הפרוייקט האמיתי של שביט 311942
ארי שביט יצא לקראת פרוייקט ונרחב של ספר ראיונות ודיונים של דמויות מפתח בציבוריות הישראלית.

קיימות צמד תשתיות בסיס העוברות כחוט השני בספר. נראה שהן חשובות מאוד לקראת אפשרות ריאלית לשיח פנימי בעל ערך.

א. דיון ושיח בין ציונים בלבד.
ב. בחינת היחס לערבים מצד הימין והשמאל.

אולי לא פחות מעניינת מהצעתו הפרטית של שביט לפתרון הסכסוך , כדאי להדגיש את התזה האפריורית שלו הנותנת בהחלט מקום לשיח פנימי אמיתי- "שום עם בעולם אינו נתון תחת איום קיומי כמו העם היהודי-ישראלי. לא הכיבוש יצר את האיום, אלא האיום הוא שיצר את הכיבוש. ניתן לקבוע שהאיום הוא היסוד של הסכסוך".

תזה זו שיכולה כאומר, להוות תשתית לדיון פנימי שלא נערך פה כבר הרבה זמן בין החלקים הציוניים בישראל- הימין והמרכז הישראלי, המהווים נומינלית את רוב רובו של הציבור היהודי יחד עם השמאל הציוני.

מכאן שביט ניגש לפרוייקט ראיונות העומק שבו הוא אולי המומחה הגדול ביותר בישראל בו ראיין 45 מובילי דעת קהל ובעלי דעה.
שביט כותב." חד וחלק אני חושב שהשיח למציאת הפתרון לסכסוך צריך להיות בין ציונים". לכן מראש לא היה מקום לאנשים כמו הרב אמנון יצחק מצד אחד ומצד שני לאנשים כמו אורי אבנרי ועוד מיני אחרים מהשמאל הפוסט/האנטי- ציוני.

נראה שכאן בהחזרת השיח לדיון ציוני פנימי הוא עושה צעד אמיץ וחשוב לסמן דיון פנימי בעל ערך, בין אלה המשקפים 90 אחוזים לערך מהציבור היהודי בישראל.

עוד תובנות מעניינות שיש לשביט-

בחינת הגזענות כלפי הערבים-

" הגזענות מימין ומשמאל כלפי הערבים. (התייחס למרואיין נתן שרנסקי) מה שרנסקי אומר פשוט: אני מצפה מהערבים למה שאני מצפה מכל אדם אחר. לעומתו, יש בחלק מהימין גזענות בוטה, שתופסת את הערבים כנחותים, ויש בחלק מהשמאל גזענות סמויה, שאומרת שאי אפשר לצפות מהערבים למה שמצפים מאתנו".

"חלק מהשמאל הישראלי שבוי בצורך לראות את הפלשתיני כקורבן. יש אנשים שבאמת אוהבים מאוד את הפלשתינים ואכפת להם מהם. יש לי הערכה כלפי חלק מהאנשים בשמאל הרדיקלי, שבאמת מסורים להם. מדובר בכל מיני קומוניסטים קשישים שחלקם אוהבים את הפלשתיני כאדם. אבל יש שמאל שלא מאמין שאפשר לדרוש מן הפלשתיני מה שדורשים מאדם מערבי".

"לעומת אלה הדואגים לפלשתינים, יש חלק גדול בשמאל שעושה שימוש בפלשתינים כדי להכות ביהודים. זו המוטיבציה הרגשית שלהם. זו המוטיבציה הרגשית האמיתית שלהם. כי אם אכפת לך באמת מהפלשתינים, אתה חייב לדווח על השחיתות שלהם, אתה חייב לדווח על הבעיות שקיימות בתוך החברה הפלשתינית. חלק גדול מהאנשים האמונים על העניין הפלשתיני, לא מעניין אותם הפלשתיני של היומיום, הפלשתיני האדם. מה שמעניין אותם הוא הישראלי שמכה. הם רוצים לראות את הטנק הישראלי. זו אחת הבעיות".
הפרוייקט האמיתי של שביט 312509
אין לי מושג איך הגעתי לאתר הזה רק עכשיו.
הדיון לטעמי מרתק, ופתאום אני מרגיש שקטונתי.
אחרי הטוקבקים ב- YNET ובמקומות אחרים, נחמד לראות שאנשים ממש יכולים לדבר (גם אם לפעמים זהו שיח חרשים, ולא תמיד עושה רושם שמקשיבים).

אני לא מכיר את הפרוייקט של ארי שביט, אבל אני חושב בדיוק את אותו הדבר שאני קורא בציטוטים.
חלק גדול מהבעיה הוא שהדיון הציבורי נח לו בין שני הקצוות הפוליטיים והדעות הרווחות והמשפיעות, הן הדעות הקיצוניות בשני הצדדים. אין פלא שאנשים מגיעים לייאוש.

לדעתי, תרבות הויכוח שלנו רצופה בצביעות, והצורך "לנצח" את הצד השני בדיון, מונע מאיתנו להקשיב.
גם פה אני רואה מעט מאוד הסכמות משני הצדדים, ולי זה מוזר, כי הראש שלי מאז ומתמיד התנדנד בין שני העולמות.
אני מבין שלפעמים אנשים אומרים בליבם, בנקודה זו הוא צודק, אבל לא יעלו את זה בדיון כי יש דברים חשובים להתעסק איתם.
אנשים לא מבינים את הצורך ואת הכוח שבהסכמות.

אני הייתי רוצה להאמין שרובנו במרכז. זאת אומרת, מבינים את האחריות של שני הצדדים לסכסוך, מאמינים בצדקת דרכנו בתוך המדינה היהודית, אבל גם מבינים שנצטרך להגיע לפשרה ושהזמן לא משחק לטובתנו.

אני לא מדבר על פשרה עם הפלסטינאים, כי בינתיים הדרך בה הם בוחרים היא לא דרך הפשרה.
אני מדבר קודם כל על פשרה בינינו וקביעת גבולות נורמליים יותר מהגבולות של היום, שלא ממש ברי הגנה או חזקה מוסרית בינ-לאומית.

לי יש אמונה גם בכוחנו לקבוע את גבולותינו ולדבוק בהם (ואני לא מפחד על הגליל בעוד 20 שנה), וגם מאמין בעתיד בו הפלסטינאים יפנו פניהם לשלום.

אם תשאלו אותי מאיפה אני מייצר את האמונה הזו, אני אגיד לכם שזה מראיה הסטורית, ולאו דווקא של הסכסוך שלנו. סופם של סכסוכים כאלה להסתיים, ואם הצלחנו להקים את המדינה (פעם זו הייתה הזיה מטורפת), נצליח גם בזה.

מצבים מורכבים דורשים פתרונות מורכבים, אבל אני בטוח שנצליח בסופו של דבר למצוא את הפתרון.

רק צריך קודם להחליט שממש מנסים :-)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים