 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמה הערות: מוזכרים כאן אזכורים של העז בתור חיה פראית במיתולוגיה היוונית, אולם הם רק חלק משפע אזכורי חיות פראיות. לדוגמה, אתנה קשורה דווקא לינשופים 1 ואילו דיוניסוס הוא יבוא מאוחר למיתולוגיה היוונית 2. את מוזמנת להביא קישורים שיבססו את טענותיך. למעשה עד לזמן הריגת ישו לא הבאת דוגמה להריגת אל. הריגת המשיח של הנוצרים הקדומים (בשלב ראשון הוא היה רק משיח. האלהתו היתה קצת יותר מאוחרת) היתה בעיה חמורה שחייבה את אותם חסידים קיצוניים ללהטוטנות אידאולוגית מרשימה כדי להישמר באמונתם. יותר מ־1500 שנים מאוחר יותר, גם חסידי שבתאי צבי גילו גמישות דומה. 2 אל תרקי במקורו, לפחות לפי http://en.wikipedia.org/wiki/Dionysos |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ו500 שנה מאוחר יותר, חסידי הרבי מלובביץ' מגלים גמישות דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יסוד היהדות הוא בקיומו של אל אחד שהוא אל-עולם, מה שעושה הפלג המכונה המשיחי (הרי כל היהדות היא משיחית 1) בחסידות חב"ד הוא להאמין שהרבי הוא המשיח (שזה אומר אדם רגיל לחלוטין 2) והוא לא באמת מת. הדבר דומה למעשה של חסידי הרבי נחמן מברסלב (שאכן נקראים ביידיש "דער טויטער חסדים" החסידים המתים) שלא מינו אדמו"ר תחתיו. הבעיה היא הפוכה מהבעיה אצל הנוצרים, אלו נאלצו להסביר את מותו של הגואל בעוד אילו נאלצים רק להסביר איך הדבר מתיישב עם העדר שינוי סדרי עולם (גם כן מוסבר בקישור בסעיף ו). 1 - http://kodesh.mikranet.org.il/i/e511.htm סעיף ב. 2 - סעיפים ח ו- ט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרוב, במקרא, יהוה הוא אל מלחמה מקומי (שהגיע ממדיין) ובטח שלא אל-עולם מופשט. וברוב המקרא מכירים באלים האחרים, רק שהשבט המדובר מעדיף את יהוה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים בהחלט עם המשפט השני. אבל: במקרא: במקור יהוה הוא אל סער (כמו בעל או הדד) – כלומר, האל שאחראי להוריד גשמים, ושולט גם ברוחות, בעננים ובברקים, ובמקום אחד או שניים אפילו שם נרדף לבעל. בהמשך (וגם זה מתבטא במקומות שונים במקרא) הוא הפך לאל אוניברסלי: האל היחיד שאחראי על הכל. דוגמה טובה לשני התפקידים היא סיפור יציאת מצרים. הסיפור שמופיע בספר שמות י״ד מורכב משני סיפורים שונים. הקדום הוא עם אל הסער והמאוחר הוא עם האל האוניברסלי (שיכול גם לשלוט ישירות במים. בעל לא יכול לשלוט במים: המים הם תחומו של ים) האם היה ליהוה גלגול קודם? לא לגמרי מן הנמנע. אבל לא ידוע לי על כך שזה משתקף בסיפורי התנך. כמוכן: מדיין היא קבוצה שקיומה מוכר רק מסיפורי התנך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקור היו מספר אלים שבי ישראל עבדו (בני ישראל חלקם לא ירדו למצריים אלא חי חיו בשומרון). אחד האלים שבני ישראל עבדו היה ''אל'' או ''יעקבאל'' (השם השני מתועד במימצאים חוץ מזה שיש מימצא בתנך טוב שינוי הדם מיעקב לישראל). אל מתחרה ליעקבאל נעבד באדום ונקרא יהוה. יש תיעוד להליך בתנ''ך בשירה שמספרת על ''בוא למלוכה'' של את יהווה משעיר. בכלל, בסיפורי האבות מערבבים הליכים היסטורים ודתיים עם שמות דמויות מיתולוגיות או מקומות, הקשר בין יהווה מארץ שעיר לעישב אחי יעקב די בולט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגן ה"אייגיס" של אתיני היה עשוי מעור של עז. גרייבס מקשר את שמה, לפי כתבי אפלטון, עם האלה הלובית ניית, שהעז היתה מקודשת לה (מיתוסים יווניים I, מס' 8). על הקשר בין דיוניסוס ופולחן העז כותב גרייבס ב"האלה הלבנה", עמ' 209 בעברית, "דיוניסוס-העז, או האל פאן, היה אלוהות רבת כוח בארץ ישראל..." וכן הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר שוב, על מקורות מאוחרים וגם על מקריות. באותה מידה היית יכולה להצמיד כלב, חתול, פרה וסוס לחצי מאלי האולימפוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן מקריות בשום פנים ואופן - כמו בכל מקרה של הערצת חיה מסויימת. העז היתה נערצת כדמות אם באגן הים התיכון כי שם היתה נפוצה ביותר ושם גם בויתה ראשונה מכל בהמות הבית. הכלב היה נערץ לא כדמות אם אלא כנציג השאול, והחתול ידוע בדמות אלוהית במצרים העתיקה, בדמות אלה חתולה. הפרה היתה, כמו העז, דמות אימהית בסיסית ברוב הארצות ששם נפוצה, אך בעיקר באלה הנמצאות מצפון לאגן הים התיכון, בכל אירופה ועד המזרח הרחוק. הסוס היה נערץ במיוחד אצל העמים הנוודים שהיה חלק בלתי נפרד מהתרבות הפיזית שלהם. כל החיות והבהמות האלו היו קשורות קשר הדוק ביותר לחייו של האדם, וזו הסיבה לייחודן המשתנה בתרבויות השונות. ושוב - אין כאן שום מקריות ולא יכולה להיות, כפי שיידע כל מי שמתמצא באנתרופולוגיה, ובוודאי שהבסיס ליידע הזה אינו בא ממקורות מאוחרים אלא מהמקורות הקדומים ביותר של התרבות האנושית (ואין לו שום קשר לאלי האולימפוס המאוחרים, אמנם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינני טועה, הסוס הגיע לחלק ניכר מהעמים הנוודים :בעיקר באיזורנו, למשל) בשלב מאוחר מאוד, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה קורא שלב מאוחר? אני בטוחה שבמרכז אסיה ואולי גם באזור מונגוליה הוא קודם כול היה נפוץ בבר לפני אלפי שנים, והאדם הראשון שהגיע לשם - לפני עשרים או שלושים אלף שנה - בוודאי הכיר את הסוס הפראי (הוא מופיע בציורי מערות מספרד ודרום צרפת מלפני 15 ו-20 אלף שנה - בקושי אפשר לקרוא לזה מאוחר. אשר לתקופת ביותו, זו חלה אולי לפני כ-ארבעת עד חמשת אלפי שנה, אבל אני לא בטוחה בתאריך הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיפור על המריבה בין אתנה לבין פוסידון על העיר אתונה פוסידון מביא כמתנה סוס. מרכבות עם סוסים נזכרות במקורות מצריים ומסופוטמיים קדומים למדי: http://en.wikipedia.org/wiki/Chariot#Ancient_Near_Ea... אגב, זאוס מופיע בדמויות של מגוון חיות, במקרים רבים כתחפושות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אולי הגיע הזמן שאפסיק את תגובותיי לתקופת התרעננות. אני מתחילה לפלוט שטויות בקצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה אפשר למצוא עדות ראשונה לרכיבה על גב סוס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם ''אזורנו'' זה האמריקות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, זה לא? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |