רטרו של קולקציית העונה 316418
"חייבים לחזק את המתונים"
להלן- כותרת מידיעות אחרונות של אלכס פישמן של היום.
"הג'יהאד הוא החמאס החדש".
הצצה קלילה לנרטיב של תיאור המלחמה מול הפלסטינים כפי שהיא מצטיירת בחלק מוביל בעיתונות הישראלית.

אופנת מיתוג ותיחום "חורשי הרעה כנגד השלום/ההסדר" שוב חוזרת בגדול.
הבה נבדוק מה יש מתחתיה.
מהו הסאב-טקסט?

הבה נבין את הקוד: 'X הוא החמאס החדש' -"החמאס כבר חצי כשר(גורמים באיחוד האירופי משוחחים איתו) (ובסאב טקסט, מספרים לנו הוא יהפוך פרגמטי בעתיד) . אבו-מאזן? איזה שאלה- "מנהיג אמיץ שמאוד מאוד היה רוצה להלחם בטרור. אבל ישראל לא עוזרת מספיק".

מצלצל מוכר, מזכרון הדה-ז'ה-וו?

חיזוק המתונים כרציונל. גם אם אין לו תוכלת מציאותית. גם אם אין ממש מתונים, רוב העיתונות הישראלית תמציא אותם. סמוך על סמוך. והפלסטינים כמובן למדו היטב לתעל את הצורך המיתי לבדל בין "קיצונים" ל"פרגמטים".

בשנות ה-‏90 ובתחילת מלחמת הטרור ב-‏2001 , הסטייל-שיק בעיתונות הישראלית היה לספר לנו על אויבי השלום/ ההסדר ש"רוצים
רק לבלום את החלום הנכסף של שקט הסדר ופתרון צודק". בתחילה כשאוטובוסים התפוצצו "אויבי השלום/וההסדר" היו בנרטיב העיתונאי "החמאס" הדתי (יחד עם הימין הישראלי כמובן אבל זה עניין אחר) לעומת פת"ח הפרגמטי ועראפת החביב- "שאותם כמתונים צריך לא רק שלא לגנות אלא לחזק ע"י ויתורים".
"חייבים לחזק את המתונים".

נכון כבר אז היה הבדל גדול בין הנאומים בערבית לפלסטינים פנימה לבין התעמולה החוצה. הבדל תהומי. אבל מה לעיתונות להלין
על זוטות כאלה.

אח"כ שמעורבות ניצי הפת"ח הוכחה ברוב הפיגועים. כולל כאלה של #'שוטרים פלסטינים'#- העיתונות סיפרה לנו על כך ש"עראפת- לא שולט בפת"ח" . חלק גדול מ העיתונות דרש לחזק את עראפת מול "צעירי שהקימו פלנגות פנימיות".

רק אחרי כמה מאות הרוגים ישראלים טובים, כשכבר אי אפשר היה להסתיר את המבושים (אחרי שבאלוף דאז. בוגי יעלון כבר התריע משנת 98 בצורה חד משמעית וזכה לסתימת פיות). כשעראפת התגלה לציבור כמחולל ומוליך מרכזי במלחמה - הותקה כל האנרגיה השלילית אל "הארכי-מחבל"רק כדי להוליך ל'קתרזיס' במיוחד לקראת מותו. רק כדי להתחיל את הריטואל מחדש.

מה משווקים לנו פישמן ורבים אחרים בעיתונות הישראלית?
שוב את אופנות תיחום "חורש הרעה כנגד ההסדר/השלום" לעומת המתונים.
בצד של ה'פרגמטים' שוב מסתודד לו הראיס "שהיה רוצה להלחם בטרור אבל לא יכול" ואיתו השוטרים הפלסטינים והפת"ח.
נכון זה שבערבית אבו-מאזן נואם בכיכר הפלסטינית לפני חודשיים על "חזרה ליפו,באר שבע , חיפה אשקלון" -מה שהראיס הקודם לא העז לעשות, זה כמובן לא רלוונטי. והחמאס? החמאס כאמור אוטו-טו הופך להיות פרגמטי. דוברו: "אחרי שישראל תגמוראת הכיבוש לגבולות 67' אולי יהיה פסק זמן של 5 שנים עד שנלחם על השאר".

כרגיל, לא העובדות חשובות, אלא מישטור התודעה של "התקדמות לקראת הסדר". הצבת החיצים ולאחריה המטרה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים