מכובסת.
אינני מסתיר את היותי אני נתון לגרוי הזה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים