שאלת תם 345051
המטרות של חוק הפטנטים הן ראויות. אבל חוק הפטנטים הוא רק כלי - ולפחות בצורה שמשתמשים בו היום, הוא בעייתי מאד. האם קיימות הצעות שאומרות שיש לוותר לחלוטין על מנגנון הפטנטים, ולהשיג את אותן מטרות בדרך אחרת? אני אשמח לתשובה של המחבר. בינתיים, הנה כמה הגיגים שלי בעניין.

המטרות כפי שהבנתי אותן הן:
1. עידוד השקעה בהמצאות
2. עידוד פרסום פומבי של המצאות
3. הגנה כלכלית לממציא

לגבי המטרה השלישית, קיימים כבר כיום חוקים גנריים, שנועדו להגן על זכויות יוצרים, לעודד עסקים קטנים וכו'. אם מתעלמים לרגע מ 1 ו- 2 , אז אין שום דבר מיוחד בהמצאות שמחייב הגנה מיוחדת מעבר להגנה הכללית - לפחות עד כמה שאני מבין (ואני לא ממש מבין בתחום הזה).

לגבי 1 ו-‏2 , כבר כיום המדינה (שלנו, ומדינות אחרות) מעודדת בצורה ישירה השקעה במו"פ - אבל בתחומים שנראים למדינה חשובים. למשל, היא יכולה לממן סטארטפים בתחום הביוטכנולוגיה, אבל לא לממן פיתוח בתחום סכיני הגילוח. זה לגיטימי לגמרי להגביל את מטרות 1 ו-‏2 רק לתחומים מסויימים.

אבל בכל זאת יש לי רעיון מטורף איך להשיג את מטרות 1 ו-‏2 באופן אחר. לעיתים קרובות הכרה הרבה יותר חשובה מתמורה כלכלית. בלאו הכי, הממציאים בחברות ענק בתחום ההי-טק או התרופות רואים חלק מזערי מהרווחים על הפטנטים, אם בכלל. מה שכן נשאר להם זה ההכרה ואולי מתנה: סוף שבוע זוגי באיטליה. לפעמים גם חברות יכולות להתגאות בהמצאות משמעותיות - אפילו אם הן לא עשו על זה קופה. הרעיון הוא שאפשר להשיג את מטרות 1 ו-‏2 ע"י מנגנון של פרסום והכרה - כמו באקדמיה. החברה הראשונה שתפרסם מאמר על "שיטת תקשורת מוצפנת (RSA)" תיזכר בתור החברה הראשונה שפרסמה מאמר בנושא הזה. אם אותו "פטנט" יהיה משמעותי, ויותר אנשים ישתמשו בו, ההכרה במאמר תגדל. אם המאמר יהיה ממש משמעותי אולי הוא יזכה בפרס של אגודת התוכנה הישראלית ואולי אפילו בפרס בינלאומי. ואם חברה תעדיף לשמור על פרטי ההמצאה בסוד? ראשית, לפעמים זה קורה גם היום. שנית, מי שלא מפרסם מסתכן בכך שאחר יקבל את הקרדיט. ושלישית, אם הפטנט הוא באמת משמעותי אז לחברה יש אינטרס לפרסם איך הוא עובד כדי להראות שהוא ממשי‏1.

---

1 למשל, זה רלוונטי עבור RSA. אבל מה אתם יודעים, יש חברה שממש טרחה לעשות פרסומת שמסבירה איך אבקת הכביסה שלה מכילה כדוריות מיקרוסקופיות שנכנסות לתוך הבגד ומנקות את הכתמים מבפנים. כמובן זה לא מקרי, אני מקבל מהם אחוזים. ואני בכלל לא רוצה להתחיל לדבר על פרסומות לתחבושות הגיניות.
שאלת תם 345056
איזה רעיון מתוק! פשוט נפלא שיש עדיין נאיביות כזאת בעולמנו.

מטרת המחקר בתעשיה היא להשיג יתרון למוצרי החברה המפתחת יחסית למוצרי המתחרים. היתרון צריך להניב הכנסות שיצדיקו את ההשקעה בפיתוח.

להלן דוגמא למימוש הצעתך:
חברת "קרן הצבי" תפתח בעלות עצומה תרופה חדשה, תפרסם את הנוסחאות ותהליכי היצור לטובת האנושות כולה, בלא שום הגנה של פטנט. חברת טבע תשתמש בידע זה כדי ליצר את התרופה. כמובן, מאחר שחברת טבע פתורה מעלויות הפיתוח, התרופה שלה תהיה זולה מהתרופה של קרן הצבי. קרן הצבי לא תמכור את התרופה שלה, לא תוכל להחזיר הלוואות שלקחה לצורך מימון המחקר, איש לא ישקיע בחברה זו, ובסופו של דבר תחדל להתקיים.
שאלת תם 345090
השקעות עצומות בפיתוח יש גם במוצרים שהם לא פטנטביליים, והעתקות של מוצרים (ותרופות בפרט) יש גם במוצרים שהם פטנטביליים.

אני לא מבין למה צריך מנגנון אחד להגן על השקעות במוצרים פטנטבילים ומנגנונים שונים בשביל להגן על השקעות במוצרים לא פטנטיבילים. התוצאה היא שכל שטות הופכת לפטנט. בדיוק על זה היתה הכתבה. הפתרון שהצעתי מפריד בין הגנה מפני העתקות לבין עידוד המצאות.

חברת קרן הצבי יכולה וצריכה להשתמש בדיוק באותם כלים שאוסם משתמשת בהם כדי למנוע העתקה של עוגת הבית בטעם אגוזים. ייתכן מאד שלעודד המצאות זה חשוב, אבל לא קיימת שום הצדקה לתת לקרן הצבי בלעדיות על התרופה.

אגב, חברות לא מפרסמות את תהליכי הייצור של המוצר במסגרת הפטנט.
שאלת תם 345121
הכלים הם סודות תעשייתיים - או, בעברית, לדאוג שאף אחד אחר לא ידע איך לעשות את מה שהם עושים. קוקה-קולה עובדים ככה כבר מאה שנים. זה לא בדיוק לטובת האנושות אם אף אחד חוץ מחברה X לא יודע איך מייצרים את התרופה נגד איידס.
שאלת תם 345122
לא כל פטנט ניתן להגנה כזאת. אם המצאתי מכשיר שמאיר את כל רמת-גן במחיר של נורה אחת, אולי למתחרים יהיה קל לפתוח אותו ולגלות את הקסם (איש קטן שמדווש ללא הרף - פטנט בתהליכי רישום במאה עשרים ושבע מדינות).
שאלת תם 345127
אתה לא יכול לרשום על זה פטנט. המכשיר הומצא מזמן. וכפי שחברת החשמל העלימה אותו, היא תעלים גם את שלך.
שאלת תם 345141
לא הבנתי. אתה טוען שבזכות הפטנטים לא קיימים יותר סודות תעשייתים?

אני מסכים שזה לרעת האנושות אם אף אחד לא ידע איך מייצרים תרופה נגד איידס. רק שלא בטוח שמנגנון הפטנטים מבטיח את זה ואולי יש מנגנונים שעושים את זה יותר טוב.

למעשה, נדמה לי שחברה שמייצרת תרופה נגד איידס תעשה כל מאמץ כדי שהפטנט יהיה מספיק עמום. ככה, אף אחד לא ידע איך בדיוק היא מייצרת את החומר הפעיל גלואורודאטאין, אבל היא תוכל לתבוע כל מי שמייצר תרופה שמכילה את אותו חומר פעיל. עם קצת מזל היא תתבע גם כל מי שמייצר תרופה שמכילה בחומר ששמו מתחיל ב"גלואו".
שאלת תם 345144
הכלי של סודות תעשייתים קיים במקביל לכלי של פטנטים.
הממציא יכול לבחור לגבי כל המצאה, מה אסטרטגיית ההגנה שלו - האם באמצעות פטנט(ים), סוד(ות) מסחרי(ים) או שילוב של שניהם.
בד''כ משתמשים בפטנט על המוצר עצמו, ובסוד מסחרי על דרך הייצור שלו.
שאלת תם 345145
לא, אני טוען שדברים שהם בחזקת פטנט אינם מהווים סוד תעשייתי. אין פטנט על ההרכב הסודי של הקוקה-קולה, למשל.

אני לא יודע כמה פעמים יצא לך להתקל בפטנטים לתרופות, אבל הם נוטים להיות מאוד מפורטים - ובהכרח הם חייבים לכלול את התרכובת הכימית המדוייקת שהם כוללים, על מגוון הואריאציות האפשריות שלה. אז נכון, אין שם הוראות מסוג "ערבב בפיפטה כמות כזו וכזו של חומר זה וזה עם חומר זה וזה בכמות כזו וכזו, חמם על אש קטנה 25 דקות והגש חם", אבל כל בעל מקצוע סביר אמור להיות מסוגל ליצור את נשוא הפטנט לפי ההוראות.

לעיתים הפטנטים גם תובעים את השיטה לייצור תרכובת מסויימת - ואז גם השיטה חייבת להיות מפורטת בפטנט.
שאלת תם 345150
טוב. ועדיין ייתכן שיש שיטות טובות יותר מפטנטים להשיג את אותה מטרה.
שאלת תם 345147
אני מניח שכדי שהתרופה תקבל את האישור של ה FDA ההרכב הכימי שלה חייב להימסר לרשויות, כלומר גלוי לכל. במקרה זה, גם אם תהליך הייצור לא ידוע, יהיה קל יחסית להעתיק את התרופה (reverse engineering). זאת גם דוגמא נוספת לדובי למה השיטה של קוקה קולה ויצרני הבמבה לא תמיד עובדת.
שאלת תם 345148
בקריאה שניה הבנתי על מה דיברת במשפט ''הכלים הם סודות תעשייתיים''. נכון, אבל קיימים גם עוד כלים, למשל זכויות יוצרים. וגם כיום תהליך הייצור של תרופות הוא סוד תעשייתי. הפטנט נרשם על התרופה עצמה. באופן אבסורדי הפטנט מאפשר לתבוע יצרנים אחרים של תרופה דומה גם אם הם מייצרים אותן בצורה אחרת לגמרי.
שאלת תם 345151
למה "באופן אבסורדי"?
שאלת תם 345153
תגובה 345152
במילים אחרות: אני אדיוט :) 345152
שאלת תם 345192
לא בדיוק. קוקה־קולה היא דוגמה להגנה ע"י מותג חזק. הסוד המסחרי הוא סתם חלק מהסיפור מאחורי אותו מותג. לרוב האנשים לא ממש אכפת אם לשתות מים מוגזים עם צבע חום של יצרן זה או אחר: הזבל הוא אותו הזבל.

ההצלחה של קוקה־קולה ושל חברות דומות למכור את אותם משקאות כמוצר משובח יותר מסודה היא בעזרת השם (כמו שנהג לומר בני בגין על הצלחתו).
שאלת תם 345206
הכשלון של ה"new-coke" בזמנו מוכיח שיש פה יותר מאשר מותג. הטעם מועדף על-ידי אנשים רבים - בין אם משום שהתרגלו אליו לאורך השנים, ובין אם הוא אכן יותר טוב, אין זה משנה.
שאלת תם 345269
לא ממש, מעבר לעובדה שפפסי הצליחה לגנוב נתח שוק מכובד, בבדיקות דאבל בליינד קוקה קולה בד''כ לא זוכה במקום הראשון בטעם, למרות שהציבור רגיל אליה יותר. העובדה שהחברה מוציאה סכומים אדירים על מכונת השיווק שלה מראה שהיא לא בונה על המוצר.
באופן כללי חוש הטעם של בני האדם הוא די פרמיטיבי ומסתמך במידה רבה על הריח, לא נראה לי שזה יהיה קשה במיוחד לייצר משקה שאדם ממוצע לא יוכל להבדיל בינו לבין קולה, הבעיה היא שאתה לא תצליח למכור אותו.
שאלת תם 345274
לקולה קשורים כמה וכמה טעמים לוואי (קינלי/פאנטה, ספרייט, וכו'). New Coke היה במפורש שינוי ונתפס ככזה.

אני מניח שאתה מסכים איתי שללא קשר לשאלה האם הלוגם הממוצע ברחוב יודע להבדיל בין הטעם של קולה לטעם של פפסי, הרי ששניהם אינם משקאות מאיכות גבוהה (ואפילו משווקים כמשקאות זולים יחסית).

נניח שמחר בבוקר תצליח מעבדת האייל לחשוף את המרכיב הסודי ותפרסם אותו. עוד כמה חודשים יוצפו השווקים בפחיות ובקבוקי משהו-קולה. לאותו משהו-קולה אסור לקרוא קוקה-קולה (כי זהו שם רשום של חברת קוקה-קולה) ולכן זהו סתם משקה מוגז בטעם זבל, ללא קוקאין ואפילו בלי "טעם החיים".
שאלת תם 345397
לי דווקא אכפת, וכבר עשיתי מבחני טעימה עם משקאות דומים (לדעתי הטעם של כולם חוץ מקוקה קולה הוא כמו של דיאט קולה - כלומר, חסרי טעם). אולי הטעם שלי כבר הותנה.
שאלת תם 345549
אותו כנ"ל.
עוד חיזוק לכך שמדובר בטעם מותנה/נרכש:
בחודשים האחרונים נגמלתי (+-) מקולה וכעת כשאני שותה קולה מדי פעם, היא הרבה פחות טעימה לי.
שאלת תם 345592
גם אני. זה מוזר ביותר. היום אני כמעט לא יכולה לשתות קולה (ודי הייתי מכורה לה זמן רב).
שאלת תם 345625
לשמחתי או לצערי עוד לא הגעתי לכך. כמו כן אני גם לא מסוגל להמנע מהתחושה שלהזמין מים מינרליים לשתות במסעדה זה בזבוז כסף.
שאלת תם 345626
להזמין קולה במסעדה זה בזבוז כסף גדול לא פחות. (אני דווקא מוצא שאחרי שנגמלתי מקולה אני נהנה ממנה יותר כשכבר יוצא לי לשתות אותה).
שאלת תם 345636
אני לעולם לא מזמינה מים מינרליים. לימונדה או מיץ כבר לא טוב?
שאלת תם 345648
לימונדה זה איכסה ומיץ (תפוזים) אני מוכן לשתות רק מסונן. נא לשמור את הבדיחות לעצמכם, אני יודע איפה אתם גרים.
שאלת תם 345653
אני אשמור בשמחה את הבדיחות לעצמי, אם תספר לי אותן.
בדיחה אחת 345754
כבר בגיל 4 אתה קורא ב"אייל"? ילד מוכשר!
בדיחה אחת 345758
אבא שלי יותר גדול מאבא שלך והוא יבוא וירביץ לך.
בדיחה אחת 345771
אבל לי יש אח בצבא!

(כשקוראים לאחי הקטן למילואים)
שאלת תם 347093
בקשר למיץ מסונן, יחד עם אשתי אתם אולי כבר פלח שוק!
שאלת תם 347353
לאשתך כבר יצא להכנס למסעדה, לבקש מיץ מסונן, להענות ב-"מצטערים, אין לנו מסננת" ואז לשלוף את המסננת שהיא הביאה מהבית בקריאת "אה-הא!" ?
שאלת תם 347430
(-: אנחנו לא הטיפוס, לצערי...
שאלת תם 345857
למיטב ידיעתי, אין אפשרות לרשום פטנטים על תרופות. גם לא ניתן לשמור על תרופה כסוד מסחרי: חלק מתהליך אישור השימוש בתרופה, יש לפרט במדויק את מרכיביה, אופן פעולתה, וכו'.

מה שכן ניתן לעשות זה לרשום פטנט על *אופן הייצור* של תרופה. אם למשל תגלה פתאום דרך שונה לחלוטין להפיק, נניח, ויאגרה, הרי שלא יוכלו לתבוע אותך על הפרת פטנט.
שאלת תם 345873
אתה טועה. אפשר, ורושמים. אפשר לרשום פטנט על תרכובת כימית, על תרכיב שמכיל מספר תרכובות כימיות, ועל "ערכה" שכוללת תרופה וכלים למתן התרופה (למשל מזרק). הדבר היחיד שאי אפשר לרשום עליו פטנט הוא "טיפול בבן-אדם" (בארה"ב אפשר, אגב). כלומר, אסור לי לתבוע בפטנט "טיפול בחולה במחלה X באמצעות מתן תרופה Y". המשעשע הוא שדווקא כן מותר לתבוע "שימוש בתרופה X כדי לרפא מחלה Y". ניואנס דק שכזה שטרם לגמרי הבנתי.

ראה את הקישור שנתתי לעיל שמסביר דווקא שהחוק הישראלי לא רק שמתיר רישום תרופות, אלא אף מאפשר את הארכת תקופת הפטנט עבור תרופות במקרים מסויימים.
ת. 345105
אכן מוסד הפטנטים, כפי שהוא קיים היום, הוא מיושן ובעל חסרונות רבים. עם זאת, עצם קיומו חיוני להמשך התקדמות המו"פ. לא מן הנמנע שאפשר וצריך לעדכן אותו, אולם ודאי לא לבטלו.
היו כאן כמה הצעות שיכולות להיות חשובות:
1. זמן הגנה שונה בין תחום לתחום (ארוך לתרופות, קצר לתוכנות)
2. זמן הגנה שונה בין פטנטים באותו תחום, לפי מידת החידוש
3. פיתוח מוסד ה Provisional Patent האמריקאי, כך שעל פטנט שהוא רעיון בלבד לא ניתן יהיה להגיש פטנט מלא, אלא רק Provisional, ותוך תקופה קצובה (נניח שנה) חייבים להראות אבטיפוס עובד כדי לקבל פטנט מלא.
4. הנגשת מוסד הפטנטים לממציא הקטן ע"י פישוט השפה הנהוגה והוזלת עלויות.
ת. 345111
אני לא מבין למה הוא ''חיוני'' ולמה אי אפשר להחליף אותו בשיטות אחרות שישיגו את אותה מטרה.
ת. 345114
א. לא חייבים להציע שיטה אחרת לחלוטין, אם ניתן לעדכן ולשפר את הקיים. זה שיש כמה חסרונות ידועים אומר שצריך לתקן אותם, לא לעשות מהפכה שלמה.
ב. אם יש לך רעיון אחר (עובד) - תציע.
ת. 345129
א. להציע תמיד אפשר. צריך לזכור שפטנטים הם כלי ולא מטרה בפני עצמה וייתכן שיש כלים מוצלחים יותר. אני מסכים שמהפכות זה דבר יקר וכואב, ויכול להיות שאפילו אם יש כלי יותר טוב (ואף אחד לא מבטיח שיש), לא משתלם ליישם אותו.
ב. קודם כל, הצעתי רעיון. הוא עובד באקדמיה.

שנית, פרוייקט מיפוי הגנום האנושי עלה מיליארדי דולרים והוא התבצע ללא הגנה של פטנטים ובצורה פתוחה לגמרי. זה מעניין, מכיוון שבין היתר גם חברות תרופות מימנו את המחקר הזה למרות שהן לא יכלו לרשום פטנט על התוצאות שלו.

והנה משהו קטן שגיגלתי. מדובר על קבוצה שטוענת שמחקר פתוח יכול להועיל דווקא בתחום פיתוח התרופות - תחום שנחשב דוגמא קלאסית לכך שפטנטים הם חיוניים.

http://www.scidev.net/News/index.cfm?fuseaction=read...

The group believes that innovation based on freely available knowledge can be effective not just in areas where it has established a foothold – such as genome sequence data – but also in sectors where patent protection is entirely dominant, such as drug development.

ת. 345134
ב. אקדמיה זו לא תעשיה. לאקדמיה יש מקורות מימון שונים לחלוטין.
ת. 345143
אני מסכים. אז?
ת. 345268
אז מה הרבותא בכך שהוא עובד באקדמיה?
ת. 345355
בהשוואה לרעיונות שנכשלו או לרעיונות שמעולם לא נוסו, זה בהחלט רבותא.
פטנט מהגן 345286
דווקא פרוייקט הגן האנושי קשור לקבוצה גדולה של פטנטים נבזיים, אשר עד היום מעכבים את המחקר הביולוגי: פטנטים על השימוש ברצפי DNA מהגנום האנושי.
פטנט מהגן 345360
רגע. פטנטים אמורים לקדם את המחקר. הם מעכבים אותו? עוד סיבה לנסות למצוא חלופות.
ת. 345297
כיום האוניברסיטאות מרוויחות לא מעט כסף מניצול מסחרי של מחקר שנעשה בהן.

לפני כשנה התגלגלה אלי בטעות מצגת משרד האוצר המדברת על כך שהממשלה רוצה לעודד מימון האוניברסיטאות באמצעים דומים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים