תורת הערך 354532
מאוד מעניין וכתוב היטב אבל גם לאחר גירודי ראש נמרצים ביותר לא הצלחתי להבין מה מייצגים הצירים בגרף של "תורת הערך" ואשמח לקבל הסבר.
אגב "תורת הערך" אני חייב לציין שזה מונח מאוד מבלבל לאור העובדה שהוא גם משמש לציין מושג אחר (תורות הערך השונות בכלכלה כמו תורת הערך של העבודה). האין "סיכוי" תרגום טוב יותר לProspect
תורת הערך 354677
הסבר קצת יותר מפורט יגיע כאן או בגוף המאמר, אבל בינתיים אני רוצה לצטט את כהנמן:

"כאשר היינו מוכנים להגיש את העבודה לפרסום, בחרנו בכוונה תחילה שם חסר משמעות לתורה שלנו: "תורת הערך" (Prospect theory)".

אין לי מושג למה בחרו לתרגם "Prospect" ל"ערך", אבל אני משער שכהנמן נתן אישור לתרגום. בגלגול מוקדם יותר של התורה, השם שכהנמן וטברסקי רצו לתת לה היה "Value theory" ואולי המתרגמים נאחזו בקש הזה כדי לא לטבוע בכל מיני פרוספקטים קשי תרגום.

סיכוי, תחזית, ציפיה - כולם לא ממש מתאימים כאן. אולי תורת הצֶפיננסי?
תורת העורך 354711
כפי שהיה נהוג פעם באנציקלופדיות רוסיות, המאמר עבר שינוי בפרק על תורת הערך וכעת נכלל שם הסבר קצר לגבי משמעות הגרף. הקרדיט להסבר, עלי להודות בצער, לא מגיע לי אלא לעורך המאמר.
תורת העורך 354767
שינוי? קראתי שוב אבל לא מצאתי שום תוספת.
תורת העורך 354771
נוסף ההסבר:

"על פי תורת הערך, אנשים מייחסים להפסדים ולרווחים "ערכים" סובייקטיבים המבטאים את האטרקטיביות שלהם, ומקבלים החלטות בהתאם להם. לרווח של 200 ש"ח, למשל, יש ערך גבוה יותר מזה של רווח של 100 ש"ח, אך הראשון אינו בדיוק כפליים מהאחרון, אלא מעט פחות; להפסד של 200 ש"ח יש ערך שלילי, אך הוא אינו נמוך כפליים מערכו של הפסד של 100 ש"ח, אלא נמוך בפחות מכפליים. חשוב לציין כי הרווחים וההפסדים הם לא בהכרח של כסף, אלא עשויים להיות של מזון, רכוש, ציון בבחינה וכו'."
תורת העורך 354816
אני חשבתי שהתלילות של הגרף בתחילת החלק השלילי דווקא אומרת שהתועלת השולית של כל שקל נוסף של הפסד *גדלה*, לא פוחתת. רק אחרי ההתמתנות, התועלת השולית מתחילה לפחות, עד שזה כבר לא ממש משנה אם אני מפסיד חצי מיליון שקלים או חמש מאות אלף ואחד שקלים. זה גם יכול לסייע לכיוון הסבר הנכונות של אנשים להמר על סכומים קטנים למדי, אבל חוסר הנכונות שלהם להמר על סכומים גדולים יותר.
תורת העורך 354834
השוני בשיפוע של הגרף מסביר למה הפסד של 100 ש"ח יותר כואב מאשר פספוס רווח של אותה מאיה (שנאת הפסד), אבל הוא לא מסביר למה אנשים מעדיפים להמר בסיכוי חצי על הפסד של 200 ש"ח מאשר לבחור בהפסד בטוח של מאה. האפקט הזה נובע מהקמירות של הפונקציה בצד השלילי:

f(-200) > 2*f(-100)
ומכאן
0.5*f(-200) > f(-100)

ולכן אנשים מעדיפים את ההימור (הצד השמאלי של האישויון).

באופן דומה, הקעירות של הפונקציה בצד הרווח גורמת לאנשים לבחור ברווח הבטוח ולא בהימור עם תוחלת זהה. המעבר של הפונקציה מקמירות לקעירות בנקודת ההתייחסות (מה שקרוי נקודת פיתול במתמטיקה הפרה-מונאדית) הוא הביטוי של השוני בהתייחסות לרווחים ולהפסדים.

אגב, אני מכיר טמבל אחד שחשב כמוך, אבל היה לו שכל לבחור עורך מתאים שמנע ממנו בושה גדולה, שנאמר "מוסר רע לעוזב עורך, שונא תוכחת ימות" (משלי ט"ו, י'). לומשנה.
תורת הערך 412832
שים לב שבצד שמאל של עקומת הערך אנחנו בצד השלילי ולכן כל הנגזרות הן בהתאם. התלילות אמנם גבוהה (שלילית) ליד נקודת ההתייחסות אבל היא הולכת ופוחתת כבר מההתחלה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים