URBIS SANCTA 33858
ההדברות הישראלית - פלשתינית נפלה בשאלת ירושלים ובשאלת זכות השיבה. בשאלת ירושלים השים עצמו עראפת כ"מגן האיסלם" תוך נסיון לשוות לסכסוך אספקט פאן מוסלמי ("אין לי זכות בשם האיסלאם לוותר על ירושלים"). בכך הסתכן בהאשמתו בבביטול מזלזל הן של זכויות היהודים העתיקות והלגיטימיות ("עיר דוד", כפי שהיא מוזכרת בתנ"ך המקובל על כמליארד וחצי איש) והן של סנטימנטים חזקים נוצריים בני אלפיים שנה. נראה שפתרון אינטגרטיבי
הינו יותר בכוון מעמד על-ריבוני של איזורים בירושלים ובית לחם נוסח מעמד קריית הוותיקן, תוך כינון מועצה מנהלת של אנשי דת גבוהים ובעלי סמכות רוחנית מוכרת ונאורה מאל-אזהר, מכה, בישופים קתוליים וכמרים לותרנים ואחרים. עיקר הדברים לא לתת לסמכות חילונית כלשהי, כגון עבדאללה, מוברק, או נשיא צרפת וכד' מעמד קובע נוסח "מגן ירושלים" או מגן האיסלם", אלא שהקרייה הקדושה ההיא תבטא סולידריות כוללת בין בני אדם וסנטימנטים נשגבים כלל אנושיים. איזורים כגון הכותל וירושלים היהודית המובהקת, שהינם בעלי סנטימנט ליהודים בלבד, יהיו חלק מריבונות ישראל, אך עדיין תוך אפשרות שילוב מה או המשכיות/רצף של איזורים כאלה ואחרים ב"קרייה הקדושה" (Urbis Sancta).
מכיוון שאחוז גבוה מהפלשתינאים יושבים כיום בירדן, ניתן לחשוב על מסגרת פדרטיבית כלשהי,
או על שילובם של קנטון "עזה" וקנטון "צפון מזרח" תוך כינון מנדט מפקח בינלאומי בניהול המעצמות הגדולות לתקופת מעבר. בתקופה זאת יתבצע מפעל בינלאומי ענק לפיצוי הפליטים וישובם המסודר באיזורים אלה (ישראל אינה יכולה לקחת על עצמה אחריות לבעייה שמקורה באי סובלנות גזעית או דתית של מנהיגים פלשתינים כגון חאג' אמין אל חוסייני, שבבריתו עם הנאצים שאף להשליט על החוזרים היהודים פתרון סופי). יש להבין שחלק מההיסטוריה של אי הסובלנות באיזור הוזנה על ידי תעמולה נרחבת איזורית ובינלאומית הממומנת בנדיבות, כתחליף לחשיבה קונסטרוקטיבית מצד הנהגה פלשתינית עריצה ואכולת שחיתות (כגון תעמולת "פלשתין הצפופה" בתחילת המאה והצגת הציונות -חזרתם של היהודים לארצם, ולא לאוגנדה, בירוביג'אן
או ארץ האש בארגנטינה, ברוח הצעות שונות -הצגת העניין כמעשה מפלץ קולוניאלי, תוך טשטוש קווים יחודיים ופברוק מידע). ברור שמפעל ענק וקונסטרוקטיבי כמפעל זה העתידי, שמטרתו סיום הסבל הכולל, לא יוכל לבוא על חשבון סבל נוסף כגון טהור אתני של מתיישבים ביו"ש ב- 35 השנה האחרונות. זאת כשם שאין לעשות טהור אתני של מאות אלפי מתיישבים סורים או עיראקים ואחרים בפלשתין מאז 1917.
URBIS SANCTA 33860
"יש פרובלמה והיא מחוז ירושלים שיש בו 76000 יהודים כנגד 92000 ערבים...ירושלים ובית לחם...[צריכות] להיות שטח אינטרנציונלי תחת שלטון עליון של האנגלים והנהלה מקומית"

מדברי בן-גוריון בדיון על החלוקה ערב ועדת פיל. עקב התנגדות אישים הוא נסוג מדעתו זו וגם שיכנע את ויצמן, שלא רצה להתעקש על ירושלים, להתנגד למדינה יהודית ללא ירושלים.

אבל הפרגמטיזם עדיין עבד והסוכנות פירסמה תוכנית שבה רק מערב י-ם ללא הרובע היהודי תהייה בשלטיה יהודית. כאן מגיעה הנקודה המשיקה לתגובתך, דב"ג חתר לאי הכללת המקומות הקדושים במדינה העברית:

לאסוננו גברה המליצה...העקרה הנבובה...המטומטמת...ירושלים יהודית משוחררת...[ו]מנותקת מן העיר העתיקה שאין לה תקנה אלא בהפיכתה למוזיאון...של כל הדתות...היתה הופכת לאבן שואבת מרכזית וגו'

(זו אגב תשובה ברורה לגילית מדיון אחר שבה היא ניסתה בכל כוחה להראות שהדחף הדתי היה מניע מרכזי לפעילותו של דב"ג)

הנחת הבינאום היתה מרכזית עד למלחמת העצמאות שבה הוא הבין שלא האנגלים ולא האו"ם ישתלטו על י-ם, ויש לתפוס את החלל הריק בכוח. הוא חתר להחזיק בה כקלף מיקוח. כמו כן ההבנה על חשיבותה כסמל מוראלי ממדרגה ראשונה בזמן הלחימה והרצון להשתלט על כמה שיותר שטחים רציפים.

ברור שכיום כל דיבור ממין זה אין לא כל משמעות מעשית משום שכל מעשה ולו הכי קטן של ישראל אשר עשוי להתפרש על ידי הערבים כהתרככות יביא להגברת תוקפנותם. יתכן ורק למעשה נחשוני הוליסטי כולל וחד-פעמי יש סיכוי שיחזיק מעמד.
הקרייה הקדושה, URBIS SANCTA 33861
כמובן, יהיה זה הינף אינטגרטיבי ומפעל משמעותי ואיתן יותר - אם במועצה המנהלת/רוחנית של הקרייה הזו ישולבו גם אנשי דת יהודים בעלי סמכות רוחנית נעלה, במסגרת רצף כולל של שלושת הדתות המונוטאיסטיות הגדולות, תוך הקמת מרכזי שיג ושיח (דיאלוג) והרחבת משרעת והבנות המונוטואיזם. מה שניתן היה גם לניצול, מעשה-שטן, להקצנת שפיכות הדמים, הטבח, העינוי והרשע עלי אדמות, יהפוך במאמץ משותף כלל אנושי לגורם מניע בונה של האנושות ורוח האדם החופשי, ולישוב סכסוך מר וחסר מוצא לכאורה, על סף המילניום החדש.
URBIS SANCTA 33888
תגובה רק לסיפא ב1917 ספק עם המועמדים לטהור אתני כיום היו מודעים לזהותם העתידית.הסורים לא ידעו שבעתיד (סוף שנות הארבעים ) יהיו סורים העירקים לא ידעו שיהיו עירקים ,הפלשתינאים לא הכירו את זהותם הפלשטינאית והיהודים לא ממש ידעו שיהיו לישראלים (עוד לא היה פלמ"ח).
URBIS SANCTA 33899
נו טוב, אך המועמדים לטהור אתני, מושא להסתה המתווה מפלצות שאינן ראויות לחיות כאן(או בכלל) , על אדמת המולדת הערבית הטהורה, בגין מעלליהם הנוראיים ואופיים הקולוניאליסטי המתעלל, היינו ונשארנו אנחנו. לא ראוי להפסיק את ההסתה, פיברוק המידע, ושאר רשעויות, ולשנות גישה, תוך תנופה חדשה? גם אם הסיטואציה מבחינת שלילה קיומית, ומבחינת יוזם-מגיב אינה סימטרית, ברור שגם עלינו לגייס תושייה בונה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים