 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מגדיר מוסר ככללי התנהגות שנקבעים ע''י החברה. כלומר, אין למוסר קיום אובייקטיבי. עבור מי שמאמין באלוהים זה מאד בעייתי. אם קיים אלוהים, הרי שקיים (אובייקטיבית) מוסר אוניברסלי - רצון האל. אלא אם כן, אין לאלוהים רצון או מוסר כלשהו, ואז קיומו הופך לחסר משמעות מבחינה מעשית. אני אישית לא מאמין באלוהים ממילא, אבל יש לציין שרוב העולם כן, ולכן ההגדרה שלך עלולה להיות בעייתית בעיני הרבה אנשים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רמון האל איננו המוסר האוניברסלי. רצון האל הוא קיום מצוות הדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם האל קיים, מה אומר שצריך לעשות מה שהוא אומר? אם אלוהים קיים וצריך לעשות מה שהוא אומר, הדיון כולו חסר חשיבות - יאמר שמותר לנו לנצל חיות, מותר. יאמר שאסור - אסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. גם אם אלוהים קיים וצריך לעשות מה שהוא אומר, עדיין יתכנו הרבה מאוד אפשרויות לגבי דילמה מוסרית כל כך ספציפית. לדוגמא: (א) הוא אך ורק רוצה שיעבדו אותו והמוסר האנושי הוא לא בתחום ההשפעה/העניין שלו (האלוהים של קאנט יכול להיות כזה, נניח). (ב) בענייני מוסר הוא נותן אך ורק קווים מנחים כלליים מאוד, ומשאיר לנו חופש משחק. (ג) הוא קובע בדיוק מה צריך לעשות, רק שזה לא רשום במפורש בשום מקום. ולכן צריכים החכמים לפרש בעצמם לפי הידע הרשום בכתובים. (ד) שילוב בין ב' ל-ג' (ככה זה ביהדות, ולדעתי ברוב הדתות האחרות. אלא אם יש דת שבה אלוהים הגדיר מה צריך לעשות בכל דילמה אפשרית, למפרע). (ה) לבעלי החיים יש בכלל אלוהים אחר1. 1 וזה הזמן להזכר בבדיחה הידועה על ההבדל בין כלב לחתול. כלב אומר לעצמו: "הבעלים שלי דואג לי, מאכיל אותי, מטפל בי - הוא בטח אלוהים!" חתול אומר לעצמו: "הבעלים שלי דואג לי, מאכיל אותי, מטפל בי - אני בטח אלוהים!". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, אני חוזר בי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |