 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מוצפת עכשיו ועד סוף השנה האזרחית בחומר אקדמי בנושא דימויי גזע. ספציפית בנושא שחורים ויהודים. רציתי להתייחס כאן לשאלת דימוי אוכלוסיית השחורים אשר עולה מן הכתבה מאחד האספקטים ה"ספרותיים" שלה. הנחת היסוד הטריווילית שלי שלכל קבוצה יש רשימת דימויים שליליים או חיוביים שמלווה אותה, וחוזרת ועולה בין אם יש לכך הצדקה או לא. בנסיונו של יזהר למצוא הסבר את מצבם של האוכלוסיה דנן בלטו לי שני דימויים מסורתיים. חד ההוריות מוסברת במילים: "דומה שהשחורים אינם מצליחים ללמוד מלקחי העבר ... כבר בתחילת המאה העשרים רווח בקרב השחורים בדרום הדפוס בו גבר יוצר קשר עם אישה, אך מנתק אותו זמן קצר לאחר ההתעברות או לידת הצאצא המשותף. " אני בהחלט לא אתווכח עם העובדה שבשכבות האוכלוסיה השחורות הנמוכות בארצות הברית רווחת התופעת המשפחות החד הוריות, ושזהו פאקטור מחליש ביצירת בסיס כלכלי ופסיכולוגי יציב לבני אותן משפחות. הדגש שבמשפט הזה הוא על הצד המיני מחד וממסדי מאידך. הדימוי שנוצר הוא של "פריצות מינית" במובן הקונסרבטיבי של המילה. בנוסף לכך משתקפת חוסר יכולת של האדם השחור לשעתק את הממסד המשפחתי היציב כפי שיובא מאירופה. ביחס לשאלת המנהיגות נאמר: "מאז הירצחו של קינג בשנת 1968 לא קם לאוכלוסייה השחורה מנהיג של ממש, ואלה שהתיימרו להיות מנהיגים (ג'סי ג'קסון, למשל) אינם יותר מאשר קריקטורות מביכות. " ושוב, אני לא אתווכח עם היתרונות של מנהיג אחד המקובל על כולם אשר עולה למעמד של איקון, ודוגל במתודות מתונות ושקולות (ראה ערך נלסון מנדלה). הבעייתיות היא חיבור הביטוי "קריקטורות מביכות" למשבר שיזהר מיחס למנהיגות פוליטית שחורה עכשווית. המסורת הגורסת כי על שחורים להישאר בשדה או במטבח או בערבות אפריקה, לוותה בהתייחסות אל שחורים ששואפים למעמד גבוה ומנהיגות כקריקטורות של מי שממלא תפיקידים אלו בהצלחה. הסצנה בפרלמנט בסרט "הולדת אומה" של ד. וו. גריפית' היא דוגמא מייצגת למדי. אני לא חושבת לרגע שיזהר מאמין ששחורים לא יכולים להיות מנהיגים וצריכים לחזור למטבח וכו' וכו'. הביטוי הנבחר נותר בעייתי ומקושר למסורת דנן. אני מודעת ונחרדת מכך שיצאתי כל כך PC. אבל נסו להבין את מצבי. בדיון שהתקיים בגרמניה של המאה ה19 על הבעייתיות במצבם של היהודים, הועלו גם בין המתדיינים הליברליים הבעיות ה"אינהרנטיות" של היהודים, כלומר פריצות מינית והיפר סקסואליות, עיוורון מוסרי ואסתטי, תגרנות חומרניות, שלא לדבר על חוסר הגיינה ונטייה לאכול יותר מדי שום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה, היהודים היו מכורים לשום? (אגב, מתיאורו של יזהר לא התרשמתי שמדובר ב"פריצות מינית" של השחורים - בשום מובן של המלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המובן השמרני: First comes love, then comes marriage, then comes
X pushing the baby carriage |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כבר בתחילת המאה העשרים רווח בקרב השחורים בדרום הדפוס בו גבר יוצר קשר עם אישה, אך מנתק אותו זמן קצר לאחר ההתעברות או לידת הצאצא המשותף." יזהר לא ציין שאין נישואין באיזה שהוא שלב בין "יצירת הקשר" לבין ההתעברות/הלידה. התפיסה הקונסרבטיבית מחילה את ה"פריצות המינית" על האשה, לא על הגבר. לא נאמר כאן שהאשה יוצרת קשרים סדרתיים עם גברים. ואגב, מנין הציטוט? היהודים הקונסרבטיים באמת (לא במובן הזרם הקונסרבטיבי - אלא אלה החרדים) - מציבים סדר אחר: ראשית מתחתנים, אח"כ באים אהבה וילדים - לא בהכרח בסדר הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לתפיסת הפריצות המינית: לצורך העניין בוא נבדיל בין שאלת הבתולין/ "טוהר" לבין האחריות המוסרית לעניין שתכונה כאן "פריצות". ה"טוהר" משתייך לרוב לגוף האישה ויכול להיבדק פיסית על ידי קיום או אי קיום קרום הבתולין והריון. מעניין הסוויץ' שהתרחש ביהדות כאשר השמירה על הברית הפך לשמירה על איבר הברית, ואיסור על איבר זה להגיע למקומות שאינם חיקה של אישה אחת הנשואה לבעל האיבר כדת משה וישראל. נשא ה"טוהר" כאן הפך גופו של הגבר, וזאת ביחד עם הפיכת גוף האישה לדבר לא טהור. הפריצות ונשיאת האחריות ה"מוסרית" לאו דוקא שייכת לגוף נושא ה"טוהר". כך למשל במחקר של מרגרט מיד בשנות מלחמת העולם השניה, עלה שחיילים אמריקאים המוצבים בבריטניה ובחורות בריטיות האשימו אלה את אלו בחוסר מוסריות. האמריקאים היו מורגלים בכך ששמירה על בתולין וכבוד הוא תפקידה של האישה, בעוד שהבריטיות היו מורגלות בכך שזהו תפקידו של הגבר. באופן דומה מישהי סיפרה לי שבטאיוואן בחור ימנע מלנשק את חברתו מחשש לאחריות על הרגשות שיתעוררו בה בשל מעשה זה. מי שסיפרה לי זאת השמיעה ביקורת כלפי בחורים מן המערב שלא התייחסו לנורמה זאת ופגעו בבחורות טאיווניות. אני מכירה את המשפט המצוטט כאימרה אמריקאית. אם מישהו מכיר את המקור, אשמח לדעת. בהחלט מוסכם, רעיון האהבה הרומנטית כמקור לנישואין הוא יחסית חדש בתרבות המערבית. השתמשתי במשפט המצוטט יותר בגלל המקצב האיטי שבו הוא תמיד נאמר. הוא מיתרגם מבחינתי ל: קודם תקופת החיזור, אחר כך הברית החברתית הרשמית ורק אז מגיע פרו ורבו. בחרתי בו משום שהוא שייך לארה"ב. התמונה שעלתה בראשי היא מהסרט של קינג וידור "הללויה" מ 1929 שכל שחקניו שחורים. הסרט מתחיל בסצנה קומית שבה אישה מבקשת להינשא לבן זוגה לאחר שכבר ילדו 11 ילדים משום ש"היא רוצה לשמור על הכבוד". ובמהלך הסרט הגבר השחור אינו מצליח להתגבר על יצריו המיניים ובעקבות כך הורס את כל סיכוייו להפוך לדמות מכובדת ומאושרת. השתמשתי בביטוי קונסרבטיבי/ שמרני משום שבימינו זהו החלק השמרני בארצות הברית שמדבר במובנים כמו "ערכי המשפחה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, תודה על הפירוט. אבל יש לזכור שהתיאור שנתן יזהר איננו, יש להניח, תיאור של פריצות מינית ''לשיטתו''. משום כך אין בו כלום מן הגזענות. שנית, הסיפור לגבי טייוואן הוא מעניין. בחור לטווי אמר לי פעם שהוא חושש להזמין לקפה או לבילוי כלשהו את הבחורה שהתאהב בה, שמא היא תראה בכך התחייבות לנישואין - והוא לא היה בטוח שביכולתו לתיתה. כעת אני תוהה אם מנהג כזה כפי שהזכרת קיים גם בלטוויה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הדוגמא הלטווית. לשיטתו של יזהר, אני מאמינה, לא מדובר גם בחוסר יכולת לשעתק את ערכי התרבות האירופאית או להקים מעמד גבוה ומנהיגות אמיתיים. בדבריו, עם זאת, משתקפים להבנתי דימויים אלו, שהם בעלי מסורת ביחס לשחורים בארצות הברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה היא אם אותם ''דימויים בעלי מסורת'' משקפים דעות קדומות חסרות תוכן, או שבלי השיפוט הערכי הם עומדים, למעשה, כאבחנות סוציולוגיות שרירות. לא תמיד קל להבחין בין השניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, יש כאן בעייתיות. נו, ומה לעשות שהמטבח היהודי האירופאי היה עתיר שום. אז יהודים מסריחים מסיבות סוציולוגיות שרירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לסיפור הלטווי: פעם עובר אורח שאל מישהו ברחוב "מה השעה" -"לא רוצה לענות לך" ענה הנשאל. "אבל למה?" "אם אגיד לך, תודה לי, ונתחיל בשיחה. לאחר השיחה תרצה לבוא אלי הביתה. שם תראה את בתי ותרצה להתחתן איתה, ואני לא רוצה שבתי תתחתן עם בחור שאין לו שעון." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דפוס דומה ניכר גם בקרב האוכלוסייה הלבנה מהמעמד הנמוך בארה"ב, מה שנקרא White Trash. כך הם לפחות מצטיירים בתוכניות השיח הירודות מסוג "ריקי לייק" 1. 1 לא אופרה, שהיא ליגה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתקבל על הדעת. אם אינני טועה, זה אופייני גם לחלק מהאתיופים כאן. נדמה לי שההסבר הוא לרוב שגברים חלשים כלכלית עוזבים את הבית מתוך תחושת חוסר אונים בענייני פרנסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין אף אוכלוסיה אחרת בארה"ב הסובלת מהתופעה כמו השחורים (בעצם, כמו הנשים השחורות), ואף אחד כאן (בארה"ב) לא מכחיש את זה. 65% מהילדים השחורים היום חיים "בלי שני הורים", לעומת 25% מהילדים הלבנים, ורוב המשפחות הלבנות החד-הוריות (70%) אינן מתחת לקו העוני, לעומת כמעט חצי מהמשפחות השחורות החד-הוריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה נדמה לי או שבאמת אימצת את סט הערכים הפוריטני על פיו: 1. מותר להראות בטלביזיה שרידי אדם שנשארו מאסון טבע/ פעולת לחימה - אסור לקיים יחסי מין ללא חתונה? 2. סרטי פורנו אסור - סרטי אלימות מותר ורצוי? 3. הפלה היא רצח - מותר להשאיר הומלס בחורף ניו-יורקי? 4. מין זה ליכלוך - הזנחת ההמונים לטובת השוק החופשי זה קדוש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוספת טריה שווה גם לקרוא את המאמר של קרוגמן |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |