וזה מה שאני חושב על הספר הזה 311701
התפרסם בטור שלי בעיתון הצופה :

אוהב ספר לא ישבע ספר

"גיליתי שהמצב הכי נוח לי הוא כשאני נמצא בתוך ספר. לפעמים נדמה שכשעושים – קיימים. מבחינתי כשאני קורא – משמע אני קיים" – אומר מיכאל הנדלזלץ, עורך מוסף 'ספרים' של 'הארץ' בראיון המובא בספרה החדש של מיכל יפת "חיים עם ספרים - 29 שיחות עם אוהבי ספר".

מיכל יפת מספרת לנו על אנשים, ספרים והיחסים המורכבים ביניהם . היא מראיינת עשרים ותשעה אוהבי ספרים, כשהם בביתם, מוקפים בספריהם. המרואיינים, בתוכם ספי בן יוסף, אילנה דיין, מיכאל הנדלזלץ, חיים באר ועוד, מספרים למיכל יפת על הספרים שבחייהם ועל החיים שבספרים. ספרייתו של אדם מתארת את נפשו, כך הם אומרים.

אורית רוזין ההיסטוריונית מספרת לנו על אהבתה לספרי מדע בדיוני, אילנה דיין זוכרת בערגה את אלתרמן. איזי ליבלר, איש עסקים שעלה מאוסטרליה, מחזיק בדירתו שלושים ושבעה אלף ספרים על התרבות היהודית. דורית פיגוביץ גודארד, הציירת, גוזרת את הספרים, חותכת אותם ונועצת בהם מסמרים.

מיכל יפת, היא בתו של ארנסט יפת. מעצבת, קוראת נלהבת ו"אוחזת בספריה פרטית משלה". המרואיינים הם אמא של מיכל, אחיה הקטן כמה חברים, "אנשים מן העבר שלי" וכמה ידוענים. אין כאן ניסיון לתת תמונה רחבה של קוראים וקוראות, או להעמיק במאפיין כזה או אחר.

בין הראיונות ובתוכם תמונות רבות של ספריות וספרים. כמעט מחצית מן הספר. מין עיצוב מגזיני - נשיונל ג'אוגרפיק שכזה. התמונות הנאות שכאן מעלות נושא כאוב שיפת לא מתייחסת אליו, והוא ההיבט הכלכלי של אהבת הספרים. מהתמונות עולה שרוב האנשים המרואיינים גרים בבתים נאים עם ספריות ענקיות. רכישת ספרים, למרבה הצער, היא תחביב יקר, גם אם כולם ספרים "רגילים" הנרכשים בחנויות ואפילו משומשים. העדר יכולת כלכלית מונע מאנשים רבים גישה לאוצרות התרבות. בחירת הקוראים מסביבתה הקרובה של מיכל יפת, מסתירה הבט זה של החיים. כסף לא יכול לקנות אהבה, אבל צריך לא מעט ממנו כדי לבנות ספריה אישית נכבדה.

בין המרואיינים בספרה של יפת ישנם אספני ספרים המתייחסים לספר כאל חפץ - חבילה של ניירות מודפסים כרוכים. אספנים כאלה יחפשו את המהדורה המיוחדת, רצוי נדירה ככל האפשר, גם אם אינם מסוגלים לקרוא מאומה מן הספר, כי אינם מבינים את שפתו.

בעיני אלו אינם חובבי ספרים, מי שאוסף ספרים וטומן אותם בקופסאות זכוכית, היה יכול באותה מידה של עניין ותאווה לאסוף קופסאות גפרורים מכל העולם, קיסמים אינדיאניים לניקוי שיניים, או נעליים ישנות.

ספרה הנאה של יפת אינו מעמיק במיוחד. הוא מעניין במידה, ומעוצב היטב. הספר מודפס כולו על נייר כרומו מבריק, מה שהופך אותו לכבד הרבה יותר ממשקלו התרבותי.

חיים עם ספרים – 29 שיחות עם אוהבי ספר, מיכל יפת, הוצאת אחוזת בית ספרים, 245 עמ' , 98 ₪
אם תרצו 311702
הנה הקישור

http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&...
וזה מה שאני חושב על הספר הזה 311703
אני ממליצה לך על סיפורו של סטפן צוייג, "מנדל איש הספר". הספרון, ישן מאוד, בהוצ' תרמיל, כבר אינו ברשותי, לצערי. מובן שהעיקר הוא תוכנם של הספרים. עם זאת, לעיתים ניתן לפגוש (בעבר יותר מאשר כיום, כנראה), באספן (במקרה זה - כלל לא עשיר) שאמנם אינו מסתכל ב*תוך* הספרים, אך "גאונותו" - המועילה מאוד - היא דווקא בהתמצאותו בשמותיהם, בשמות הכותבים, בהוצאות הספרים ובפרטיהם. סיפור מעניין.

אני מקווה שתגובה זו איננה בגדר - "ספויילר", שהרי אין מדובר בסרט מתח...
וזה מה שאני חושב על הספר הזה 319065
קראתי את הספר, ותהיתי אם יש קשר כלשהו (לבד מהדימיון בשם) בין מנדל איש הספר ומנדלי מוכר ספרים. יש?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים